אישה
צילום: lookstudio freepik

המלחמה על האופציות: האם הבעל צריך להעביר מחצית לגרושתו למרות שטרם הבשילו?

בית הדין הרבני דן לאחרונה בסכסוך גירושין על 200 אלף אופציות שקיבל הבעל מעבודתו שנה בלבד לפני שבני הזוג נפרדו. האם האישה יכולה לדרוש מחצית מהאופציות למרות שכלל לא הבשילו. מה פסק בית הדין?
נחמן שפירא | (4)

סכסוכים בין בני זוג על הדירה או על הדירות הם הליך רגיל בסכסוכי הגירושין בבתי המשפט ובבתי הדין בישראל, אבל מה קורה כשלבעל יש אופציות שקיבל במסגרת עבודתו האם הן צריכות להתחלק שווה בשווה או שמא הם שייכות לבעל?

בית הדין הרבני האזורי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך גירושין בין בני זוג על האופציות שקיבל הבעל במסגרת עבודתו. האישה טענה כי היא זכאית לקבל חצי משווי כלל האופציות שקיבל הבעל כשנה וחודש לפני שפירקו את התא המשפחתי. לטענתה היא זכאית לחצי מ-200 אלף האופציות שבעלה קיבל מעבודתו. האישה טענה כי על בית הדין להעריך את שווי האופציות בעת הזמן שיהיה ניתן לממש אותן ולא לפי ערכן במועד פירוק התא המשותף בינה לבין בעלה.

הבעל מצידו טען כי הוא החל לעבוד בעבודתו בסך הכל כשנה וחודש לפני שיחסיו עם אשתו עלו על שרטון. לטענתו, 50 אלף מהאופציות הבשילו אחרי כשנה ואילו 150 אלף האופציות הנוספות יבשילו ב-12 פעימות כל שלושה חודשים. משכך טען הבעל כי האישה זכאית רק ל-25 אלף אופציות בלבד, שכן רק הם הבשילו במהלך נישואיהם.

בנוסף דרש כי האישה תשלם לו דמי שימוש עבור השימוש הבלעדי שעשתה בדירה המשותפת.

האישה טענה מנגד כי על בית הדין לדחות את דרישת הבעל לחייב אותה בדמי שימוש, שכן לטענתה בעלה עזב את הבית מרצונו. כמו כן דרשה האישה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום בגין פערי השתכרות ומוניטין אישי.

הבעל מצדו טען כי בית הדין לא יכול לחייבו בפערי השתכרות ומוניטין שכן לא מדובר על צד שוויתר על הקריירה האישית שלו על מנת לאפשר לצד השני להתפתח. לטענתו אשתו ניהלה קריירה מלאה.  

 

 אין בסיס לטענה

הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי קבעו "שאין כל בסיס לקבל את עמדת האישה". הדיינים ציינו כי "פסקי הדין אשר ציטטה האישה מלמדים כי יש לבחון באופן ספציפי, האם האופציות אשר מבשילות לאחר מועד הקרע, ניתנו בגין התקופה שטרם מועד הקרע בתמורה לעבודת העבר, או שניתנו כתמריץ לעבודה העתידית". 

הדיינים קבעו כי "האופציות ניתנו לבעל עם התחלת עבודתו בחברה, ולפיכך אין כל אפשרות שניתנו בגין עבודתו בעבר. כל כולן של האופציות צופה פני עתיד. הטענה שהאופציות ניתנו בשל יכולות אישיות שפותחו בעבר, אינה רלוונטית ואין לה כל יסוד בפסיקה".

קיראו עוד ב"משפט"

 

הדיינים יגודה, לוי ושרעבי פסקו כי "בנוגע להיקף האופציות להם זכאית האישה לא דייק האיש בטענתו". הדיינים קבעו כי ברור הדבר שחייב האיש במחצית האופציות שהבשילו עד מועד הקרע. אך בנוסף לזאת, יש לזכות את האישה גם בחלק מן האופציות העתידיות, שכן בכפוף לכך שאכן יזכה בהן בעתיד הרי חלפה במהלך הנישואין חלק מן התקופה של הבשלת האופציות". הדיינים קבעו כי יש לחשב באופן יחסי את זמן ההבשלה של האופציות ולפי זה לזכות את האישה. הדיינים קבעו כי בנוסף ל-25 אלף האופציות אשר להם זכאית האישה יינתנו לה בנוסף 36.5 אלף אופציות.

 

שני הצדדים פיתחו קריירה

בעניין המוניטין קבעו הדיינים כי הם מקבלים את טענות הבעל כי "אין מדובר על מצב בו האישה נמנעה מפיתוח קריירה עצמאית, בשל התפתחותו המקצועית של הבעל, שני הצדדים פיתחו קריירה כל אחד לפי מקצועו". הדיינים קבעו כי אומנם יש פער בי הכנסות בני הזוג של הבעל 21 אלף שקל לחודש ושל האישה בתוספת המזונות כ-16 אלף שקל ולכן דחו את תביעת האישה לפיצוי בגין מוניטין אישי.

כמו כן  קבעו הדיינים כי "יש לחייב את האישה בדמי שימוש מיום הגשת תביעת הגירושין. הדיינים ציינו במענה לתביעת הגירושין האישה טענה לשלום בית אך טענותיה לא היו כנות ובמהלך הדיונים היא הכחישה עובדות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים.

בנוסף האישה אף זימנה לעדות עד שלא דבק באמת, בלשון המעטה. הדיינים קבעו כי כל המהלכים הללו נועדו למשוך את ההליך בדרך לא לגיטימית, וכי ההוכחות שהוגשו לבית הדין גררו מצב בו אין סיכוי לשלום בית ועל פניו הצדדים אסורים לגור תחת קורת גג אחת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 21/06/2023 12:11
    הגב לתגובה זו
    https://www.psakdin.co.il/Files/3.pdf
  • 1.
    גיבי אבריאלוב 19/06/2023 19:28
    הגב לתגובה זו
    וואו רבנים חשוכים מנהלים דיונים כאלה וחורצים גורלות פשוט וואו הם יודעים מה זה אופציות בכלל לא עבדו יום אחד רק חיים על חשבון הציבור
  • פסקו יפה וחכם . (ל"ת)
    נדיב 20/06/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 19/06/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    תתייחס לתוכן
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים