גיא טל
צילום: משה בנימין
סיכום שבוע בקריפטו

האם "קוטלי האת'ריום" נקטלו בעצמם? כמה רשתות בלוק'ציין באמת צריך?

האם באמת יש מקום ליותר משתיים שלוש רשתות בלוקצ'יין? כנראה שלא; מה משותף לארצות הברית, ברזיל וישראל? 114 מליון הדולר שנגנבו בשבוע שעבר היו רווחי מסחר לגיטימיים? כמה כסף איבד תחום החוזים החכמים מתחילת השנה?
גיא טל | (4)

קל יחסית לפתח מטבע קריפטו. על פי אתר קוינמרקטקאפ ישנם כיום 21,435 מטבעות שונים, שנסחרים ב-527 בורסות מסחר ברחבי העולם וייצרו ונפח מסחר יומי של כ-45 מיליארד דולר ביממה האחרונה. לא כל מטבע הוא רשת בלוק'ציין עצמאית, שכן רבים מהם "רוכבים" על רשתות בלוקצ'יין קיימות. כמעט אין צורך לציין  שרוב מוחלט של המטבעות ורשתות הבלוקצ'יין לא באמת שווה משהו, אך במשך השנים נוצרו לא מעט מטבעות ורשתות בלוק'ציין עם אספירציות "לכבוש את העולם", אספירציות שככל הנאה לא יוגשמו לעולם. 

>>> למדור הקריפטו של ביזפורטל

אם ננתח את המצב הקיים נראה שיש את רשת הביטקוין שמובילה בענק את תחום המטבעות הדיגיטליים. עם מעל 40% מנפח השוק הכולל היא הדומיננטית ביותר, זו שמרכזת את מירב העניין ואת מרבית נפח המסחר. יש הטוענים שהיא הדבר היחידי שצריך בעולם הקריפטו וכל שאר סוגי המטבעות די מיותרים. יחד עם זאת, החיסרון הגדול של רשת הבלוקצ'יין של המטבע הוא חוסר היכולת לפתח על גבה חוזים חכמים. אלו מאפשרים שלל פיתוחים בתחומים רבים, ובמיוחד בתחום הפיננסים שיכולים לעניין גם חברות גדולות ומבוססות כמו בנקים, חברות ביטוח ואפילו מדינות. העובדה שהביטקוין לא מאפשרת פיתוח כזה משאירה מקום לקיומם של רשתות אחרות. חסרון נוסף של רשת הביטקוין הוא עובדת היותה מבוססת על שיטת "הוכחת עבודה" בזבנית האנרגיה.

מי שמילאה את החסר ותופסת את ההובלה בתחום החוזים החכמים היא רשת האת'ריום. היא שולטת ב-17% משוק הקריפטו ובעלת שווי כולל של 157 מיליארד דולר. הרשת סובלת ממספר חסרונות בולטים, ביניהם איטיות יחסית ועלויות תפעול גבוהות לאלו הפועלים על גביה. בעיית בזבוז האנרגיה נפתרה על ידי השידרוג הגדול שהתבצע לאחרונה והמעבר לשיטת "הוכחת אחזקה". את שאר בעיות הרשת הבטיח המייסד ואושיית הקריפטו ויטאליק בוטרין לפתור בשדרוגים הבאים. 

את חסרונות האת'ריום ניסו לנצל כמה רשתות מתחרות צעירות שטוענות שהן פועלות בצורה יעילה וטובה יותר. הבולטות שבהן הם הקרדאנו והסולאנה. רשתות אחרות כמו פוליגון פועלות על גבי רשת האת'ריום עצמה כדי להציע חוויה משופרת למשתמשים. שתי הרשתות הללו, הסולאנה והקרדאנו, שמנסות להעמיד אלטרנטיבה בתחום החוזים החכמיםו מכונות לעיתים "קוטלי האת'ריום" שכן הן באו לרשת את מקומו על ידי כך שהן מציעות למשתמשים רשתות מהירות, חזקות וזולות יותר. אליהן ניתן להוסיף את הפיתוחים של חברת בינאנס בעלת בורסת המסחר הגדולה בעולם שפתחה רשת בלוקצ'יין ומטבע עצמאי שמשמש את לקוחות החברה - הבינאנס קוין. 

