פאגאיה 2.0? מניית סלינה ההישראלית המריאה ביותר מ-300% לאחר ההנפקה
חברת האירוח הוקמה בשנת 2014 על ידי דניאל רודסבסקי ורפי מוסרי ולזו 163 אתרי אירוח ביותר מ-20 מדינות בכל רחבי העולם (בשש יבשות שונות). המיקומים של ההוסטלים של החברה יכולים להמצא גם בג'ונגלים מצד אחד ומצד שני גם במרכזי אורבניים ומרכזי ערים, בין היתר החברה פועלת בקוסטה ריקה, מלבורן, לונדון וישראל. החברה התמזגה אל תוך הספאק BOA לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר והונפקה במחיר של 9.75 דולר למניה.
האם אנחנו חוזים "במניית מימ" נוספת?
מניית החברה ירדה מאז ההנפקה בכ-15% אל מחיר של 8.3 דולר למניה, המניה כבר הגיעה מאז למחיר של 40 דולר למניה - זינוק של יותר מ-300%. המסחר במניית החברה מתנהל בהיקפים נמוכים ומתחיל לעורר דימיון אצל חלקינו אצל חברה ישראלית שגם חוותה זינוקים לא מובנים במחיר המנייה - פאגאיה. לפני פחות מחצי שנה הונפקה החברה לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר, גם כן דרך ספאק, והמניה התרסקה באותו היום בכ-40%. מאז אותו היום המניה חוותה עליות ומורדות ובסופו של דבר חזינו בשווי החברה עובר את ה-20 מיליארד דולר, ככל הנראה בעקבות שורט סקוויז על החברה ההפסדית. מניית החברה הספיקה לגעת במחיר של 30 דולר למניה וכיום מניית החברה נסחרת במחיר הנמוך מ-1.5 דולר, כ-90% ממחיר ההנפקה.
לא ברור אם המצב של מניית סלינה יהיה זהה אבל אכן ברור כי השווי המיוחס לחברה לא סביר, לא סתם החתמים והגופים הגדולים הנפיקו במחיר של 9.75 דולר למניה והמצב כרגע לא הגיוני, כאשר המניה לא מפסיקה לעלות. העליות הקיצוניות נובעות בעיקר מהסחירות הנמוכה במניית החברה (נפח המסחר עומד על כ-200 אלף מניות) ולחברה יש עוד דרך ארוכה בכדי להצדיק את המחיר הנוכחי.
ההנפקה
החברה נכנסה להסכם מיזוג עם הספאק BOA בדצמבר 2021, בן פרידמן סמנכ"ל הכספים ונשיא הספאק מסר: "הסלינה היא אחד מחברות האירוח היחידות שבאמת עושה מהפכה בעולם הטיולים ונוגעת בצרכי שוק אמיתיים. אנחנו גאים לעזור בהנפקת מותגע הלייפסטייל ההדינמי הזה, אנחנו מצפים להמשיך לעבוד ביחד עם רפי ויחד עם שאר צוות הסלינה תוך כדי שהם מגדילים את הפלטפורמה שלהם ומוציאים לפועל את האסטרטגיה שלהם".
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אופן חלוקת המניות:
בהנפקות מסוג ספאק מחיר המניה ביום המסחר הראשון עומד על 10 דולר. סלינה תחזיק ב-87.4 מיליון מניות של החברה שיהוו 86% אחזקה בחברה, המשקיעים של BOA יחזיקו ב-23 מיליון מניות. משקיעי הPIPE (גיוס נוסף שנעשה במקביל למיזוג ממשקיעים פרטיים או מוסדיים) יחזיקו 7.07 מיליון מניות, והספונסר שאחראי על תיווך העסקה ומיזוגה מטעם BOA יחזיק ב-5.7 מיליון מניות. סך הכל הונפקו 123.2 מיליון מניות במכפלת מחיר המניה, השווי שהתקבל הוא כ-1.2 מיליארד דולר.
