לפני שבועיים בדקנו את אפשרויות ההשקעהבשווקי אירופה בכלל וגרמניה בפרט, שהציגו לאחרונה תשואות טובות, עדיפות על השווקים האמריקאים, וזאת באמצעות קרנות ישראליות. השווקים באירופה ובגרמניה אכן הציגו תשואות יפות אך השאלה היא תמיד מה יהיה הטרנד הבא. בבנק אוף אמריקה מאמינים ש"השוק השורי הבא יגיע מהשווקים המתפתחים". מה שתומך בהמלצה הזו, לדבריהם, הוא טרנד ה"מכור את אמריקה" שלטענת הבנקאים משתלט על השווקים (העליות האחרונות בשווקים האמריקאים קצת מעמידים בסימן שאלה את התזה הזו). לדברי כלכלני הבנק: "דולר חלש יותר, תשואות אג"ח שמגיעות לשיא, התאוששות הכלכלה הסינית... אין דבר שיעבוד טוב יותר ממניות בשווקים מתעוררים". גם בג'יי פי מורגן ממליצים על השווקים המתעוררים, והעלו את המלצתם מנייטרלי למשקל יתר, ומציינים "תמחור אטרטקיבי" כאחת הסיבות לכך.

השווקים המתעוררים, בדומה לשווקים אחרים בעולם, סבלו מירידה חדה לאחר "יום השחרור" בתחילת אפריל, אולם מאז התאוששו וחזרו לרמות של לפני אותו יום, ואף עשו זאת מהר יותר מהשווקים האמריקאים. יחד עם זאת, בעשור האחרון ההשקעה בשווקים המתעוררים לא הייתה רעיון טוב כל כך. אלו פיגרו בהרבה אחרי השוק האמריקאי, האם כעת משתנה הסיפור?

למשקיע הישראלי ישנן כמה אופציות להיחשף לשווקים המתעוררים באמצעות קרנות ישראליות. חלקן אקטיביות וחלקן פאסיביות. נסקור את האפשרויות להשקעה בשווקים מתעוררים באופן גלובלי. נתעלם כעת מקרנות שמתמקדות בשווקים ספציפיים (כמו סין או הודו) בהן עסקנו בעבר. 

קרנות אקטיביות

ישנן שלוש קרנות אקטיביות שמשקיעות בשווקים המתעוררים, אחת מהן מנוטרלת מט"ח ושתיים לא. בשלושת המקרים מדד הייחוס הוא מדד MSCI EMERGING MARKETS. המדד הזה עלה מתחילת השנה ב-8.85% ובחמש השנים האחרונות ב-27.4% בלבד, אך הוא עדיין רחוק מהשיאים שנרשמו בתחילת שנת 2021, והתשואות לטווח ארוך רחוקות מאלו של המדדים האמריקאים. הנה הביצועים של שלוש הקרנות הללו:

• קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 כפי שניתן לראות גם הקרנות האקטיביות לא השיגו תשואות מרשימות בטווח הארוך, אם כי כן מעל מדד הייחוס, מה שאולי מצדיק את דמי הניהול שנמצאים ברף הגבוה של קרנות הנאמנות. עוד מסקנה שעולה מהטבלה היא שבשנים האחרונות לא השתלם כלל לגדר את ההשקעה מפני שינויי שערי המטבעות. כמו כן, הקרנות הללו, שפעילות כבר שנים ארוכות, לא ממש מעניינות את המשקיע הישראלי. 

קרנות פאסיביות

הקרנות הפאסיביות מעניינות יותר את המשקיע הישראלי שגם נהנה מהיצע רחב יותר בתחום הזה, וגם מזרים לשם הרבה יותר כספים. כל הקרנות הפאסיביות מתייחסות לאותו מדד ייחוס כמו הקרנות האקטיביות, וכולן למעט אחת לא מנטרלות השפעת מט"ח. הנה הביצועים של הקרנות הללו:

• רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...

4 קרנות סל חשופות מט"ח, 1 מנוטרלת מט"ח ועוד קרן מחקה אחת. כולן היו צריכות לתת פחות או יותר אותה תשואה, ובכל זאת יש הבדלים לא מבוטלים ביניהן. ההבדלים הללו לא מוסברים באופן מלא על ידי ההבדל בדמי הניהול אם כי כן באופן חלקי. הקרנות של קסם בולטות לרעה מהבחינה הזו עם דמי ניהול מופרזים, גבוהים בהרבה מהמתחרות. בעוד בקרן מנוטרלת המט"ח אפשר להבין זאת באופן חלקי, שכן הגידור מפני שינויי השער עולה כסף, קשה להבין למה קרן פאסיבית שעוקבת אחר מדד צריכה לגבות 1.14% דמי ניהול, פי שלוש מחלק מהמתחרים. המשקיע הישראלי ככל הנראה לא ממש בודק את דמי הניהול לפני שהוא משקיע, אחרת קשה להבין למה דווקא הקרן היקרה ביותר היא גם הקרן הגדולה ביותר בפער מהתמחרות עם יותר מפי 5 נכסים מהקרן השניה בגודלה. 

כפי שראינו בקרנות האקטיביות, גם בקרנות הפאסיביות ניכר שהגידור מפני השפעת המט"ח לא השתלמה בשנים האחרונות. 

בהשוואה בין הקרנות הפאסיביות לאקטיביות ניתן לראות שהתוצאות לא חד משמעיות. בעוד בטווח הזמן של שנה ושל שלוש שנים הקרנות האקטיביות עם תשואות מעט טובות יותר, בטווח הזמן של 5 שנים התוצאות מעורבות יותר עם הבדלים בין הקרנות השונות.