אגרות גודש נועדו בתכליתן לצמצם את כמות כלי הרכב שעל הכבישים בשעות העומס ובכך להקל על הפקקים. יתרונות נוספים שיש לאגרות הללו הן הפחתת זיהום האוויר ואף הקלה בהוצאה הכלכלית של האזרח ע"י הפחתת תדלוקים ברכבים ואולי גם אי החזקה של רכבים שיחסכו עלויות ביטוח וטסטים

שגרתיים.

ממשלת ישראל קבעה כי האגרה תיכנס לתוקף במרץ 2025 ומחירן יחולק ל-3 טבעות: פנימית, תיכונה וחיצונית. עפ"י המודל, כניסה לטבעת הפנימית תעלה בשעות העומס בין 06:30-10:00 כ-10 שקלים וכ-5 שקלים לשתי הטבעות האחרות. בשעות אחר הצהריים (15:00-19:00),

כניסה או יציאה לאחת משתי הטבעות הפנימיות תעלה כ-5 שקלים ואילו לטבעת החיצונית כ-2.5 שלים. בכל מקרה נקבעה תקרת תשלום יומית העומדת כל כ-37.5 שקלים.

חברת נתיבי איילון הממשלתית פרסמה באחרונה את המכרז לטובת תכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מיזם אגרות

הגודש של משרדי האוצר והתחבורה. הממשלה קבעה כי האגרות תיכנסנה כאמור לתוקפן החל ממרץ 2025 ובמסגרת תנאי המכרז נקבע כי המציע הזוכה יקבל מענק הקמה על סך 150 מיליון שקל. בראיון לביזפורטל,  הפרופ' לכלכלה עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן מברך על אגרות

• אגרת גודש בדרך - מירי רגב מסכימה, אלה התנאים
• תשלום בכניסה לגוש דן - מתי תחויבו באגרת גודש וכמה זה יעלה לכם? כל השאלות והתשובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגודש אך טוען כי אופן ההפעלה הצפוי אינו יעיל ולא בהכרח ישיג את מלוא מטרותיו.

כיצד אגרות הגודש תשפענה על הכלכלה?
"כלכלנים ומומחי תחבורה מסכימים הסכמה מלאה על נחיצות הדבר. על כל מוצר שנמצא במחסור - ובין אם זה לחם או נפט

- יש לגבות תשלום אחרת מנגנון ההקצאה משתבש והופך ללא יעיל. לצד זאת צריך לשים דגש על אופן היישום. מודל נכון לשימוש באגרות גודש הוא תשלום על עצם השימוש בכביש עמוס וכמעט ללא פטורים - מצב המשפר את היעילות הכלכלית ואת רווחת הציבור. כדי להקל על הגזרה, אגרות גודש

יכולות לבוא במקום מסים אחרים, זוהי דרך מצוינת לגביית מס על חשבון מס אחר שאולי פוגע בפעילות הכלכלית. הטענה שמדובר בנטל היא איננה נכונה, זוהי חלוקה אחרת של הנטל וחכמה יותר - אנשים משלמים בהתאם לשימוש במשאב שנמצא במחסור.

"כעת נשאלת השאלה מה יקרה

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

בסופו של דבר בכמות הנסיעות? אז קודם צריך לשאול איזה נסיעות. אדם שנוסע לעבודה זה אכן דבר חשוב מכיוון שהוא תורם לכלכלה אך עדיין אין הדבר מצדיק סבסוד לכך. כך למשל גם אדם שקונה פטיש או מחשב לצרכי עבודה, תורם לכלכלה אך עדיין אינו זכאי לסבסוד.

"הורדת

כלי רכב ב-10%-20%, תשפר קודם כל את מהירות התחבורה הציבורית והאוטובוסים, אך כמובן שבמקביל יש לתגבר את תדירות האוטובוסים. חשוב לומר כי עצם הורדת כלי הרכב תשפר את אמינות התחבורה הציבורית - אנשים יצטרכו לעבור לתחבורה ציבורית והאלטרנטיבה תשתפר. מבחינת הכלכלה זה

כמעט Win-Win, תמיד אפשר למצוא מישהו שיפסיד, בכל רפורמה יש מישהו שלא מרוצה, אבל אם היינו נשמעים לכל אחד שכזה, הרי שהיינו תקועים שנים רבות מאחורה".

זה באמת יגרום לאנשים לעבוד מהבית? והאם חברות תשלמנה עבור עובדיהן?
"זה לא

משנה אם מעסיקים ישלמו בעבור העובדים, המס ייגבה והטענה שלכן זה לא יעבוד היא משוללת כל יסוד. אם יהיה פטור רחב להרבה אנשים הרי שהמודל נועד לכישלון. אנו עדים לעלייה חדה במספר הנכים בישראל מכיוון שיש תמריץ כלכלי להיות נכה. לפי המתווה, הנכים יהיו פטורים מהאגרה -

אבל האם מישהו שאל כמה נכים סובלים מבעיות התניידות? מדובר בנקודה רגישה ציבורית, אבל רציונאלית אין שום סיבה לפטור את הנכים כשם שהם משלמים על לחם. נסיעה בכביש היא מוצר שהאזרח צורך בדיוק כמו כל דבר אחר ולכן יש לשלם עליו".

האם הממשלה טעתה

כשקבעה שהמיזם יחל לפעול במרץ 2025 ולא הניעה אותו במידי?
"דחייה היא טעות - אם לא הפעלה מלאה אז לפחות הפעלה הדרגתית. אבל הטעות החמורה לא פחות היא מודל הטבעות שבעצם יוצר נסיעה דיסקרטית. אזרח יכול לנסוע בתוך גבולות הטבעת בה הוא נמצא ללא הפסקה -

להקשות כמובן על העומס בכבישים - ולא לשלם אגרה מכיוון שלא עבר בין טבעות. מודל הטבעות הוא מודל שגוי מהיסוד. מודל תקין וראוי הוא התקנת מצלמות בכל רמזור ובכל צומת, שכן ממילא יש מצלמות ברובן לכן זה לא מצריך השקעה גבוהה מדי. כך, על כל צומת שעוברים משלמים בהתאם לעומס

סכום של 20 אגורות לדוגמא. גם פתרון של תשלום באמצעות מיקומי המכוניות וה-GPS שעליהן, ראוי הרבה יותר כשם שעשו לאחרונה ברפורמת דרך שווה בתחבורה הציבורית".

האם התחבורה הציבורית מסוגלת להכיל את אלו שיוותרו על הרכב?
"חייבים לתגבר

את התחבורה הציבורית, אבל זה ביצה ותרנגולת. אגרת גודש תביא להפחתת התנועה, שתביא להגברת מהירות האוטובוסים, שתביא לשיפור השירות לנוסע. כמובן שצריך לתגבר אבל שני הדברים באים יחדיו. משקיעים מיליארדים ברכבות קלות ומאות מיליארדים במטרו אבל לא מסוגלים להשקיע כמה מאות