הדילמה הקשה של ג'רום פאוול והאם ייתכן שהריבית לא תעלה מחר
איך זה שבנקים בארה"ב סובלים כשהריבית עולה, מה היקף ההפסד של הבנקים באגרות חוב? וגם - על "ניתוק הקשר" בין הריבית בארץ והריבית בארה"ב ומה זה אומר על העלאת הריבית הצפויה אצלנו?
הימים סוערים, השווקים מתנדנדים. הבנקים המרכזיים לקראת החלטות הריבית. הנה כמה תובנות מהאמירות של נגידי הבנקים והמומחים, מהלכים, אירועים מהזמן האחרון שישפיעו על החלטת הריבית ובהתאמה על השווקים.
ראשית, המצב בישראל ובארצות הברית שעד כה היה מתואם גם במדדים וגם בהעלאות הריבית משתנה כעת לרעת ישראל עם החלשות השקל ונתון האינפלציה של פברואר שהיה ב-0.2% מעל צפי האנליסטים והסתכם 0.5%. בארה"ב האינפלציה תאמה את הצפי, כך שלמרות שעדיין קצב האינפלציה בארצות הברית גבוה מישראל, נראה שהמגמה הזאת משתנה ולפי הצהרות פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הוא נשמע נחוש יותר מעמיתו האמריקאי להעלאות ריבית חזקות יותר בישראל. כך גם עלה בראיון שהיה לו ב-CNN.
שנית הבנקים בישראל יציבים וחזקים. בשעה שהבנקים הישראלים הציגו רווחים גבוהים, בנקים בעולם מתמוטטים - מבנק סיליקון ואלי, דרך סיגנצ'ר ועד ענק הפיננסים - קרדיט סוויס. הנפילות האלו מלמדות ומראות על הסכנה שבהעלאת הריבית. היא זו שהאיצה בפגיעה-ירידת ערך הנכסים ובסחרור המסוכן.
הסיכון הקיים שהפסדי שיערוך של תיקי ההלוואות של הבנקים יגרמו לקריסתם גורמים לפד לדילמה חדשה\ ישנה - להעלות ריבית ואז לתמוך ולחלץ בנקים שנפלו, או לא להעלות (או להעלות במתינות). זה פקטור חדש שנכנס למערכת והוא מגדיל את הסיכוי להפסקה או צמצום העלאות הריבית בארה"ב.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'רום פאוול, יו"ר הפד' צפוי בהחלטת הריבית הקרובה שלו לפעול באחת משתי הדרכים: העלאה מתונה של 0.25% יחד עם הודעה מרגיעה שאנחנו קרובים לסוף העלאות הריבית או הפתעה של אי העלאת ריבית, תסריט החצי אחוז שהיה צפוי ירד כנראה מהפרק לאור הסיכון שהעלאה כזאת תפיל את מחירי האג"ח הממשלתי ותביא לעוד הפסדי הון בתיקי ההשקעות של הבנקים ולשערוכם נוספים של תיקי האשראי ובכך לעוד קריסות של מוסדות פיננסים.
למה העלאת הריבית עלולה להזיק לבנקים?
לכאורה זה מפתיע - העלאות ריבית מעלות את רווחי הבנקים, הם מספקים אשראי בריבית גבוה יותר. זה נכון, אבל, אליה וקוץ בה. בנקים בחו"ל מחזיקים בכמות ענקית של אגרות חוב מסוגים שונים ובסיכונים שונים וכשהריבית עולה, הערך של אגרות החוב האלו יורד. אפילו צונח ומערער על ההון של הבנק.
נכון ל 31.12.2022 לפי מרטין גרונברג יו"ר FDIC במאזני הבנקים יש 620 מיליארד דולר של הפסדים בגין שערוכים של אגרות חוב ממשלתיות. למעשה, הבנקים שלווים כסף דרך ההפקדות של הציבור (פיקדונות במאזנים) משלמים ריביות גבוהות יותר מהריביות שהם מקבלים מהאגרות הממשלתיות לטווח ארוך שהם השקיעו בהם. אם הם רוצים למכור אותם בבורסה הם בהפסד אסטרונומי של 620 מיליארד דולר, העלאת ריבית של חצי אחוז תקפיץ את ההפסד הזה למעלה וכנראה תמוטט כמה בנקים בדרך ולכן לפד יש שיקולים חדשים מלבד האינפלציה שעשויים לספק הודעה מפתיעה. מנגד, אצלנו אין את הבעיה הזו. הנגיד שלנו יכול להיות אגרסיבי יותר במדיניות הריבית שלו.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הדילמה של הפד?
