האם אסיה תוביל את העליות ב-2023?
המניות הסיניות הפכו למוקצה בישראל אחרי הנפילה של אלטשולר שחם איתן בשנתיים האחרונות. באופן כללי אסיה לא נשמעת אטרקטיבית מדי לאוזניים ישראליות, אבל אם צריך לפסול את ההשקעות שם בצורה גורפת? לא בטוח. השנה אסיה יורדת הרבה פחות מאשר ארה"ב. כך, ניקיי היפני ירד ב-8% בלבד, שנגחאי ירד ב-16%, האנג סנג ב-18%, וקוספי ב-23%. סידני ירדה רק ב-6%. לשם השוואה, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-9.6%, ה-S&P500 ירד ב20% והנאסד"ק מחק 33%.
בכל מקרה, יש מי שמאמינים ש'החדשות הרעות' כבר מגולמות בשווקים באסיה, כך שהסיכויים לירידות נוספות באסיה נמוכים ואילו הפוטנציאל לאפסייד גבוה. כך מנרג' סקהון, מנהל השקעות ראשי במניות שווקים מתעוררים בפרנקלין טמפלטון, שצופה ריבאונד פוטנציאלי במניות שווקים מתעוררים בשנת 2023, כאשר אסיה תהיה מנוע צמיחה, בדגש על הודו וסין, ומנגד הצמיחה תתמתן במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית.
לדבריו, למרות פרופיל תשואה א-סימטרי ב-2023, "לחדשות שליליות אפשריות וידועות (כמו אינפלציה, מלחמה וצמיחה בסין), ככל הנראה תהיה השפעה שלילית מוגבלת על השווקים, בעוד שחדשות חיוביות יכולות להוביל לרווחים משמעותיים".
הוא מזהה 4 גורמים אשר יהוו כזרזים אפשריים להתאוששות מניות השווקים המתעוררים בשנת 2023. אלה כוללים:
1. נתוני שיא האינפלציה בארה"ב וחלשות הדולר.
2. סיכוני מיתון ידועים בארצות הברית ובאיחוד האירופי (EU).
3. נקודת פיתול לצמיחה הסינית ולמדיניות האפס-COVID שלה.
4. חוסן רב יותר ב-EMs, מתן הזדמנויות צמיחה ללא מתאם
"ההקלה בצווארי בקבוק של שרשרת האספקה, שנגרמה כחלק מההשפעה השלילית על הצמיחה משיעורי ריבית גבוהים ככל הנראה תניע את הירידה באינפלציה. עם שיא האינפלציה מאחורינו, משקיעים יכולים להתמקד בהשלכות של שינוי בקצב העלאות הריבית של הפדרל ריזרב בארה"ב. אלה כוללים החלשת הדולר האמריקאי והפחתה בפרמיית הסיכון המנייתית - שתיהן חיוביות עבור שווקים מתעוררים. אנו מאמינים שהתאוששות תלווה בהזרמת כספים לשווקים הללו שיהיו מלוות בירידת הדולר האמריקני כאשר המשקיעים פונים לשווקי צמיחה גבוהים יותר.
- אנליסטים ממליצים על השווקים המתעוררים, אילו קרנות ישראליות מאפשרות חשיפה?
- האם יש הזדמנות במניות השווקים המתעוררים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף - "סיכוני המיתון בארצות הברית ובאיחוד האירופי בשנת 2023 מנוגדים למגמות הצמיחה של EM. אנו צופים שהצמיחה בסין תואץ בשנת 2023, עקב השינויים האחרונים במדיניות הקורונה אנליסטים צופים שהצמיחה הגולה ביותר תהיה בהודו הממשיכה את מגמת הביצועים החזקה שלה בשנת 2022. לדעתנו, התמונה המצטיירת היא תמונה שבה צמיחת ה-EM נשארת גמישה יחסית - אסיה תהיה מנוע צמיחה בתקופה שבה המזרח התיכון ואמריקה הלטינית מתמתנים".
ומה לגבי סין?
"נקודת הפיתול של סין החלה עם הקלת הגישה לאשראי עבור מגזר הנדל"ן באוקטובר. לאחר מכן, איפוס משמעותי ביחסי ארצות הברית-סין בפגישת ה-G20 בבאלי בין הנשיא שי ג'ינפינג והנשיא ג'ו ביידן בנובמבר 2022, מה שהוריד באופן מהותי את המתיחות בין שתי המדינות. הזרז האחרון היה שינוי בעמדתה של סין כלפי ניהול COVID-19, בעקבות הסיום המוצלח של הקונגרס הלאומי ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסינית שנערך באוקטובר 2022.
"ההנהגה בסין זיהתה באיחור שהסיכון הגדול יותר שהיא מתמודדת איתה אינו עוד COVID-19, אלא ציווי הצמיחה. לכן, היא עושה ציר מרכזי בסדר העדיפויות שלה - מתרחקת מניסיון לדכא את COVID-19, למדיניות של חיים עם הנגיף. מנהיגי המפלגה ממקדים כעת את מאמציהם בהגברת הצמיחה ובאמון הצרכנים. המעבר הזה הוא קריטי, לאור נתונים כלכליים גרועים ואמון צרכנים חלש - שהגיעו לשיא בתסיסה האחרונה על יישום לא אחיד של מדיניות האפס-COVID שלה.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"היציאה של סין ממדיניות דיכוי הווירוסים שלה לא תהיה ליניארית ואנו צריכים לצפות לכמה היפוכים. עלייה במספר ההרוגים והעומס על מערכת בתי החולים הלא מפותחת שלה הם מהסיכונים הגדולים ביותר שהיא תעמוד בפניה. זה דומה למה שהיה עדים באזורים אחרים כאשר הם יצאו מהנעילות. עבור השווקים, השינוי הזה, הוא הסמן החשוב ביותר. סביר להניח שהמשקיעים יסתכלו דרך היפוכי מדיניות כדי לראות את ההשפעה הכלכלית האמיתית של פתיחה מחדש. לדעת סקהון, הביצועים של שווקים אחרים לאחר הפתיחה מחדש מספקים תבנית למשקיעים".
איך השווקים המתעוררים שרדו את התחזקות הדולר?
"החוסן של EMs מול חוזק משמעותי של הדולר האמריקאי בשנת 2022 בא לידי ביטוי בביצועים היחסיים החיוביים של שווקים בודדים כמו הודו ואינדונזיה. מגמות אלה משקפות רפורמות כלכליות קודמות ונתח גבוה יותר של ביקוש מקומי בהודו ואינדונזיה. במקרה של ברזיל, יסודות מוצקים ויתרון למעבר מוקדם בהעלאת הריבית אפשר לשוק במדינה להציג ביצועים עדיפים על פני מדד MSCI World . המטבע המקומי בברזיל (FX) רשם עליות למול הדולר האמריקאי במסחר המשוקלל.
"בעוד שסין הושפעה קשות ממדיניות האפס-COVID שלה, דרום קוריאה וטייוואן - שניהם תלויים מאוד בסחר העולמי - נפגעו מהאטה בביקוש עבור סמיקונדקטורס. התשואות הלא מתואמות הללו מחזקות את הצורך להסתכל על EMsהשווקים המתעוררים השונים בנפרד.
- 1.נדב 21/12/2022 20:11הגב לתגובה זואני מתעטף בשכפץ....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
