מאקרו: שוק עבודה חזק למרות פיטורי הענק

כותרות העיתונים בשבועות ובחודשים האחרונים נותנים תחושה של גל פיטורין רחב. בשבוע האחרון היו אלו אמזון עם 18,000 וקוינבייס עם 950. אבל לא רק בשבוע האחרון. בכל שבוע אנחנו קוראים על פיטורים נרחבים בחברות הגדולות והמפורסמות. זה התחיל כבר פני כמה חודשים עם עצירות של גיוסים לכל הפחות וגם ידיעות ראשונות על פיטורים בהיי-טק, וזה התרחב לאט לאט כשהמספרים צומחים ממאות לאלפים. מטא הודיעה על פיטורי אלפי עובדים אחרי הדוחות החלשים, טוויטר פיטרה אחוזים ניכרים מכוח העבודה וכו'. לא רק בהייטק, גם חברות גדולות אחרות, לדוגמה בבנקים, מודיעים על פיטורים, והמספרים נראים מפחידים, והרשימה ארוכה. 

ובכל זאת, כל פעם שמתפרסמים נתוני התעסוקה אותם משפטים חוזרים להישמע: שוק העבודה הדוק, שוק העבודה חזק מהצפוי. כל מסיבת עיתונאים של יו"ר הפד הוא מדגיש את נושא שוק העבודה החזק שמאפשר לו את המשך העלאות הריבית ומדאיג אותו מפני הימשכות האינפלציה. גם מספר המשרות הפתוחות נמצא כמעט בשיא היסטורי, למרות החלשות קלה בחודשים האחרונים. אל מול שוק עבודה כל כך חזק הפד' מתקשה לשנות כיוון וחושש מהתמשכות האינפלציה הגבוהה מעבר לצפי. 

אז אם כל הזמן אנחנו שומעים על פיטורים איך יכול להיות ששוק העבודה ממשיך להיות כל כך חזק? 

התשובה קשורה לכמה גורמים, חלקם ארוכי טווח וחלקם קצרי טווח. ובכל מקרה נדרשת הבנה עמוקה יותר של הנתונים, מעבר לכותרות על אלפי העובדים המפוטרים בחברה כזו אחרת. 

בייבי-בומרס

מבט כללי על שוק העבודה האמריקאי ידגיש את חשיבות פרשית דור הבייבי-בום. לאחר מלחמת העולם השניה חזרו הרבה מאד לוחמים וחיילים לביתם לאחר חודשים ושנים ארוכות בחזית. את ההשפעה של החזרה הזאת החלו לראות 9 חודשים לאחר מכן, כשבאופן טבעי הרבה תינוקות החלו להיוולד ונפתחה תקופת הבייבי-בום ששינתה את פניה של ארצות הברית (ומדינות נוספות בעולם). פיריון הילודה המשיך לעלות בהתמדה עד לשנת 1957, אז הוא הגיע ל-3.77 ילדים לאישה, שיעור גבוה מהשיעור בישראל כיום, שנחשבת למובילה במערב מבחינת מספר הילדים לאישה.

• מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סך הכל בתקופה שלאחר המלחמה נולדו עשרות מיליוני אמריקאים חדשים, דור הבייבי-בום, ששינו את הדמוגרפיה והזניקו את הכלכלה לשנים ארוכות קדימה. לאחר מכן החל שיעור הילודה להידרדר בהדרגה עד ימינו, וכיום שיעור הפריון הוא פחות מ-2 ילדים לאישה. כלומר, האוכלוסיה בעצם מתכווצת (מבלי להביא בחשבון הגירה). 

דור הבייבי בום החל לצאת לפנסיה לפני שנים אחדות, ופחות אנשים חדשים נכנסים לשוק העבודה, כך שנוצר גרעון מובנה במספר העובדים האמריקאי (גרעון שמושלם בחלקו על ידי הגירה). זה לא משהו שהולך להשתנות בזמן הקרוב, אולי אפילו המצב יחמיר מהבחינה הזו. זוהי נקודת הפתיחה ארוכת הטווח של שוק העבודה האמריקאי, ומכאן יש לקחת בחשבון את שאר הגורמים.

