אהרון פרנקל
צילום: אהרון פרנקל
בלעדי

גם אהרן פרנקל הגיש הצעה במכרז הממשלתי לחיפוש הגז

לביזפורטל נודע כי פרנקל הגיש הצעה ל-2 אזורי חיפוש (בלוקים). אמש פורסם לראשונה בביזפורטל כי בריטיש פטרוליום וסוקאר של ממשלת אזרבייג'אן הן השותפות של ניו-מד אנרג'י. עוד במתמודדות: אנרג'יאן ורציו; מי השלוש הנותרות מתוך 9 החברות?
נתנאל אריאל | (5)

בלעדי: 

תמונת 4 הקבוצות שמתמודדות על רישיונות חיפוש הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל הולכת ומתבהרת. לביזפורטל נודע כי אהרן פרנקל הוא אחד המתמודדים במכרז הממשלתי והוא ניגש לאזור חיפוש (Zones) אחד (בסך הכל יש 6 בלוקים). הוא ניגש יחד עם שותף בינלאומי, כאשר שמו של השותף עוד לא ידוע בשלב זה. אפשר רק לנחש - האם השותפה של פרנקל היא מובדאלה מאבו דאבי שמחזיקה ב-11% ממאגר תמר ופרנקל הוא זה שרקם את העסקה למכירת חלקה של ניו מד (22%, בגלגולה הקודם- דלק קידוחים) למובדאלה, האם מדובר בטוטאל הצרפתית (כנראה שלא), SHELL, אדנוק שלא הצטרפה לקבוצה של ניו מד, או אולי חברה אחרת? 

שותפות רציו מתמודדת גם היא במכרז הממשלתי ולביזפורטל נודע כי היא חברה לשותף נוסף ורציו מחזיקה בפחות משליש מהזכויות. גם אנרג'יאן שמחזיקה במאגר כריש מתמודדת במכרז. מנגד, ככל הידוע ישראמקו ותמר פטרוליום לא הגישו הצעה וגם לא דור חיפושי גז. האם מישהי מהן תנסה להצטרף לאחת הזוכות? לא מן הנמנע.

אתמול נודע לביזפורטל מפי גורמים שמעורים בפרטים כי בריטיש פטרוליום (BP) וכן חברת סוקאר (Socar) של ממשלת אזרבייג'אן הן השותפות של ניו-מד אנרג'י, החברה הבת של קבוצת דלק, במכרז. כל אחת מהן מחזיקה ב-33% מהשותפות ביניהן. 

למכרז לקבלת 6 רישיונת ניגשו 9 חברות באמצעות 4 קבוצות. השאלה כעת היא מי שלוש החברות הנוספות והאם בעצם מדובר על שותפה של רציו ושותף של פרנקל או שמדובר בקבוצה נוספת ואחרונה, והמשמעות תהיה שרציו או פרנקל חברו לאנרג'יאן. אם כי כנראה שפרנקל לא השתתף יחד עם אנרג'יאן. 

צריך לומר - מדובר עדיין בשלב מאוד ראשוני. אף אחד עוד לא יודע האם יימצא גז נוסף, וגם אם כן, האם זה יהיה בכמות שתהיה כדאית כלכלית לפיתוח. אבל מדובר מבחינת הקבוצות בערבות נמוכה למדי של 70 אלף דולר. לא משהו שחברות לא מסוגלות לעמוד בו. אז הן מעדיפות לקבל את הרישיון ולאפשר לעצמן 'כרטיס גירוד' לזכייה בפיס - אם יצליחו הן ירוויחו בגדול. אם לא, לא נורא. זה כסף קטן. מה שכן, מדובר בהחלט בהבעת אמון למדינת ישראל, כאשר ענקית כמו בריטיש פטרוליום מעוניינת לנסות ולהיכנס ולחפש כאן גז. 

נקודה מעניינת נוספת היא השאלה האם הקבוצות ניגשו לאותם אזורים חיפוש (Zones) או לאזורים שונים. באופן תיאורטי יכול להיווצר מצב שבו כל 4 הקבוצות ניגשו לאותם 2 אזורי חיפוש ואז אזורים אחרים יישארו ללא זוכים. וייתכן גם מצב הפוך - שבו הקבוצות ניגשו לאזורים אחרים כך שלפחות 3 מהן יזכו ב-2 אזורים. התשובות צפויות להתקבל במקרה הטוב בתוך מספר שבועות אבל כנראה שזה ייקח לפחות חודש.

פרנקל כזכור מימש את אחזקותיו בגב ים תמורת 3.3 מיליארד שקל, לאחר המאבק מול נכסים ובנין של צחי נחמיאס, וחיפש מה לעשות עם הכסף. הוא תכנן להיכנס לשופרסל אבל בסופו של דבר מימש את האופציה לרכישת חצי מהאחזקות של חברת מובדאלה פטרוליום, שרכשה 22% ממאגר תמר. פרנקל שילם על כך יותר כ-520 מיליון דולר, כאשר הרוב הגיע באמצעות מימון בנקאי והוא עצמו שילם כ-160 מיליון דולר. שאר המחזיקות במאגר הגז תמר הן ענקית האנרגיה שברון (25%), מובדאלה (11%), ישראמקו (28.75%), תמר פטרוליום (16.75%), דור חיפוש גז (4%) ואוורסט (3.5%).

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מפת חיפושי הגז במכרז הרביעי. מקור: משרד האנרגיה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמונחטאפ 18/07/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שמתעניין הוא לא חרדי ולא נעליים והוא עשה את כספו כמתווך עיסקאות עם גופים ברוסיה לאחר התמוטטות ברית המועצות
  • 1.
    דרך אגב פרנקל חרדי (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
  • אז מה? (ל"ת)
    nuyh 18/07/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
  • הוא דתי, תושב בני ברק\גבעת שמואל בעבר. (ל"ת)
    נ.ש. 18/07/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
  • לרון 18/07/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    בחר לעזור לו לא מעט,אני עוקב אחרי מעשיו הפיננסיים באדיקות אך אני חילוני
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה. 


אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחייר הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.