אולם, נכון לעכשיו, נראה שהרשתות האלו רושמות כישלון יחסי. שתי הרשתות המתחרות ביחד שוות כ-13% מרשת האת'ריום מבחינת נפח שוק, והפעילות על גביהן רחוקה מאד מזו שעל רשת האת'ריום ששולטת על 60% מתחום החוזים החכמים. הסיבה היא פשוטה: מפתח או חברה שבאה לבחור רשת בלוקצ'יין לעבוד על גביה ולפתח אפליקציות חדשות בעזרת הבלוקצ'יין, תעדיף רשת כזו שכבר מרכזת פעילות ענפה ולא תנסה להמר על רשתות צעירות וקטנות יותר. כך לפחות טוען פול ברודי, המרכז את פעילות הבלוקצ'יין של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג: "אחד מהאתגרים בבנייה על גבי רשת בלוקצ'יין היא להבין איזה רשת בלוקצ'יין שווה את הזמן והמאמץ שלך.. ישנן הרבה רשתות בלוקצ'יין מצויינות... עבורנו השאלה הפכה להיות איזה מהרשתות הרבות שניתנות לתכנות תציע לנו את ההחזר הטוב ביותר על ההשקעה של זמן ואנרגיה. אנו הגענו להחלטה מזמן לבנות סביב האת'ריום".

לדבריו הם מאד "ממושמעים" בנושא הזה, למרות שיש כל כך הרבה רשתות שמבחינ טכנלוגית הן נהדרות. הסיבות לכך לפי ברודי הן גודל השוק של האת'ריום, לא רק מבחינת שווי המטבע שלו, האת'ר, אלא כיון, שכאמור, -60% מהחוזים החכמים (DeFi) נבנים על גביה 95% משוק ה-NFT פועל בה, וכן יותר מפתחים מכל רשת אחרת פועלים דרכה. "עדיף להיות "הכי טובים" ברשת הגדולה ביותר מאשר להיות השני או השלישי בהרבה מערכות אחרות". לדבריו מדובר בסביבה של "המנצח לוקח הכל" ברגע שנבחרה רשת לעבוד על גבה צריך לרכז את כל המאמצים בהתמקצעות ובפיתוחים ברשת הזו. ההעדפה הברורה של ארנסט אנד יאנג, ושל רוב השוק, כך מסתבר, היא להתמקצע ולהתפתח ברשת הגדולה והפעילה ביותר. 

נראה מכך שהשוק ישאף להתמרכזות והתמקדות ולא לפיזור אין סופי. מתכנתים לא יכולים לשלוט באלף שפות ועשרות אלפי רשתות שונות. כשם שרשת האינטרנט התמרכזה ופועלת על גבי פרוטקול אחד כך בסופו של דבר עולם הקריפטו ירצה לדבר "בשפה אחת", ולכן תווצר העדפה לבחור בשפה אותה הרוב מכירים והרבה גורמים כבר מדברים בה. 

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

בזמן התנפחות בועת הקריפטו בשנה שעברה כל המטבעות זינקו באופן לא רציונלי, כדרכן של בועות, למרות שנפח הפעילות על גבי הרשתות שלהם לא הצדיקו תמחורים כאלה, ואז באה באופן טבעי התפוצצות הבועה. ההתפוצצות פגעה כמובן גם ברשתות הגדולות, ואף הובלה על ידן, אך נראה שהיא "ניקתה" הרבה חלומות באספמיה, ובהמשך נראה תהליך של "ניקוי" רשתות שונות שאין בהן באמת צורך בשוק והתמרכזות אל עבר הרשתות שתפסו נפח וחשיבות. כמו שבתחום מערכות ההפעלה של המחשבים אנו נשארים בסופו של דבר עם מערכת ההפעלה של אפל ועם חלונות, בתחום הטלפונים הסלולרים עם אנדרואיד וכן, שוב, אפל, גם בקריפטו לא יהיה צורך בהרבה יותר משתיים או שלוש "מערכת הפעלה". לביטקוין, את'ריום וביאנס ישנם הסיכויים הגדולים היות מערכות ההפעלה הללו.  נראה סביר אם כן שעתיד הבלוקצ'יין יהיה מורכב מרשת הביטקוין שלא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב, רשת האת'ריום שתרכז את מירב הפעילות בתחום החוזים החכמים, ואולי גם רשת בינאנס שנתמכת על ידי הגוף החזק ביותר כיום בתחום הקריפטו. שאר הרשתות אולי ימשיכו לתפקד פה ושם, אך קשה לראות אותן הופכות לדומיננטיות, שכן באמת אין בהן שום צורך אמיתי, ומה שאין בו צורך, בסופו של דבר, נעלם או מדשדש לו לעבר השקיעה.

קרא עוד:

>>>קריפטו זה לא רק ביקטוין - הכרות עם שבעת המטבעות הגדולים

>>>איך להשקיע במטבעות קריפטוגרפים - מדריך

>>>מהם המטבעות היציבים?

