בריטיש פטרוליום מתמודדת על קידוחים בישראל - במסגרת המכרז הממשלתי
לביזפורטל נודע כי ניו-מד ניו-מד אנרג יהש -0.55% יחד עם BP וחברת הנפט הלאומית האזרית Socar הגישו הצעה לקבלת רישיונות לחיפוש גז טבעי. בניו-מד מעריכים שהתוצאות למכרז יתקבלו עד סוף השנה הקרובה. לכאורה, התוצאות אמורות להתקבל תוך כחודש אבל בחברה נותנים למשרד האנרגיה יותר זמן 'נשימה'.
ניו-מד מחזיקה ב-33.3% מהשותפות ושתי השותפות הבינלאומיות שאיתה מחזיקות ביתרת ה-66.6%, כך שזה עומד במגבלה של משרד האנרגיה. משרד האנרגיה שם בעדיפות שניה חברות שכבר פועלות במים הכלכליים של ישראל אבל לא במקרה שיש בקבוצה לפחות 50% שהיא חברה חדשה, וניו-מד לכאורה עומדת בקריטריון הזה.
שיתוף הפעולה מגיע כארבעה חודשים לאחר ש-BP וענקית הנפט מאבו דאבי אדנוק הציעו לרכוש במשותף כ-50% מניו מד תמורת כ-2 מיליארד דולר, מה שצפוי לעזור להם להיכנס למגזר האנרגיה הצומח בישראל. האזור בין ישראל, מצרים, קפריסין ולבנון נחשב כעשיר בגז ומושך אליו כמה מחברות האנרגיה המובילות בעולם בשנים האחרונות, במיוחד בזמנים בהם אירופה נואשת לספקית גז חלופית במקום רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.
ניו-מד היא המחזיקה הגדולה ביותר במאגר לוויתן שמופעל על ידי שברון ומייצר כ-12 מיליארד מטרים מעוקבים של גז המסופקים לישראל, מצרים וירדן. ההצעה המשותפת של BP, ניו מד ו-Socar היא עבור חלקות שנמצאים בסמוך למאגרי לוויתן ותמר. למרות שהסבירות למצוא מאגרים נוספים בגודל של מאגרי לוויתן ותמר היא מאוד נמוכה, גילוי מאגרים קטנים יותר הם חיוניים על מנת להגדילם ולהאריך את חיי המאגרים הקיימים.
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות הגישו 6 הצעות לקבלת רישיונות באזורים שהוצעו במסגרת ההליך. משרד האנרגיה הציע ארבעה מקבצים של רישיונות חיפוש (Zones) כאשר כל קבוצה יכולה לזכות לכל היותר ב-2 בלבד. שם מסבירים כי "ההחלטה לשווק את השטחים במקבצים של רישיונות, נועדה לאפשר התאמה נכונה יותר של אזורי החיפוש למבנים הגיאולוגים הקיימים בים אשר עשויים להכיל משאבים טבעיים". במהלך 8 השנים האחרונות נתנה המדינה 18 רישיונות לחיפושי גז טבעי ונפט ונקדחו 4 קידוחי אקספלורציה (חיפוש).
נקבעו גם מגבלות על חברות קיימות שכבר מחזיקות במאגרים (תמר, לוויתן וכריש) - על פי המכרז, יש עדיפות לקבוצות שיש מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50% לעומת קבוצות שלא עומדות בתנאי זה. כלומר, קבוצה שיש בה שחקן קיים בשוק הישראלי ולא מכילה מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50% תוכל לזכות רק במקרה שבו לא הגישה לאותו מקבץ אף קבוצה שכן מכילה מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50%.
- 1.לרון 17/07/2023 19:36הגב לתגובה זותרוץ אחרי כל שם בינלאומי לא משנה מה עברו,במקרהשל BP =דיפווטר,מפרץ מכסיקו וכו'

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן