1. בנק ישראל מאיץ את ההתקדמות לתכנון לייצור ולהנפקת מטבע דיגיטלי משלו. כך הסתבר השבוע. בקרוב נאמר CBDC (סנטרל בנק דיגיטל קארנסי) ישראל. משהו כזה. באופן רשמי חוזר הבנק המרכזי ומדגיש שההחלטה טרם התקבלה. זה בערך נכון. בנק ישראל רוצה, מתכוון וגם יודע שהחליט – רק שהחלטה רשמית טרם יצאה. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים, עושים הכל לאט, ממש לאט, ו"לפי הספר". לא בכדי. זו הכנה משפטית להתנגדויות. והן עוד יבואו. ולא קלות.

כבר ב-18' פרסם בנק ישראל סיכום עבודת "צוות לימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים", אחר כך הוקמה "ועדת היגוי" שפרסמה דוח במחצית 21', אז יצא הבנק ב"קול קורא" להתייחסות הציבור, כולל הארכה, וכל הזמן מדווח שהוא "משתף פעולה עם בנקים מרכזיים אחרים". בימים האחרונים פורסם "תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של השקל הדיגיטלי". כל זה כדי שבבוא העת, כשתתקבל החלטה, ותקום התקוממות ציבורית אי אפשר יהיה לומר שבנק ישראל כופה שליטה על האזרחים באמצעות שקל דיגיטלי, בהפתעה.

זו הדאגה המשותפת לכל הבנקים המרכזיים בעולם. בעיקר בדמוקרטיות. אגב, בשלב הבא שיתחיל איפה שיתחיל ברחבי העולם (כנראה בהודו) יידרשו בנקים מסחריים לבדוק את המטבע בקרב כמה עשרות אלפי לקוחות-משתמשים. מומחי התחום החדש אומרים שבברזיל כבר נקבע תאריך השקה: 2024. עם אופציה ל-2025. הליך "הבדיקה והבחינה" מלווה בציטוטים וראיונות של מומחים ומקצוענים שונים. היתרון הוא למי ששפתו ברורה לציבור הרחב שאיננו מומחה בתחום.

הרעיון המרכזי שמתאמצים לשתול בקרב בני העמים אומר כך: מצב תנועות הכסף הנוכחי סבוך מדי, ארוך מדי, עם הרבה יותר מדי גורמי תיווך - ולפיכך יש בו סיכונים גדולים מדי והוא גם יקר הרבה יותר מדי. כל כך סבוך, מסבירים לעם, עם כל כך הרבה גוזרי קופונים, שמי שמרוויח זה רק, ואך ורק, בעלי ההון הגדול, הגלובליסטים, שלהם גדודי יועצים ומקצוענים יקרים במיוחד. כשבזמן הזה "העם", כלומר משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים שהם הבסיס, התשתית הכלכלית ברוב המדינות, נפגעים מהמצב ומפסידים הרבה מאוד זמן ובעיקר כסף. התאור הזה נכון, מספיק לחוות את הטראומה של הבירוקרטיות, בבנק, ברשות המיסים, מניעת הלבנת הון, טפסים, התחשבנויות, שפה הלא ברורה במכוון, פערי ריבית, חובות דיווח, מהלכי וקצב הסליקה.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל - וזה האבל הגדול: האם הנוחות הזו שבאה, כשתבוא, לביטוי מעשי באמצעות הרחקת המזומן מהחיים, כל כך חשובה ועקרונית שהיא שווה את אובדן כוח הפרט? את חיסול עצמאותו הכספית? האם הביורוקרטיה הפיננסית התנפחה עד כדי כך שכדאי לפרט למסור את עצמאות המזומן שלו לידיהם של בנקים מרכזיים שבמרבית המצבים, בכל העולם, נשלטים על ידי פוליטיקאים או תלויים בהם.

דבר אחד בטוח: מאז נכנס השתכלל והתחזק השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין על רשתות מחשבים מחוברים ללא גורם מרכזי מנהל או מתווך או מפקח - היתה הדאגה המרכזית של הבנקים המרכזיים בכלל ובעולם המערבי בפרט מפני אובדן השליטה של המוסדות הממונים במערכת הפיננסית. מפני אובדן הכתר.

מרגע שנכנס המטבע הוירטואלי, המבוזר, הקריפטו הוא איים על שליטת השלטון והבנק המרכזי בחיי האזרח. היה ברור שהם יחפשו דרך להחזיר את הכוח הגדול.

לקח זמן, ניסויים שונים בבנקים מרכזיים שונים, מודלים שונים ופתרון דומה, שמה זהה? אחד לכל העמים, הממשלות והבנקים המרכזיים: מזומנים – OUT מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, של הממשל - IN. או אפשר לקרוא לזה כך - CENTRAL BANK DIGITAL CURRENCY , צמוד למטבע המקומי. בדרך כלל תוך הבטחת שיתוף פעולה של גדולי הבנקים המסחריים, אלא אם אלה יחליטו שהתכנית הגדולה הזו הולכת למוטט את רווחיותם וידרשו לשמור על מעמדם כמתווך פעיל כתנאי לשת"פ (ואז אולי נחזור לאותה סחבת בירוקרטית יקרה של היום?)

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

בנק השלטון ינפיק מטבע שלו ויפקח עליו - כך תחזור השליטה לידיים "הנכונות" ה"אחראיות". במקביל, בלי שום ספק, תימשך הפעילות במטבעות הקריפטו הלא שלטוניים – ונראה מי יהיה יותר חזק ממי.

