האינפלציה מגיעה ליפן - אינפלציית הליבה בקצב שנתי של 3.2% וזה ימשיך לעלות
יפן הצליחה עד כה להישאר עם אינפלציה יחסית בשליטה, ועדיין אין בה התפרצות של אינפלציה, אבל המדדים בכיוון מעלה. מדד הליבה של המחירים לצרכן עלה במאי ב-3.2%, מעל התחזית ל-3.1%, אך מתחת למדד במאי ששיקף אינפלציה שנתית של 3.4%. אינפלציית הליבה היא מעל היעד של הבנק המרכזי ביפן ל-2% והיא עלולה ללמד שהבנק המרכזי לא הצליח כפי שאמר לחרוג מאינפלצית הליבה רק למשך שנה.
> שלמה גרינברג על הכלכלה היפנית והזינוק המתמשך במניות היפניות; האם זה יימשך?
על פי הכלכלנים, אינפלציית הליבה תעלה בקיץ. הכלכלנים וגם הבנק המרכזי נוטים להסתמך על מדד נוסף - האינפלציה ללא מחירי המזון הטרי והדלק. המדד הזה מבטא יותר את אינפלציית הביקושים, כלומר עד כמה הביקושים משפיעים על המחירים, והוא עלה במאי ל-4.3%, לעומת 4.1% באפריל. זו העלייה הגדולה ביותר מאז יוני 1981.
המדדים היו אפילו גבוהים יותר אלמלא הירידה במחירי האנרגיה. עלויות האנרגיה נפלו במאי ב-8.2% לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הסובסידיות שהשיקה הממשלה. מנגד, אינפלציית המזון עלתה ל-9.2% מ-9% באפריל, כששורה של מצרכי מזון זינקו, גם על רקע הגידול בתיירות והיכולת של בעלי מלונות להעלות את מחירי המזון.
- טראמפ: ״אתן לך כל שתבקשי״
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה הזו עשויה להביא לשינוי נוסף במדינויות הבנק המרכזי. הנגיד, קאזואו אואדה, הדגיש את הצורך בשימוש במדיניות מוניטרית כדי להשפיע על האינפלציה, וזה עשוי להשתקף בהחלטות הקרובות של הבנק המרכזי. על רקע זה, גם שוק האג"ח היפני עשוי לעבור שינויים. עד לא מזמן השוק היה מוגבל בטווחי ריבית ותשואה ברורים כשלפני כחצי שנה הטווח עלה. כלכלנים מצפים להרחבת הטווח ככל שהריבית תעלה והמשמעות עשויה להיות היא עלייה באטרקטיביות של אגרות החוב היפניות בהמשך.
הכלכלה היפנית - לאן?
כלכלת יפן נהנתה מצמיחה מדהימה לאחר מלחמת העולם השנייה. עשרות שנים של שגשוג שהגיע לשיאו בשנות ה-80. אבלל אז הגיעו שנות ה-90 והתפוצצות הבועה שנוצרה בשווקי המניות בתוספת כמה מהלכים שגויים של הממשלה והבנק המרכזי שהביאו ל"עשור האבוד" שנמשך כבר 35 שנה. כלכלת יפן בעשורים האחרונים מאופיינת בצמיחה נמוכה עד אפסית ומדיניות פיסקלית ומוניטרית סופר מרחיבה שנועדו להמריץ את הכלכלה, אבל לא באמת עוזרת.
