קיזז חשבוניות פיקטיביות של 1.5 מיליון שקל ונשלח ל-10 חודשים בכלא
האם אפשר לנצח במאבק בהון השחור? זה לא יהיה קל זה בטוח. על פי ה-OECD מדובר על 20% מהתוצר של ישראל או 300 מיליארד שקל. גם אם ההיקף קטן יותר עדיין מדובר על הרבה מאוד כסף (להרחבה). גם אם המדינה לא תצליח לנצח במערכה אלא רק להשיג עוד כמה עשרות מיליארדים מתוך ההיקף העצום הזה זה יהיה שווה הרבה.
אז היא מנסה, היום הורשע בעל חברה בקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום של 1.45 מיליון שקל ונשלח לכלא ל-10 חודשים, כך קבע בית משפט השלום ברמלה, שפסק את דינו של סלימאן אבו קטיפאן, הבעלים של חברה בתחום השיפוצים - "פאר בנייני דרים 2010". בנוסף למאסר בפועל הוא נקנס ב-100 אלף שקל והוחלט גם על מאסר על תנאי.
הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון בקיזוז של 29 חשבוניות פיקטיביות בשנת 2014 שסכום המס הנובע מהן מסתכם ב-1.45 מיליון שקל. במסגרת הסדר הטיעון, השיב אבו קטיפאן לקופת המדינה את הסכום שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו.
במסגרת הסדר הטיעון הוא הודה שלא ביצע או התכוון לבצע את העסקאות המתוארות בחשבוניות אלו וכי קיזז אותן על מנת להפחית את חבות המס של החברה בבעלותו. הסכום הכולל שנקוב בחשבוניות הללו מסתכם בכ-9.5 מיליון שקל והמע"מ הנובע מהן מסתכם ב-1.45 מיליון שקל.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הסדר הטיעון נקבע כי המדינה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בעוד שההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. בעת מתן גזר הדין שקל בית המשפט את הודאת הנאשם, את העובדה שהשיב לקופת המדינה את הסכום שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו, היעדר עבר פלילי, גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, חלוף הזמן ונסיבותיו האישיות.

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.