2. ובינתיים, מכינים את הקרקע להתשה גדולה עוד יותר שאחריה נזעק: הצילו! ולא חשוב איך. הנה כמה מתוכניות הממשלה שבדרך, לכולן עילות מופלאות של "צדק", "דאגה לאזרח הקטן" ועיקר העיקרים "מאבק בהון השחור". כמה דוגמאות:

בחוק ההסדרים מוצעים שינויים שיגרמו לכך שנישומים, עצמאיים, ישלמו את כל מיסיהם ברגע שרשות המיסים תקבע שומה סופית. כלומר: קודם תביאו את כל הכסף אלינו אחר כך תדברו או תערערו. עוד תיקון שנידון בכנסת בימים אלה: רשות המיסים תקבל סמכות בחוק לעקוב בכל עת אחרי כל חשבון בנק, בכל מקום שעל הגלובוס, לדרוש ולקבל נתונים. רעיון נוסף שמקדמים: כל עסקה שיבצע בעל עסק, מעצמאי עד חברה, בסכום של 5000 שקלים ומעלה – יידרש לו אישור מראש של רשות המיסים (לא סתם קפץ מנהל רשות המיסים ערן יעקב והסביר לעם כי "החוקים הללו דרושים כדי להיאבק בהון השחור ובהעלמות המס בישראל ביתר יעילות והם חסרים לנו כעת למנוע העלמות מס" ידיעות אחרונות 20.4).

3. השבוע נפתח בסערת מודי'ס. מדינה שלמה על עשרת מיליוני תושביה זקניה וילדיה ציטטו משהו מדוח חברה שלא ידעה שהיא כל כך מסעירה וחשובה שאפילו נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו כרעו ברך והתחננו לפגישה עם האנליסטים - הם אפילו זכו בה. כמה מביך וכמה מיותר.

כמה נקודות: זו חברת החזקות. עסקית. סוכנות דירוג לווים, נסחרת בבורסת ניו יורק. נוסדה ב-1909 על ידי ג'ון מודיס. את דירוג האשראי של ישראל, 1A, קבעו ב-2008 ומאז לא שינו (עובדה מעניינת נוכח ההתפתחויות ב-15 השנים האחרונות). זו לא פעם ראשונה שהתחזית יורדת. בדצמבר 2014 ירד אופק הדירוג מחיובי ליציב וחזר לחיובי ביולי 2018. פעם נוספת הורד האופק באפריל 2020 וחזר ליציב באפריל 2022.

אכן, יש סימן לבעיה בהורדת התחזית השבוע בעייתית, אבל הבעיה הגדולה היא שיתוק הפעילות הכלכלית של הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט. אבל הורדת התחזית איננה "רעידת אדמה", לא "בהלה נוראה" גם לא "פצצת אטום כלכלית שהטיל הימין" גם לא "חורבן הבית". בקרוב P&S.

4. השבוע נמשכה גם סערת כותרות צניחת ההייטק והשכנוע הפנימי שזה הכל בגלל הרפורמה/ ההפיכה. האמנם? בתחילת ינואר 23' פורסם דוח IVC ולאומי טק שמצא כי היקף ההשקעות בהייטק בישראל ירד ב-22' ב-42% לעומת 21'. בעיקר בענף הסייבר. באותה עת, ינואר 23', התפרסם גם דיווח של סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) לפיו "הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות" נרשמה בענף הסייבר, שכונה "בועה" - "בין 2021 ל-2022 נמדדה ירידה של 60% בהיקף ההון שגויס לחברות הסייבר הישראליות, בהשוואה לירידה ממוצעת של 42% בכלל ענף ההייטק" ( גלובס, "חברות המחקר הגדולות בהיי טק הישראלי: האקזיטים נעלמו, מי שענף שנפגע הכי קשה?" 10.1.23). תזכורת: הממשלה הנוכחית הושבעה ב-29.12.22. נאום הרפורמות של יריב לוין הוצג ב-4.1.23.

נמשיך לעניין האקזיטים. חברת המחקר IVC מצאה כי שנת 2022 היתה החלשה ביותר מאז 2014 מבחינת האקזיטים - מיזוגים, הנפקות או מכירות-רכישות של חברות ישראליות. ב-22' נרשמו 125 אקזיטים המהווים ירידה של 52% לעומת 21'. נציין, המגמה, המשבר, נמשך לתוך חודשי 23' ותואם את המצב במדינות ההיי טק האחרות. לפני כמה שבועות פורסם כי "לפי דוח של ענקית הנדלן רדפין, האמריקאים רוכשים פחות דירות בערים שבהן יש ריכוז גבוה של עובדי תעשיית הטכנולוגיה כמו סיאטל, אוסטין וסקרמנטו. הסיבות לירידה בביקושים הן העלייה בריבית שמייקרת את המשכנתאות וגל הפיטורים ששוטף את חברות הטכנולוגיה" (כלכליסט 29.3.23).

נחזור ארצה. בתחילת אפריל יצאה סקירה של מכון המחקר והמדיניות SNPI . נמצא כי ההשקעות ברבעון ראשון 23' עמדו על 1.7 מיליארד דולר בלבד, הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018, הכותרת שהוענקה לדוח "הסטארט אפ ניישן בסכנה". זמן מה אחרי, הגיע עוד דוח: "לפי IVC ברבעון הראשון של השנה נרשמו 23 אקזיטים בסכום של כמיליארד דולר. זהו רבעון חלש מאוד ואם הקצב הזה יימשך – 23' תהיה גרועה אפילו יותר מקודמתה" (דהמרקר 17.4.23).

ועכשיו, ממש בימים האחרונים, מתחילים גורמים שונים ללחוש, לדחוף מסרים עלומי שם, על הכרח בשיתוף פעולה בין הממשלה לארגוני טכנולוגיה במטרה למנוע התדרדרות מואצת, העמקת האבטלה בענף ופגיעה קשה בהכנסות המדינה. רק שבשביל זה צריך לרדת מהעצים הגבוהים גבוהים.