בסוף שנת 2022 האינפלציה החלה לפקוד את האי בצורה משמעותית וכעת היא מעלה ראש לאזורים שלא היו ביפן מעל 50 שנה. הגורם המרכזי להתפרצות האינפלציה הוא ההשפעה הגלובלית וכתגובה פעל הנגיד (הקודם) בצורה שהפתיעה מאוד את השווקים ויש לה יכולת השפעה גלובלית דרמטית על השווקים גם בהמשך. במשך שנים הבנק המרכזי לא מאפשר לריבית על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לחרוג מהיעד של מינוס רבע אחוז עד פלוס רבע אחוז, ומשקיע לשם כך עשרות טריליוני ין מדי שנה בקניית האג"ח המקומי, במה שהוא חלק מהמדינות המוניטרית המאד מרחיבה שלו. בעקבות האינפלציה הודיע הבנק על שינוי מדיניות והעלה את תשואות האג"ח הממשלתי לעד חצי אחוז. זה צעד דומה להעלאת ריבית וזה צפוי להימשך. ולצעדים האלו יהיו השלכות - הכסף היפני מחפש תשואות ברחבי העולם חוזר הביתה בעקבות העלאת הריבית העקיפה. העלאות ריבית נוספות ימשיכו ואף יעצימו את המגמה. מדובר על 2 טריליון דולר שעשויים לחזור הביתה.
החזרה תהיה בעיקר לאגרות חוב, אבל גם שוק המניות כבר מרוויח מכך - החזרה של הכסף הביתה מחזקת את המטבע המקומי ואת הכלכלה המקומית וזה צפוי להתבטא בדוחות ובמחירים בבורסה היפנית. זה כבר קורה. הבורסה היפנית זינקה מעל 20% מתחילת השנה.
גורו ההשקעות באפט משקיע ביפן
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ברקשייר האת'וויי, חברת ההשקעות האמריקנית של וורן באפט, רכשה מניות נוספות של 5 חברות ענק יפניות ובכך הגדילה את ההחזקה הממוצעת שלה בהם ליותר מ-8.5%. החברות הן מיצובישי, Mitsui & Co., Itochu, Marubeni ו-Sumitomo Corp.
בארבע מתוך חמש חברות, אחזקותיה של ברקשייר עולות כעת על 8%. החברה הודיעה על כוונתה להגדיל את החזקותיה בחודש אפריל, מה שגרם לעלייה במניות היפניות.
באפט ביקר ביפן באפריל השנה ונפגש עם המנכ"לים של חמש החברות בזה אחר זה. לדבריו, ברקשייר החזיקה ב-7.4% מהחברות נכון לאפריל, ובתוספת רכישה זו החזקה תעלה ל-8.5%. ברקשייר חזרה על כוונתה להחזיק במניות אלה לטווח הארוך ואת רצונו של באפט להחזיק עד 9.9% מכל אחת מחמש החברות.
- 4.שווה לקנות יין יפנים? (ל"ת)מירה 24/06/2023 07:08הגב לתגובה זו
- 3.סטטיסטיקאית 23/06/2023 14:40הגב לתגובה זוואין אינפלציה. ואז בא שאר העולם ומנסה את אותו הדבר מאז המשבר הפיננסי, ואין אינפלציה. וכולם משתגעים וצורחים שמדפיסים כסף - אבל אם אין אינפלציה אז לא מדפיסים, לא כך? אז במקום ללמוד שכל הסיפורים האלה על ריביות אפס (ושליליות) והרחבות כמותיות זה לא מדיניות מוניטרית מרחיבה אתם ממשיכים לחזור על אותן השטויות. פשוט מדהים.
- 2.כנראה 23/06/2023 11:58הגב לתגובה זושהדור הצעיר יותד צורך יותר תוך שינוי במנטליות החיסכון המובנית
- 1.דן 23/06/2023 11:05הגב לתגובה זוזה יקרה בקרוב מאוד ....זה יהיה בהפתעה ......פיצוץ עוצמתי ......מפחיד .....תאוות בצע ועולם מעוות ......עולם של חובות והדפסות ....פייק ענק
- תומר 23/06/2023 14:30הגב לתגובה זוהשוק יותר חכם מכולם, לך אתו לא נגדו
- אתה חי בסרט ותמשיך לחלום ולהפסיד כסף בשורט שלך (ל"ת)רן 23/06/2023 12:27הגב לתגובה זו
- ל 23/06/2023 11:55הגב לתגובה זוזה איצ החדש?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
