חיסכון לחסוך כסף
צילום: freepik
סיכום שנה

סיכום שנה בקרנות ההשתלמות - כמה הפסדתם בשנה האחרונה

בהתאם להערכת ביזפורטל, ההפסדים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הסתכמו בכ-8% במסלול הכללי; מה קרה ביתר המסלולים ומה קרה בדצמבר? 

נתנאל אריאל | (4)

שנה חלשה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהפסידו ב-2022 במסלול הכללי בממוצע 8%. במסלול המנייתי הסתכמו ההפסדים בכמעט כפול. הסיבה כמובן היא הירידות בשוקי המניות ובאג"ח. מניות עולות ויורדות וזה מובן, אבל מה שהפיל השנה גם את המסלולים הסולידים הוא הנפילה בשוק האג"ח. זו היתה נפילה ידועה מראש. מנהלי הכספים לקחו את המשקיעים-חוסכים להפסדים במודע. לפני שנה-שנה וחצי היה ברור שאגרות חוב ממשלתיות בריבית אפס או אפילו ריבית שלילית, זה מוצר נחות. ובכל זאת, מנהלי הכספים לא שמו מראה והציגו את הבעיה כפי שהיה צריך להיות.   

על פי מיטב, בחמש השנים האחרונות שלפני 2022 (2017-2021) ובעשר השנים האחרונות (2012-2021) קופות הגמל הכלליות הציגו תשואה שנתית ממוצעת חיובית של 7.3% ו-6.7% בהתאמה. מאז 2012 ועד 2022 (כולל) היו רק שנתיים עם תשואות שליליות 

 

שם המסלול תשואה שנתית טווח תשואה עליון טווח תשואה תחתון
כללי 8.0%- 6.5%- 11.5%-
מנייתי 15.5%- 13.0%- 19.0%-
מדדי 4.5%- 3.5%- 5.5%-
שקלי 6.0%- 4.0%- 7.5%-
פנסיה מקיפה לבני עד 50 5.3%- 4.0%- 9.0%-
פנסיה מקיפה לבני 50-60 3.8%- 2.0%- 7.0%-
פנסיה מקיפה לבני 60+ 2.6%- 1.5%- 3.5%-
ככל שמשקל המניות במסלולים השונים היה גבוה יותר, כך התשואה השלילית הייתה עמוקה יותר. התשואה השלילית המתונה יחסית של קרנות הפנסיות לעומת קופות הגמל/קרנות ההשתלמות הכלליות נובעת מהגנות 30% אג"ח מיועדות שתרמו תשואה של כ-10%.  

אחרי חודשיים של עליות בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר ונובמבר, הגיע דצמבר שהוריד את השווקים. הקופות הכלליות ירדו קרוב ל-2% והמנייתיות ב-3.8%

>>> קרנות ההשתלמות בנובמבר: אלטשולר וילין לפידות בתשואות מרשימות, כלל ומור פספסו

>>> קופות הגמל להשקעה בנובמבר: אנליסט, מור וילין מובילות בטווח הבינוני

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מבין2 11/01/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    הפסד ב2022 של פחות מאחוז
  • 2.
    אסולין הירבוע 01/01/2023 10:50
    הגב לתגובה זו
    בקיצור לגנוב וכמה שיותר
  • 1.
    החיים 30/12/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    בעשר השנים האחרונות התרגלנו לחיות בלי אינפלציה זה לא המצב קיום מי שהצמיד את כספו למדד (שמר על ערך הכסף) ראה את המדד עולה ב 5.5 אחוז מי שכספו מושקע בשוק ההון הפסיד אבל ההפסד שלו גדול בהרבה מההפסד הנומינלי בגלל האינפלציה הצגת נתוני התשואה תוך התעלמות מהאינפלציה היא שגוייה ומטעה מי שראה את שווי הקרנות יורד ב 8 אחוז השנה איבד למעשה 13-14 אחוז מכספו (בערכים ריאלים) צריך להציג את התשואה הריאלי מי שהרוויח השנה 5.5 אחוז רק שמר על ערך כספו ומי שהרוויח 0 אחוז בעצם הפסיד 5.5 מערך כספו
  • א 30/12/2022 20:19
    הגב לתגובה זו
    אבל יש להוסיף את דמי הניהול ואז זה 14-15 אחוז הפסד! וכמובן שהנתון הרב שנתי מטעה מיסודו, תשואה ללא הורדת דמי ניהול ואינפלציה היא ישראבלוף, התשואות הריאליות עלובות
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.