פשיטות רגל וגניבות

67 מיליון דולר מתוך 114 מיליון הדולר שנגנבו מפרויקט מנגו מארקטס שעל רשת הסולאנה כבר הוחזרו. אברהם אייזנברג האדם שהצליח לשים ידיו על עשרות מיליוני הדולרים מתעקש שכל מעשיו נעשו באופן חוקי. לדבריו הוא חלק מקבוצה המפעילה "אסטרטגיית מסחר רווחית במיוחד" שהשתמשה בפרוטקול של הפרויקט כדי לייצר רווחים. לדבריו מפתחי הפרויקט לא הבינו עד הסוף את האפשרויות הנובעות מהפרמטרים שהם עצמם קבעו. ה"אסטרטגיה הרווחיות במיוחד" כללה ביצוע מניפולציות על האורקאל בו השתמשה מנגו מארקטס ובכך להקפיץ את מחיר השוק של המטבע ואז  למכור ברווח. (אורקל הוא שרת מידע חיצוני לרשתות הבלוקצ'יין שמספק נתוני "עולם אמיתי" לפרויקטים השונים). 

לקוחות וויאג'ר עשויים לקבל עד 72% מכספם במידה והצעת הרכש של FTX תאושר. ייתכן שהסכום אף יעלה עם החברה תצליח לחלץ כספים מקרן הגידול פושטת הרגל שלושת החיצים. בורסת הקריפטו FTX התחרתה ב-90 הצעות שונות וניצחה עם הצעה של 1.42 מיליארד דולר. 

בינתיים נודע כי חברת FTX עצמה ומנהלה סם בנקמן פרייד נמצאים אף הם תחת חקירה בטקסס. החשד הוא הצעה לקניה ומכירה של ניירות ערך לא רשומים באמצעות חשבונות נושאים ריבית לתושבי ארצות הברית. 

למרות שמנכ"ל גיי פי מורגן ג'יימי דימון אמר לאחרונה שמטבעות קריפטו הן "הונאת פונזי מבוזרת", ובאופן כללי הוא ידוע כמתנגד קריפטו חריף, לא תראו אותו אומר לא לדולר שזורם לכיונו. זו הסיבה ככל הנראה שהבנק שהוא מנהל בחר לשכור מנהל בכיר בחברה פושטת הרגל צלזיוס כ"מנהל בטיחות הקריפטו" שלו. אהרון לובין שהצטרף למנהלי החברה הכושלת ועזב אותה לאחרונה יהיה חלק מצוות הקריפטו של הבנק שמנהלו חושב שמדובר בהונאת פונזי, כשהבנק מחפש גם עורך דין בכיר שמתמחה בתחום. אולי מקדימים בג'יי פי מורגן רפואה למכה. 

2 ונצולאנים ו-5 רוסים מאושמים בארצות הברית בכך שהשתמשו במטבעות קריפטו כדי לעקוף את הסנקציות שהוטלו על ארצותיהם ולהקל על המסחר בנפט. הרשת השתמשה בטית'ר כדי לנהל מסחר עצמאי מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית. הממשל בארצות הברית הודיע כי הוא הצליח להוריד את הרשת הזו. 

אוניסוואפ הוא מטבע המשמש בארגון מבוזר (DAO) ומאפשר הצבעה בעניינים שונים. רשת בינאנס נחשדה שהיא משתמשת באוניסוואפ של המשתמשים שלה כדי להצביע ולהשפיע על קבלת ההחלטות. 

עוד מבינאנס - סניף החברה בארצות הברית שכר את שירותיו של סוכן בכיר ב-FBI כראש מחלקת החקירות של החברה, שעזב את ה-FBI לטובת התפקיד החדש. 

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

באיחוד האירופי עומדים בפני חורף קר וקשה עם בעיות קשות באספקת האנרגיה עקב המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה. הנציבות האירופית הודיעה כי יתכן שארצות מסוימות יצטרכו לעצור כריית ביטקוין ומטבעות אחרים מבוססי "הוכחת עבודה" בתחומן כדי להתמודד עם המשבר. על פי ניתוח של הנציבות צריכת האנרגיה הקשורה לנכסים דיגיטליים מגיעה ל-0.4% מצריכת האנרגיה באירופה, כפול מהשיעור לפני שנתים. לפי המסמך "יש להיזהר לשתמש רק בגרסאות היותר יעילות אנרגטית של הטכנולוגיה", כלומר רשתות הפועלות בשיטת הוכחת אחזקה ולא אחזקת עבודה. 

ארצות הברית אחראית ל-37% מנפח החוזים החכמים העולמי - יותר מכל מדינה אחרת. ערך הנכסים ה"כלוא" בחוזים חכמים מגיע ל-53 מיליארד דולר, כ-100 מיליארד פחות מאשר בתחילת השנה. במערב אירופה נמצאים 31% אחוזים נוספים. 