רפי (רפאל) מוסרי, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, מסר: "היום מסמן הישג חשוב עבור סלינה, כאשר אנחנו משלימים את המטרה שלנו להפוך לחברה ציבורית ולהחל את שלב הצמיחה הבא שלנו. השלמת ההנפקה הזו היא אישור נוסף לאירוח הייחודי שאנחנו מספקים, אנחנו יכולים להגדיל את המותג ואת היעדים הייחודיים שלנו למטיילים ומקומיים ברחבי העולם כמו שלא נעשה מעולם". מוסרי ימשיך לנהל את החברה ביחד עם יתר ההנהלה, גם הוא וגם רודסבסקי יתפסו ביחד שניים מתוך שבעת המושבים בדירקטוריון החברה.
החברה כאמור פועלת בכל העולם ואכן מציבה רף חדש בכל הנוגע לטיול ואירוח. החברה מאפשרת לאורחים שלה להשאר באורחנים שלה לתקופות זמן ארוכות תוך כדי שהיא מקפידה על הקמה של מרחבי עבודה נוחים לכל החושקים בכך, ובזאת מאפשרים אפשרות מאוד מעניינת לנוודים דיגיטליים אשר רוצים לנדוד בין מיקום אקזוטי אחד לאחר. החברה מאפשרת לאורחיה לשלם סכום מסוים של כסף המקנה ללקוחות את אפשרות ללון במספר רב של אורחנים שונים ללא מגבלה, דבר המאוד נוח עבור מטיילים רבים (בעיקר צעירים) אשר רוצים לעשות טיול ברחבי יבשת מסויימת (מרכז או דרום אמריקה למשל) ורוצים לעשות זאת "בראש שקט", כשהם יודעים מה הם עומדים לקבל בכל מקום אליו יגיעו.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
החברה אינה רווחית עדיין והדרך לשם עוד ארוכה - החברה רשמה בשנת 2021 הפסד של 185 מיליון דולר ותזרים מזומנים שלילי של יותר מ-10 מיליון דולר. למרות הנתונים העגומים, ברור לגמרי כי המטרה היא צמיחה והחברה מראה זאת הן במעשים והן בדיבורים. החברה רשמה זינוק בכנסותה ב-2021 אל 86 מיליון דולר ולמרות הקורונה, החברה פתחה באותה השנה 13 אתרים נוספים ברחבי העולם.
מה יהיה במשך?
שאלה גדולה וחשובה מאוד בכל הנוגע לעתיד החברה היא כמובן ההשפעה של המצב הנוכחי בעולם על התיירות והכנסות וצמיחת החברה - מיתון הולך וקרב באירופה, אינפלציה דוהרת ברחבי העולם והעלאות ריבית אגרסיבית מצד ארה"ב, עלולים להשפיע בצורה ניכרת על הרצון והיכולת של אנשים רבים לטייל ברחבי העולם והעניין יכול לפגוע מאוד בחברה. לחברה יש עלויות תפעול גבוהות מאוד, בעיקר כאשר היא מחזיקה כמות גדולה כל כך של אתרים, וללא אנשים שימלאו את האורחנים החברה בעצם תלויה בכך שהענן האפור שנמצא מעל כלכלות העולם ייעלם כמה שיותר מהר, ככל הנראה מבלי שיש לה דרכים רבות לשמור על ההכנסות.
חשוב לזכור, שהמבחן הראשון בו תעמוד סלינה זה לא ימי המסחר הראשונים בוול- סטריט, המבחן הראשון יהיה לזכות באמון המשקיעים של חברת הספאק אליה היא מתמזגת - BOA, שישאירו את כספם, ויאמינו בחברה המטרה, סלינה, אך גם אם זה לא יקרה, לסלינה תהיה יותר עצמאות להשיט את הספינה כרצונה, רק עם עיניים של הרשות לניירות ערך האמריקאית.
- 2.הרצה (ל"ת)אופיר 28/10/2022 18:15הגב לתגובה זו
- 1.בלוף בגו'נגל 27/10/2022 22:58הגב לתגובה זוחברה של אולי 50מיליון מונפקת על ידי אלכימיה של שמרים ואויר ליותר ממיליארד.כנ"ל מובילאיי....אינטל שילמה מעל הערך ואחרי הבישול רצו פי 3 קיבלו מה שהשקיעו ..שווה אולי אולי רבע.1/4.
- יו יו 30/10/2022 15:14הגב לתגובה זואבל אנשים קונים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
