רן עוז
צילום: biztv
ראיון

"ברבעון הרביעי הייתה ירידה בהיקף השימושים בכרטיסי אשראי; אנחנו צופים המשך צמיחה דו ספרתית במתן אשראי ללקוחות"

כך אומר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט בראיון לביזפורטל. החברה הציבה יעדים לשנת 2025. האם היא מסוגלת להגיע אליהם, והאם הציבור ימשיך לקחת אשראי מכל הבא ליד, למרות העלאות הריבית במשק?
נתנאל אריאל | (2)

במקביל לפרסום הדוחות, חברת כרטיסי האשראי ישראכרט ישראכרט 0%  פרסמה גם את התחזית שלה ל-2025. היא רוצה להגדיל את יתרת תיק האשראי ל-16.5 עד 18.5 מיליארד שקל, לעומת 7.3 היום - ולהגיע לרווח נקי של 450 עד 510 מיליון שקל בשנה, לעומת 220 מיליון היום.

 

השאלה המעניינת היא האם ישראכרט תישאר ציבורית או תהפוך לחברה פרטית. חברת הביטוח הראל הגישה הצעה לרכוש את כל מניות החברה תמורת 2.9 מיליארד שקל (אחרי העלאה מ-2.7 מיליארד), הדירקטוריון של ישראכרט אישר את המיזוג וכעת נותר להמתין רק לבעלי המניות. מנגד, גם חברת הביטוח מנורה מבטחים נכנסה לתמונה והציעה לרכוש 30% מהמניות לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל ואז שיפרה ל-3.2 מיליארד שקל. אבל השאלה מבחינת בעלי המניות קשה: האם עדיף למכור 30% במחיר גבוה יותר או מכירה כוללת לפי שווי נמוך יותר. אבל האם זה סביר למכור את חברות כרטיסי האשראי לחברות הביטוח? הנה מומחים שאומרים בתוקף 'ממש לא' (כאן וכאן)

רן עוז, מנכ"ל ישראכרט אומר בראיון לביזפורטל שמבחינת החברה זה לא משנה - "זה עכשיו נמצא בעצם 'מעל הראש שלנו'. יש שתי ההצעות שעולות להחלטה של בעלי המניות. הם צריכים להצביע ולהחליט לגבי ההצעה של הראל שזה בעוד שבועיים וההצעה של מנורה שהם צריכים שהם צריכים להודיע על הכיוון עד אפריל. אז זה בידיים שלהם. אנחנו מנהלים את החברה במנותק מזה ובמטרה להביא אותה הכי טוב קדימה".

ובינתיים - פרסמתם גם את התחזית שלכם.

"פירסמנו את התחזיות קדימה כדי שתהיה לכל המשקיעים תמונה ברורה מה המסלול שהחברה הולכת אליו. היום כבר יש לנו את הפרקטיקות, אנחנו רואים איך אנחנו מצליחים ליישם את האסטרטגיה ולגדול בצורה יפה רבעון אחרי רבעון. אז הצבנו את היעד - לאן אנחנו רוצים להגיע ב-2025. אנחנו יודעים להמשיך לעבוד בכל אחד מהתרחישים ואני מקווה שנגיע ליעדים שהצבנו ב-2025. אנחנו יכולים לנהל את החברה עם בעל שליטה ובלי בעל שליטה. זה בסדר גמור".

 

יש חולשה במתן אשראי בעקבות עליית הריבית במשק?

"בוא נפריד בין כמה דברים. את שנת 2022 התחלנו עם מחזורי עסקאות (סליקות שאנשים עושים עם כרטיס האשראי שלהם. למשל בסופרמרקט. נ"א) שתומכים בשנה הקודמת מול 2021. ברבעון השלישי הייתה צמיחה של 14%, ברבעון הרביעי הקצב 'נרגע' לצמיחה של 8%, לא גבוהה כמו שהייתה קודם, אבל עדיין צמיחה יפה. זה כבר לא מה שראינו ברבעונים השני והשלישי אבל אנחנו כן רואים המשך ביקושים. ראית את הגידולים ברבעון השלישי.