בוול מארט מאמינים בקריפטו. על פי מנהל הטכנולוגיה הראשי של החברה קריפטו ימלא "תפקיד חשוב" בצורה שבה אנו מצעים קניות בעולם הוירטואלי ובעולם האמיתי. לדבריו ייתכן שבקרוב החברה תקבל תשלומים באמצעות נכסים דיגיטלים. 

במאסטרקארד גם מאמינים כנראה בעתיד הקריפטו, או לפחות ביכולת שלו לייצר רווחים לחברה. החברה חושפת תוכניות לאפשר לצרכנים למכור ולקנות נכסים דיגיטליים ישירות מחשבון הבנק שלהם. שלוש הארצות שהוזכרו כראשונות להשתתף בתוכנית הן ברזיל, ארצות הברית ו.... ישראל. עדיין לא ברור איזה מוסדות פיננסים יהיו מעורבים בניסוי. על פי סקר שערכו במאסטר קארד 29% מהנשאלים מחזיקים בקריפטו כהשקעה, אך 65% ירצו לראות שרותי קריפטו בבנקים בהם הם מנהלים את חשבונותיהם. 

  

מה עשו המטבעות הגדולים השבוע?

השבוע התאפיין בהמשך הדשדוש בשוק הקריפטו כשהביטקוין ממשיך לנוע בטווח שבין ה-20 ל-19 אלף דולר למטבע והאת'ריום נע סביב ה-1300 דולר למטבע. בסיכומו של שבוע נרשמו ירידות של כמה אחוזים בודדים במטבעות הגדולים ואילו מטבעות השורה השניה רשמו ירידות בשיעור דו ספרתי. 

ביטקוין (BTC) BITCOIN 0.9% . המטבע נסחר בירידה של 4% ביחס לשבוע שעבר באותו זמן. כעת תוכלו לקנות מטבע ביטקוין תמורת 19,079 דולר. האם הדשדוש המתמשך מעיד על פריצה קרובה? (לכתבה המלאה). טסלה עדיין מחזיקה מטבעות ביטקוין בשווי 218 מיליון דולר, כך לפיי הדוחות שהתפרסמו השבוע. 

את'ר (ETH) ETHEREUM 0.78% . השכר אותו מקבלים המוודאים של רשת האת'ר טיפס לאחרונה ב-11%, וגם ביצוע "סטייקינג" (שעבוד מטבעות לצורך אימות) לפרויקטים הקשורים לאת'ר הופך להיות רווחי יותר. כך לדוגמה סטייקינג בטוקן stETH מעניק כעת רווח של 5.5% לעומת 3.5% בספטמבר. 

האת'ר ירד 3% השבוע ונסחר כעת תמורת 1,287 דולר למטבע אחד. 

בינאנס קוין (BNB). גם הבינאנס קוין ירד בכ-2.5% ביחס למחירו מלפני שבוע ונסחר כעת תמותרת 269 דולר למטבע. 

 

ריפל (XRP). הריפל התממש השבוע ב-11% לאחר העליות שאפיינו אותו בשבועות האחרונים לאחר שנודע שככל הנראה תביעה משפטית נגד החברה קרובה ליישוב. כעת נסחר מטבע אחד תמורת 0.45 דולר. שוי השוק הכולל התייצב על 22.3 מיליארד דולר. 

קרדאנו (ADA). הקרדאנו איבד אף הוא 12% ונסחר כעת תמורת 0.34 דולר למטבע. שווי השוק הכולל עומד על 11.6 מיליארד דולר 

סולנה (SOL). הסולנה גם היא ברשימת המפסידים השבוע עם ירידה שבועית של 11%. מטבע אחד שווה 28 דולר בלבד, פחות מעשירית ממחירו בשיא, ושווי השוק הכולל מגיע ל-10 מילארד דולר. 

שני המטבעות הבאים בתור הם הדוג'קוין והפוליגון שכבש שוב את מקומו של הפולקדוט. שווי השוק שלהם הוא 7.8 ו-7 מיליארד דולר בהתאמה. הפולקאדוט שווה כיום 6.6 מיליארד דולר. 

קרא עוד על קריפטו:

>>>מה זה ווב3

>>>מה זה DeFi?

>>>מה זה DAOs?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תודה (ל"ת)
    נגה 23/10/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שולתתתת1 21/10/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
    מעודד הימורים במקום השקעה
  • 8 21/10/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
    יותר ויותר מתברר שמטבע שנשלט בידי פוליטיקאים איננו טוב לציבור. הוא מאבד את ערכו, ומודפס לטובת בעלי אינטרסים. מטבעות הקריפטו משחררים למעשה את האנושות מתאבי הבצע, בהנחה שמטבעות אלה אכן יצליחו להתקבל בציבור הרחב.
  • 1.
    דויד 21/10/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    השכלתי
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.