לפד יש שתי בעיות עיקריות - הספקולנטים שירימו שוב את מחירי הסחורות כי הם מבינים שהפד' איבד מכוחו במלחמה באינפלציה והשווקים שעלולים לפרש שהפד' פוחד ממשבר בבנקים ואם זה מה שהפד' חושש ממנו כנראה שהחשש אמיתי וזה כשלעצמו עלול להוריד את השווקים בכלל והבנקים בפרט במקביל למשיכות גדולות בפיקדונות.
אז מה הפד יעשה? לדעתי, בניגוד לחוזים על הריבית ולדעת האנליסטים, הפד יבחר שלא להעלות את הריבית בהכרזה הקרובה, אבל יספק רמז עבה על שתי העלאות בהמשך. השוק יתרגם זאת לשתי העלאות של רבע אחוז. במצב הזה הוא מעין מחזיק את החבל בשתי קצותיו - גם תומך בבנקים (לא מעלה ריבית) וגם משדר לשוק שהעלאות הריבית לא יפסקו והוא נחוש וחזק להילחם באינפלציה.
- 8.תמים 21/03/2023 11:10הגב לתגובה זועלית הריבית לא מורידה אינפלציה. להיפך, תיגרום להפסדים של חברות ופיטורים וגם פשיטות רגל..
- 7.תמים 21/03/2023 11:04הגב לתגובה זוריבית עולה , החברות מרוויחות פחות והחובות הצמודים עולים, הבורסה לא תעלה כשהריבית עולה.
- 6.מוטי דגן 21/03/2023 09:54הגב לתגובה זויש בנקים בישראל שעמוסים בעשרות מיליארדים של אשראי צרכני שבזמן משבר גדול יכול להפיל את אחד מהם לא הייתי קורה לבנקים בישראל כמי שחסין ממצב כזה של ריצה אל הבנק
- 5.דארי 21/03/2023 09:53הגב לתגובה זוולכמה זמן לטוס לחופשה, ומה לשתול בגינתי....
- 4.לילי 21/03/2023 09:48הגב לתגובה זוקיים קונצזוס שהריבית לא תרד בטווח הקרוב . ברור שהריבית הראלית תעלה ,עקב הידוק אשראי מצד הבנקים .הידוק אשראי יתרחש עקב דרישה מחמירה ליחס הון להלוואות . נכסי הבנקים יעברו הערכה ע"י מעריכי שווי חיצוניים .
- תמים 21/03/2023 11:05הגב לתגובה זונכון מאד
- משה 21/03/2023 16:36לדעתי הריבית לא תעלה הבורסה תעלה חזק בטווח הקצר
- 3.גידי 21/03/2023 09:44הגב לתגובה זוהנגיד האמריקאי רק יכול להרוויח כאילו זמן, אבל הקריסות בדרך
- 2.ערן 21/03/2023 09:26הגב לתגובה זוויעדיף לחלץ את הבנקים שיפלו
- Oz 21/03/2023 10:16הגב לתגובה זואחרי שוק העבודה ההזוי שהיה פה לפני שנה וחצי, כולם מחכים לראות אם ומתי הריבית תחזור לרדת. הנקודה היא שכל עוד מאמינים שהריבית תתחיל לרדת תוך שנה - כולם על הגדר.כלומר, לא מאמינים לפד - וזאת אולי הסיבה שהוא כנראה לא יצליח עד שהשוק יכנס למיתון אמיתי
- 1.ח 21/03/2023 09:25הגב לתגובה זועם כל הצוות המפואר של הנגידים הם הוכיחו שהם לא מבינים דבר הרסו משפחות את הנדלן את ההייטק את המערכת הפיננסית ואת הכלכלה .את כולם לעלות למשפט ולפטר אותם .הם לדעתי צריכים לשלם מחיר כבד . גם כלא אם מנהיגים מגיעים למשפט אז ברור שגם הם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
