טסלה
צילום: Istock

דיווח: טסלה עוצרת גיוסים ותפטר עובדים ברבעון הבא

מדובר על גל פיטורים נוסף בחברה, לאחר שלפני חצי שנה החברה החליטה לפטר 10% מהעובדים. מנגד, טסלה אמורה לגייס עובדים למפעלים החדשים שפתחה
נתנאל אריאל |
מקור שמעורה בפרטים בחברת טסלה  TESLA INC אמר לאתר אלקטרק (electrek) שהחברה צפויה להקפיא גיוס עובדים וכי היא תפטר עובדים ברבעון הבא. מדובר בגל נוסף של פיטורים, אחרי שהחברה כבר החליטה על צמצום כח האדם ב-10% לפני חצי שנה. האפשרות שזה יקרה מגיעה אחרי שמניית טסלה נמצאת במסלול התרסקות, וזו איבדה 60% מערכה ונסחרת לפי שווי של 435 מיליארד דולר בלבד, כלומר מחקה שווי של טריילון דולר. המשקיעים חוששים שהמייסד והמנכ"ל אלון מאסק עסוק יותר מדי בטוויטר ופחות מדי בטסלה, אחרי שרכש את הרשת החברתית תמורת 44 מיליארד דולר, כשעוד לפני כן הוא מוכר מניות של טסלה בעשרות מיליארדי דולרים.  בנוסף, האנליסטים חותכים את מחירי היעד שלהם למניה, בעקבות החולשה בביקושים מסין, והחשש שזה ישפיע על המסירות של החברה בשנה הבאה. הלילה צייץ מאסק שהוא יפרוש מתפקיד מנכ"ל טוויטר "ברגע שאמצא מישהו טיפש מספיק כדי לקחת על עצמו את התפקיד", וזאת בתגובה לתוצאות הסקר שערך השבוע ובו הצביעו 57.5% "כן" לשאלתו של מאסק האם לפרוש מתפקיד מנכ"ל טוויטר, וזאת מתוך יותר מ-17 מיליון מצביעים. אחד האנליסטים שעדיין שוריים על המניה הוא האנליסט ויג'יי רקש (Vijay Rakesh) מחברת מיזוהו (Mizuho). הוא הוריד את היעד שלו למחיר המניה בעוד שנה ל-285 דולר, לעומת 330 דולר באנליזה הקודמת, אבל עדיין מחזיק בהמלצת קנייה. יצוין כי מחיר המניה כעת בשוק עומד על 146 דולר בלבד, כלומר מבחינתו יש במנייה אפסייד של 95%.  לדבריו, "אנו רואים את שוק כלי הרכב מאתגר ברחבי העולם לתוך שנת 2023, מונע על ידי ריביות גבוהות, מחירי אנרגיה ושיעורי מימון גבוהים המשפיעים על סבירות השגה", כתב רקש. "זה יכול להאפיל על תחזית ייצור רכב גם אם שרשאות האספקה וצווארי הבקבוק של הייצור יקלו". למעשה, הסיבות העיקריות בדוח שלו הן הריבית, האינפלציה וזמינות. הוא הזכיר את טוויטר רק פעם אחת באנליזה שלו כאשר אמר שהוא מודאג ממכירת היתר של מניית טסלה שהגיעה בגלל מכירת המניות של טוויטר בידי מאסק, כדי לממן את ההפסדים בטוויטר. כזכור, מאסק מכר בשבוע האחרון מניות של טוויטר בהיקף של 3.6 מיליארד דולר. יעד מחיר האנליסטים הממוצע של מניית טסלה הוא כעת 258 דולר למניה, ירידה של כ-35 דולר למניה מאז השלים מאסק את רכישת טוויטר בחודש אוקטובר. יעדי מחירי האנליסטים הגיעו לשיא באפריל של 340 דולר למניה.  

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.