הגיע הזמן לקנות קרנות REIT, מה עם טכנולוגיה סינית, ומה עם המדדים?
היום נתחיל במימוש הבטחה לקוראת שבקשה להתייחס לשאלת ההשקעה ב-REIT: חברות שמשקיעות בנדל״ן מניב לסוגיו ומחויבות לשלם לפחות 90% מההכנסות כדיבידנד. השקעה בחברות עצמן או בקרנות סל שמאגדות חברות מהתחום מהווה חלופה קלה וסחירה להשקעה בנדל״ן פיסי תוך אפשרות לפיזור סקטורים והשקעה בתחומים שאינם נגישים למשקיעים פרטיים.
שאלת ההשקעה ב - REIT מעניינת כל משקיע שמעוניין בהכנסה קבועה, בין אם הוא פנסיונר, בין אם הוא נווד דיגיטאלי או מממש את מודל FIRE (עצמאות פיננסית ופרישה מוקדמת) ובין אם הוא משקיע של ״שגר ושכח״. בימים אלו, כאשר המניות יורדות והאלטרנטיבות הסולידיות נותנות כבר אפשרויות תשואה, מקבלת השאלה ממד נוסף. זאת במקביל לפקטור עליית מחירי השכירות בארצות הברית שכל עוד לא מובילה לחדלות פירעון של שוכרים מיטיבה עם המשכירים.
במסגרת ההיערכות שלנו ל - 2023 ציינו כאן לטובה, יחסית לפחות, את XLRE שנותנת חשיפה למניות מהתחום שכלולות ב - S&P500. מדובר בקרן השלישית בגודלה בענף כאשר הקרן הגדולה ביותר היא VNQ של וואנגארד, החברה שהכניסה לחיינו את קרנות הסל ולכן יש לנו סימפטיה מיוחדת אליה.
הקרן נסחרת בתשואת דיבידנד של 3.5% והביטא שלה קרובה ל - 1 כלומר היא תנודתית פחות או יותר כמו השוק. על הגרף היא מראה חולשה השוואתית גם ביחס ל - S&P500 וגם ביחס ל - XLRE כך שאם אתם מחפשים חשיפה לסקטור, VNQ לא מתאימה כרגע.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר להסתכל על VNQI. הקרן VNQI היא האחות הבינלאומית של VNQ ומשקיע בחברות REIT שמשקיעות מחוץ לארצות הברית. כאן תשואת הדיבידנד היא 6.8% וניתן לראות עוצמה בהשוואה ל - VNQ. אפשר לנסות לקנות לקראת 39 דולר. סרקתי עוד כמה REIT וקרנות REIT וכרגע נראה שלאור המגמה הטכנית הכללית של הסקטור ואלטרנטיבות הריבית בשוק ניתן, בהכללה, לחכות. נשארנו עם XLRE ו - VNQI כאפשרות למי שבוחר להחזיק מניות. אם יהיו לכם או לי עוד רעיונות נשתף.
בינלאומי זה הכי?
בזירה הבינלאומית כבר כוונו כאן את הזרקור להודו וברזיל. חשוב גם להסתכל על סין. המדינה עכשיו נמצאת במערבולת של מעבר משחרור מגבלות הקורונה לעליה בתחלואה. קראתי כתבה לפיה בארצות הברית ״מודאגים״ מההשפעה של העליה בתחלואה על הכלכלה העולמית בשל חשיבות של סין. לא הבנתי: הם במלחמת סחר עם סין או שזה רק מהפה לאוזן? הקרן המובילה להשקעה בסין לא מעניינת כרגע מהבחינה הטכנית אבל הקרן הבאה בתור אחריה, KWEB נראית לא רע. למה לא רע? תסתכלו:
אפשר לראות את ה״ריקוד״ של KWEB עם הממוצע הנע ל - 200 יום. ליווה אותו יפה למטה ועכשיו תומך יפה בדרך למעלה. יש עוד רמת התנגדות משמעותית לעבור ואם KWEB תפרוץ אותה אז כנראה נראה התעוררות סינית. זה יכול להיות סימן טוב לעולם. אפשר לנסות רכש חלקי מעל הממוצע ואז להגדיל מעל רמת ההתנגדות אם תיפרץ כלפי מעלה.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
עכשיו לשוק
אנחנו יכולים לדבר על מניות עד מחר, יום שני במקרה שלנו, אבל השוק קובע והשוק מקרטע. ביום שני כתבתי בעד הסבלנות. קשה מאוד להגן עליה וקיבלתי מייל מקורא וותיק, עוד מימי גלובס, שניתח את העתיד בפאסימיות.
אני מתקשה לקבל טיעון שעולה בתגובות שלכם והוא שהפד נחוש לרסק את שערי המניות. אני חושב שאנחנו כבר לא בעולם הזה בו שוק המניות הוא משהו ש״ריסוקו״ הוא אופציה שנשקלת. הפד יצטרך וירצה, כך אני מניח, להימנע מנקודת האל חזור. לא בטוח שהוא יוכל אבל תזכרו שהוא תמיד יכול להוריד ריבית. הערכתי זו לא אומרת דבר על שוק המניות והיא רק מחשבה לשיקולכם בבואכם לנתח את צעדי הפד.
עכשיו ל - S&P500. נראה לי נישאר עם הסבלנות. יש שיווי משקל קטן על הנקודה ממנה נפתח פער מחיר עולה (תראן על הגרף) ואינדיקטורים במצב נמוך. לצורך האיזון הוספתי את קו המגמה שנפרץ כלפי מטה. אבל, איכשהו, נראה לי שיש עוד סיכוי לסיבוב למעלה. גם הויקס מראה שלמרות פתיחת השבוע, סטיות התקן רגועות. מקווה שלא אתבדה.
וויקס:
2023 - להשקיע במשבר האקלים
במסגרת ההכנות שלנו ל - 2023 בחרנו את ITA שנותנת חשיפה למגמת המלחמות. אחת האפשרויות להיחשף למשבר האקלים, בהיבט של השקעות היא קרן הסל JO. מאמר שהתפרסם ב - YNET הציג מחקר לפיו גידולי הקפה יפגעו קשה כתוצאה ממשבר האקלים. ישר בדקתי את קרן הסל JO שנותנת חשיפה למחירי הקפה וראיתי שהיא במצב של הזדמנות קניה. תראו התעגלות כמו שאני אוהב, עליה ואז ירידה אל רמת התמיכה. קוראים לזה תבנית של ספל ובמקרה של הקפה היא מתאימה במיוחד. חג אורים שמח.
כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.אבי 21/12/2022 18:51הגב לתגובה זויש גם ריט IYR
- 1.אנונימי 21/12/2022 17:29הגב לתגובה זותודה על האומץ לכתוב אותה, גם כשהיא מנוגדת לדעה הרוווחת.נשמח לשמוע מהם רמות התמיכה וההתנגדות החדשות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