שיעור ההשתתפות בשוק העבודה

גורם נוסף מהטווח הארוך-בינוני הוא שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הנמוך יחסית. אבטלה נמדדת מבין האנשים שרוצים לעבוד, לא אלו שהפסיקו לחפש עבודה או מעולם לא חיפשו כזו. ומספר אלו שלא משתתף בשוק העבודה בכלל מסיבה כזו או אחרת גבוה יחסית. התופעה צברה תאוצה בזמן מגיפת הקורונה, ומאז המגמה לא השתנתה. זו לא רק ה"התפטרות השקטה", כלומר אותם עובדים שפחות מחויבים לעבודה מבעבר, שזו תופעה נוספת. מדובר באנשים שמראש לא רוצים לעבוד.     

• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

באמת מפוטרים כל כך הרבה עובדים?

מהמבט הכללי נעבור למבט הממוקד יותר בהווה. ראשית כל, חשוב להבין את פרופורציות. כשאתם קוראים על 18 אלף שפוטרו פה או 11 אלף שפוטרו שם, זכרו ששוק העבודה האמריקאי מורכב ממעל 153 מיליון עובדים, כך שאנו מדברים על שתי ספרות אחרי הנקודה – השפעה אפסית על נתוני העבודה הכלליים. כמו כן, לא כל 18 אלף העובדים שפוטרו הם מהנדסים בשכר גבוה, ולא מעט מהם הם עובדי שכר מינימום כך שגם ההשפעה על השכר הממוצע לא דרמטית.

בנוסף, החברות הגדולות הן לא המעסיקות הגדולות ביותר, אלא אלפים רבים של עסקים קטנים ובינוניים, בהם המגמות לא באות לידי ביטוי בכותרות העיתונים. למעשה, מספר המפוטרים הכללי בדצמבר ירד ב-43% לעומת חודש קודם והיה הנמוך ביותר מזה ארבעה חודשים, אם כי גבוה ב-123% מהחודש המקביל בשנה שעברה. כלומר, מפטרים, אבל פחות. על 18 אלף המפורטים של אמזון ייתכן ששמעתם או קראתם באתר כזה או אחר, אבל העובדה שעסקים קטנים יותר שלא תופסים כותרות חושבים פעמיים או שלוש לפני שהם מפטרים עובדים נוספים תופסת פחות כותרות.

חשוב לדעת, שבמקביל לחברות ההייטק שמפטרות, ישנן תעשיות שמתרחבות ודורשות ידיים עובדות, גם של אנשי היי-טק. כנראה שלא צריך לרחם כל כך על מהנדס מטוויטר שפוטר, הוא די מהר ימצא עבודה אחרת, אם יתחשק לו. כך לדוגמה, תעשיית הרכב החשמלי מתרחבת במהירות תוך כדי השקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים כשחברות הרכב הוותיקות בונות את יכולות הרכב החשמלי שלהן כמעט מאפס. הבנייה הזו כוללת גם דרישה להרבה עובדי היי-טק.

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון כשמנסים להבין את המספרים הוא שהחברות המפטרות הן חברות בינלאומיות, ולא מעט מהפיטורים לא מתרחשים כלל בארצות הברית. טוויטר, לדוגמה, פיטרה הרבה מהמהנדסים ההודים שלה, שם היא סגרה את פעילותה. כך גם שאר חברות הענק.

בנוסף, חלק מהעובדים המפוטרים בארצות הברית עצמה, הם בכלל לא אמריקאים ולא נכללים בנתונים הרשמיים של שוק העבודה. לא מעט מהעובדים הללו הם זרים שנמצאים על וויזת עבודה B-1H. עובדים כאלה שמפוטרים לא נרשמים כמובטלים ולא מקבלים דמי אבטלה, כך שהם לא מתווספים ל"דורשי האבטלה החדשים" – הנתון המתפרסם מדי שבוע ומהווה אינדיקטור חשוב לעוצמת שוק העבודה. אם לא ימצאו עבודה אחרת תוך 60 יום יאלצו גם לעזוב את ארצות הברית עקרונית. על חוזקת שוק העבודה, על כל פנים, או לפחות על הנראות שלו, הם פחות משפיעים.