"במקביל, הצמיחה במתן אשראי (הלוואות לציבור. נ"א) נמשכת. גם לתוך הרבעון הראשון עדיין יש ביקושים. יש פוטנציאל עבודה. מצפים לצמיחה דו ספרתית. השלמנו עלייה של 41% בשנה האחרונה ו-19% ברבעון הרביעי".

 

כלומר, למרות עליית הריבית אתם עדיין צופים המשך גידול בהלוואות אבל קטן יותר?

"בדיוק. בעקבות עליית הריבית אנחנו יותר זהירים, יותר בררניים, כדי לוודא שאנחנו נותנים אשראי למי שבאמת יוכל גם להחזיר".

 

ומה לגבי הגידול בהפרשות להפסדי אשראי?

"זה נכון שיש גידול אבל צריך להפריד את זה לשני חלקים – בתוך ההוצאות להפסדי אשראי יש שני מרכיבים: הראשון הוא כסף שלא מצליחים לגבות, המחיקות, שזה המדד הכי טוב לאיכות האשראי מתוך האשראי שלא הצלחנו לגבות תוך 150 יום. אז המחיקות נשארו יציבות בשנה האחרונה, למרות הגידול בתיק האשראי אנחנו באותה רמה, וכמובן שבאחוזים זה בירידה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

והשני? 

"החלק השני הוא ההפרשות הקבוצתיות - זה בעצם ההפרשה שאני עושה מעצם זה שהתיק גדל. ככל שאני גדל יותר באשראי אני צריך לעשות הפרשה יותר גדולה.  זה בעצם הצד החיובי מבחינתנו, זה אומר שבינתיים אין הידרדרות, אין ירידה באיכות האשראי אבל אני צריך, מבחינת השמרנות, לעשות הפרשה. בוא נזכור שגדלנו ברבעון הרביעי במעל מיליארד שקל, ברבעון אחד".

 

העלתם את הריביות כמו בנק ישראל?

"לא. העלנו פחות. המרווח עלה פחות. ללקוחות פרטיים הוא 6.05% מעל הפריים (לעומת 7.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 10.8%. אבל אנחנו מסתכלים על המרווח, כי הרי את הריבית במשק גם אנחנו משלמים. אז הפער בין הריביות הוא הרלוונטי מבחינתנו. בסקטור העסקי, אנחנו מגיעים להרבה לקוחות שהם עסקים שעובדים איתנו יום יום ולכן יש לנו מידע מלא על כל הפעילות שלהם, המרווח נמוך יותר ועומד על 3.45% (לעומת 4.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 8.2% בממוצע. צמחנו בצורה מאוד יפה בתיק העסקי. צמיחה של 54% בשנה אחת".

איך אתה רואה את שוק ההון, את שוק האשראי כולו, שוק ההלוואות - לאן זה הולך?

"גם אנחנו וגם הבנקים יותר זהירים כעת במתן אשראי. אבל אלה שני הכיוונים שלנו – ואנחנו מקבלים כעת אנשים שפעם נחשבו ללווים טובים יותר בבנק ועכשיו לא יכולים לקבל הלוואה בבנק. כלומר, איכות התיק שלנו משתפרת עכשיו. הצורך של הציבור באשראי לא נעלם עם עליית הריבית, והלקוחות שפעם היו לוקחים אשראי מהבנק לא פעם מגיעים אלינו. אנחנו רק צריכים להיות הרבה יותר בררניים והרבה יותר זמינים".

 

אז הציבור ממשיך לקחת הלוואות בלי הכרה למרות עליית הריבית?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון גל 14/03/2023 08:48
    הגב לתגובה זו
    קודם חוסכים ואז קונים. הרי בסופו של דבר נחזיר את הכסף רק במקום להחזיר יותר ממה שלקחנו, נחסוך פחות כסף ונגיע למה שאנחנו צריכים בזכות הריבית. המזל של חברות האשראי האלו שרוב האנשים לא יודעים לעמוד בפתוי ובפני האינסטגרם של השכן.
  • 1.
    כלכלן 14/03/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    תלהוציא כסף היום
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?