שירן הולצמן אורן הולצמן
צילום: איל מקיאג

לקראת ההנפקה הראשונית: אודיטי מעלה את השווי - 1.9 מיליארד דולר

חברת מוצרי הטיפוח הישראלית, תבקש לגייס במסגרת ההנפקה הראשונית של מניותיה בנאסד"ק 357 מיליון דולר, בהובלת החתמים מורגן סטנלי וגולדמן זאקס; מחיר המניות בהפנפקה צפוי לנוע בטווח שבין 32-34 דולר
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת מוצרי הטיפוח הישראלית אודיטי (Oddity), העלתה את טווח המחירים של מניותיה לקראת ההנפקה הראשונית שלה (IPO) בנאסד"ק, המשקפים לה שווי של 1.92 מיליארד דולר, פרמיה של 13% על השווי הקודם. מניות החברה צפויות להיסחר לאחר ההנפקה תחת הסימול ODD.

לקריאה נוספת

>> איל מקיאג' בדרך לוול סטריט - האם שווי של 2 מיליארד דולר הוא הגיוני?

>> לקראת ההנפקה - התוצאות של איל מקיאג' נחשפות

>> "אף אחת לא במקום של איל מקיאג' מבחינה טכנולוגית"

על פי הודעת החברה, במסגרת ההנפקה הראשונית שתערוך יוצעו מניות במחיר שבין 32-34 דולר, לעומת ההצעה הקודמת שעמדה על בין 27 ל-30 דולר. בסך הכל מתכוונת החברה להעמיד 10.5 מיליון מניות, באמצעותן תגייס 357 מיליון דולר, לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר (החלק העליון של הטווח), בדומה להערכת ביזפורטל בחודש שעבר. ההנפקה תבוצע בהובלת החתמים, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס.

המהלך של אודיטי, מצביע על ההתאוששות המסוימת בביקושים למניות חדשות בבורסה, על רקע הציפיה של המשקעים, שהפדל ריזרב יסיים בקרוב את מסע העלאת הריבית שלו. זאת לאחר תקופה ארוכה של קיפאון בשוק ההנפקות האמריקאי, שהגיע אחרי הגאות בשוק במהלך תקופת משבר הקורונה, שהביאה לרישומן של מאות חברות למסחר בבורסה. בין החברות הבודדות שנכנסו לשוק לאחרונה ניתן למנות את חברת הבת של ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון, Kenvue, ומפעילת חנויות יד שניה, Savers Value Village.

איל מקיאג' - כל הדרך מ-11 מיליון שקל ל-2 מיליארד דולר

אודיטי אשר נוסדה לפני 5 שנים מתמחה בתחום הביוטי והטיפוח, באמצעות החברות הבנות איל מקיאג' ו-Spoiled Child. איל מקיאג', הפעילות המרכזית של החברה, נרכשה לפני כעשור על ידי אורן הולצמן, תמורת 11 מיליון שקל לאחר שזו הגיעה לפשיטת רגל. אלא שמאז הודות לכניסה לשוק האמריקאי והרחבת השירותים שהעניקה, צמח שוויה של החברה באופו הדרגתי.

לפני מספר חודשים מכר הולצמן יחד עם זרוע ההשקעות של לואי ויטון, 7% ממניות איל מקיאג' בתמורה ל-100 מיליון דולר, קרי לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. כעת צפויות הרוכשות בעסקה, קרן ההשקעות של מייקל דל וקרנות נוספות, להנות מפרמיה מיידית על ההשקעתן. לאחר ההשקעה, בעל המניות העיקרי בחברה נותר הולצן שמחזיק ב-51% מהחברה, לצד לואי ויטון המחזיקה כ-30%, קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, והקרנות החדשות שנכנסו לאחרונה ומחזיקות ביתר המניות.

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תשמרו לי קצת 17/07/2023 22:05
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לבחור ממש,סינדרלה אני אקנה בנמוך עוד 6 חודשים
  • 1.
    סטנלי 17/07/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    בחינם
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.