הימים סוערים, השווקים מתנדנדים. הבנקים המרכזיים לקראת החלטות הריבית. הנה כמה תובנות מהאמירות של נגידי הבנקים והמומחים, מהלכים, אירועים מהזמן האחרון שישפיעו על החלטת הריבית ובהתאמה על השווקים. 

ראשית, המצב בישראל ובארצות הברית שעד כה היה מתואם גם במדדים וגם בהעלאות הריבית משתנה כעת לרעת ישראל עם החלשות השקל ונתון האינפלציה של פברואר שהיה ב-0.2% מעל צפי האנליסטים והסתכם 0.5%. בארה"ב האינפלציה תאמה את הצפי, כך שלמרות שעדיין קצב האינפלציה בארצות הברית גבוה מישראל, נראה שהמגמה הזאת משתנה ולפי הצהרות פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הוא נשמע נחוש יותר מעמיתו האמריקאי להעלאות ריבית חזקות יותר בישראל. כך גם עלה בראיון שהיה לו ב-CNN. 

שנית הבנקים בישראל יציבים וחזקים. בשעה שהבנקים הישראלים הציגו רווחים גבוהים, בנקים בעולם מתמוטטים - מבנק סיליקון ואלי, דרך סיגנצ'ר ועד ענק הפיננסים - קרדיט סוויס. הנפילות האלו מלמדות ומראות על הסכנה שבהעלאת הריבית. היא זו שהאיצה בפגיעה-ירידת ערך הנכסים ובסחרור המסוכן.  

הסיכון הקיים שהפסדי שיערוך של תיקי ההלוואות של הבנקים יגרמו לקריסתם גורמים לפד לדילמה חדשה\ ישנה - להעלות ריבית ואז לתמוך ולחלץ בנקים שנפלו, או לא להעלות (או להעלות במתינות). זה פקטור חדש שנכנס למערכת והוא מגדיל את הסיכוי להפסקה או צמצום העלאות הריבית בארה"ב.  

• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ג'רום פאוול, יו"ר הפד' צפוי בהחלטת הריבית הקרובה שלו לפעול באחת משתי הדרכים: העלאה מתונה של 0.25% יחד עם הודעה מרגיעה שאנחנו קרובים לסוף העלאות הריבית או הפתעה של אי העלאת ריבית, תסריט החצי אחוז שהיה צפוי ירד כנראה מהפרק לאור הסיכון שהעלאה כזאת תפיל את מחירי האג"ח הממשלתי ותביא לעוד הפסדי הון בתיקי ההשקעות של הבנקים ולשערוכם נוספים של תיקי האשראי ובכך לעוד קריסות של מוסדות פיננסים. 

למה העלאת הריבית עלולה להזיק לבנקים? 

לכאורה זה מפתיע - העלאות ריבית מעלות את רווחי הבנקים, הם מספקים אשראי בריבית גבוה יותר. זה נכון, אבל, אליה וקוץ בה. בנקים בחו"ל מחזיקים בכמות ענקית של אגרות חוב מסוגים שונים ובסיכונים שונים וכשהריבית עולה, הערך של אגרות החוב האלו יורד. אפילו צונח ומערער על ההון של הבנק. 

נכון ל 31.12.2022 לפי מרטין גרונברג יו"ר FDIC במאזני הבנקים יש 620 מיליארד דולר של הפסדים בגין שערוכים של אגרות חוב ממשלתיות. למעשה, הבנקים שלווים כסף דרך ההפקדות של הציבור (פיקדונות במאזנים) משלמים ריביות גבוהות יותר מהריביות שהם מקבלים מהאגרות הממשלתיות לטווח ארוך שהם השקיעו בהם. אם הם רוצים למכור אותם בבורסה הם בהפסד אסטרונומי של 620 מיליארד דולר, העלאת ריבית של חצי אחוז תקפיץ את ההפסד הזה למעלה וכנראה תמוטט כמה בנקים בדרך ולכן לפד יש שיקולים חדשים מלבד האינפלציה שעשויים לספק הודעה מפתיעה. מנגד, אצלנו אין את הבעיה הזו. הנגיד שלנו יכול להיות אגרסיבי יותר במדיניות הריבית שלו. 

• הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
• טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

הדילמה של הפד? 

לפד יש שתי בעיות עיקריות - הספקולנטים שירימו שוב את מחירי הסחורות כי הם מבינים שהפד' איבד מכוחו במלחמה באינפלציה והשווקים שעלולים לפרש שהפד' פוחד ממשבר בבנקים ואם זה מה שהפד' חושש ממנו כנראה שהחשש אמיתי וזה כשלעצמו עלול להוריד את השווקים בכלל והבנקים בפרט במקביל למשיכות גדולות בפיקדונות.  

אז מה הפד יעשה? לדעתי, בניגוד לחוזים על הריבית ולדעת האנליסטים, הפד יבחר שלא להעלות את הריבית בהכרזה הקרובה, אבל יספק רמז עבה על שתי העלאות בהמשך. השוק יתרגם זאת לשתי העלאות של רבע אחוז. במצב הזה הוא מעין מחזיק את החבל בשתי קצותיו - גם תומך בבנקים (לא מעלה ריבית) וגם משדר לשוק שהעלאות הריבית לא יפסקו והוא נחוש וחזק להילחם באינפלציה.