אינטל. מכרז על תקציב היח"צ
צילום: יח"צ

כעסתם שהמדינה "מפנקת" את אינטל ב-3.5 מיליארד? הגרמנים נותנים הרבה יותר

המדינה תגדיל משמעותית את שיעור המס שתשלם החברה מ-5% כיום ל-7.5%, אך היה מי שביקר את ההחלטה. היום הודיעו בגרמניה: נסבסד אותה ב-11 מיליארד דולר. אז על מה הביקורת?
איציק יצחקי | (10)

ממשלת ישראל הודיעה אתמול על עסקה חלומית: אינטל תשקיע בארץ 25 מיליארד דולר. זה יקרה בקריית גת. אינטל תעסיק אלפי עובדים נוספים בדרום ותחלק שכר גבוה מהממוצע בענף העיבוד השבבי. ישראל גם החזירה לה: היא החליטה להגדיל משמעותית את שיעור המס שתשלם החברה למדינה מ-5% כיום ל-7.5%, אך עדיין - מדובר בהטבה משמעותית לעומת שיעור מס החברות שעומד על 23%. בישראל, לא כולם אהבו את "ההנחה" של המדינה לאינטל. הסבסוד הזה הוא בהיקף של של 3.5 מיליארד דולר דרך הטבה במס. אלא שהיום בצהריים פורסם בגרמניה כי אינטל מקימה מפעל גם בגרמניה. הסובסידיה במקרה הזה היא 11 מיליארד דולר - כלומר כמעט פי 3 מאשר בישראל. גרמניה ואינטל סיכמו על הסכם ששווה לחברה חיסכון של 10 מיליארד יורו (10.9 מיליארד דולר) עבור מתקן לייצור מוליכים למחצה בחלק המזרחי של המדינה. קנצלר גרמניה אולף שולץ ומנכ"ל אינטל פט גלסינגר יחתמו על ההסכם במהלך היום בברלין, אך הם לא הוסיפו פרטים נוספים. אינטל הסכימה לבנות את המתקן בעיר מגדבורג עם סיוע ממשלתי של 6.8 מיליארד אירו, אך דחתה את תחילת הבנייה במפעל בגלל המצב הכלכלי הגלובלי. ה"חבילה המשופרת" שסוכמה כעת תכלול גם סיוע בצורה של סובסידיות וגם הורדת מכסים. אינטל העריכה במקור שהפרויקט במגדבורג יעלה 17 מיליארד אירו, אך כעת מצפה הוא יעלה כמעט כפול - 30 מיליארד. כמו רוב הפרויקטים שיקבלו מימון ממשלתי באמצעות חוק השבבים של האיחוד האירופי, אינטל ציפתה לסבסוד של כ-40% מהעלויות שלה, אך זה לא קרה. השאלה היא מה יגידו בישראל כעת - האם אחרי העסקה שתיחתם בברלין היום, מדובר בהנחה שאינה משמעותית כפי שהצטיירה אתמול? האם העובדה שאינטל תעסיק מאות עובדים חדשים לא תפחית את הביקורת? את התשובות נוכל לקבל, כנראה, ממש בקרוב.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    למה ממתי אנשי שמאל מוסתים מגיבים למציאות בצורה הגיונית? (ל"ת)
    אופיר 21/06/2023 07:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רק מתנגדי ביבי כעסו (ל"ת)
    19/06/2023 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אינטל = פולגת של ימינו (ל"ת)
    בא רק בכר 19/06/2023 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    של מירב ארלוזורוב ולהבין שעל פניו אישה אינטלקטואלי 19/06/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
    של מירב ארלוזורוב ולהבין שעל פניו אישה אינטלקטואלית ורצינית הופכת ללא רצינית על גבול הפאתטית עם כל מיני חישובים ותירוצים שניראה כאילו הובאו מהמאדים , זאת מוקראת מחלה חשוכת מרפא כניראה .
  • 4.
    דמיקולו פיזדמטה 19/06/2023 16:09
    הגב לתגובה זו
    וממתי בדיוק אנחנו משווים את עצמנו לגרמניה? שנתחיל למנות את כל ההבדלים בין גרמניה לביביסטן? בגרמניה הסבסוד הזה מגיע מכלל האוכלוסיה, לא כמו בביביסטן שבה הוא מגיע רק מחמורו של משיח.
  • 3.
    זרקא הכלב 19/06/2023 15:37
    הגב לתגובה זו
    אסור להשקיע בישראל, בישראל כמות גדולה של ערסים צפון אפריקאים מגעילים דוחים ומסריחים כמו איציק זרקא ורמי בן יהודה
  • 2.
    דורון 19/06/2023 14:22
    הגב לתגובה זו
    אז אפילו כשמדובר בחדשות מצוינות ומדהימות כמו המפעל החדש של אינטל, אותם האנשים ינסו להסביר (במיוחד לעצמם) למה בעצם זה רע. תמיד הם ידעו להסביר שבישראל הכל רע. בוודאי הממשלה. זה שהעובדות מלמדות אחרת, לא מעניין אותם, בכלל.
  • 1.
    השמאלנים הרקובים תמיד יתלוננו. רע להם. חמוצים. (ל"ת)
    תיראו מופתעים 19/06/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
  • נפיח 19/06/2023 15:05
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו היא אישרה 14 מיליארד סכום נאה מאוד.מה שיותר גרוע בשבילך הוא שהמו'מ עם אינטל מתנהל כבר שנים עוד בקנדציה האחרונה של אלילך המעורער.
  • מוריס 19/06/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    אני בשל אבל לא רקוב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".