האם בכל זאת ניכר שינוי מגמה מסויים? כן אבל פחות. דו"ח האבטלה האחרון, למרות שנראה חזק במבט ראשון, סיפק שתי נקודות "אור" שמעידות על היחלשות מסויימת (כן, מצחיק להסתכל באופן חיובי על היחלשות שוק העבודה, אבל זה "ההפוך על הפוך" שאנחנו חיים בתקופה הזו). ראשית, העלייה בשכר האטה. בנוסף, מספר העובדים החדשים ירד זה החודש השני ברציפות (אך עדיין גבוה ב-4% מתקופת הטרום קורונה). הנקודה השלישית היא שניכרת עלייה מסויימת בתביעות המתמשכות לדמי אבטלה. הדרישות הללו מצאו תחתית בספטמבר בסביבות ה1.35 מיליון, ומאז עולות בהדרגה, ובאיטיות רבה, וכעת מתיצבות סביב 1.7 מיליון.התביעות הראשונות אמנם נמוכות מאד מהסיבות שציינו לעיל – מרבית המפוטרים מוצאים מיד עבודה, לא נספרים בשוק העבודה או בכלל לא נספרו מלכתחילה – אך התביעות המתמשכות מראות שלפחות לחלק מהעובדים כבר לא כל כך קל למצוא עבודה חדשה. נציין, עם זאת, שעדיין מדובר על מספרים נמוכים היסטורית. וששוק העבודה עדיין, כאמור, חזק מאד.

המסקנה העולה היא, שבפעם הבאה שנקרא על אלפי עובדים מפוטרים בחברת ענק כזו או אחרת, כדאי שניקח את הדברים בפורפורצית הנכונות, ונבין שעוד ארוכה הדרך להיחלשות שוק העבודה ולפייבוט אמיתי במדיניות הפד'. 

מיקרו: מי חברת המטוסים הגדולה בעולם? 

שוק המטוסים האזרחיים נהנה מפריחה בתקופה שלאחר הקורונה. הביקוש לטיסות מזנק ברחבי העולם והמטוסים מתמלאים עד אפס מקום. לא מדובר רק באזרחי המדינות המערביות המתקדמות שטיסה הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם בתקופת הטרום קורונה, ורבים מהם התרגלו לטוס כמה פעמים בשנה, אלא גם במעמד הביניים המתרחב במהירות בהודו וסין שמתחילים לבלות יותר ויותר באוויר. הצפי הוא שלאחר שינוי מדיניות האפס קורונה בסין, גם הביקוש שם יחזור לזנק. זה כמובן גורם לביקוש למטוסים חדשים ושיפוץ ותחזוקה של מטוסים ישנים לעלות.

הדואופול השולט בשוק בניית המטוסים לשוק האזרחי מורכב מבואינג האמריקאית ואירבוס האירופאית. לשתי החברות גם זרוע צבאית חשובה. בואינג סובלת ממספר קשיים בשנים האחרונות לאחר התרסקות כמה מטוסים, דרישות רגולטוריות לשיפור ותיקון עיצובים, ונראה שאירבוס תופסת תאוצה ויתרון מסויים במירוץ הצמוד בין שתי הענקיות.

כיום, בואינג כבר איננה יצרנית המטוסים הגדולה בעולם. למעשה היא לא כזאת כבר 4 שנים ברציפות. בשנת 2022 מסרה אירבוס 661 מטוסים לעומת 480 בלבד של בואינג. המכירות (לאחר ביטולים) הסתכמו ב-820 לעומת 774 של בואינג. מדובר אמנם בפחות מהצפי של החברה שקיוותה למכור "בערך 700" מטוסים בשנה האחרונה, וזאת לאחר הורדת הצפי מ"בערך 720". הירידה במכירות לעומת הצפי נבעה מקשיי שרשראות האספקה שטרם נטשו לחלוטין את העולם. עדיין מדובר על עליה של 8% לעומת שנה קודם לכן במכירות. בהשוואה לחודשים האחרונים גם ניכר שיפור. בדצמבר נמכרו 98 מטוסים לעומת 68 בנובמבר ו-60 בלבד באוקטובר.

עם התעוררות הביקושים לטיסות, וההקלה בשרשראות האספקה, נראה שגם הביקוש יחזור לטפס, ואירבוס עדיין מחזיקה ביתרון על בואינג שממשיכה להתמודד עם קשיי הייצור והרגולציה שלה, כמו גם הפגיעה במוניטין בעקבות ההתרסקויות בשנים האחרונות, מה שמעמיד את אירבוס בעמדה טובה. לדברי המנכ"ל החברה ערוכה להגביר את הייצור השנה הבאה למרות שקשיי שרשראות האספקה עדיין יגבילו את הייצור.

גם הסקטור הביטחוני של אירבוס נהנה (למרבה הצער) מהמתיחות העולמית כמו גם מהמלחמה באוקראינה כשתקציבי ההגנה של מדינות העולם בכלל ואירופה בפרט מזנקים. כלומר, החברה נהנית משני מנועי צמיחה חזקים בשני עסקי הליבה שלה.