אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: תמר מצפי

זינוק של עד 33% במחירים: בכמה התייקרו קמח, שימורים וביצים?

המחירים עלו בממוצע ב-6% אבל יש מוצרים שהתייקרו הרבה יותר. הצרכן הישראלי משלם ביוקר. וגם - פערי מחירים גדולים מאוד על אותו המוצר בדיוק
נתנאל אריאל | (11)

מחירי הביצים התייקרו ב-6% בחודשיים האחרונים, ממחיר ממוצע של  11.3  שקל בשנה שעברה ל-12 שקל בממוצע (בגבול העליון של המחיר בפיקוח). מחירי שימורי התירס התייקרו ב-11% בחודשיים האחרונים ו-28% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. מחירי קמח וסולת זינקו ב-17% לעומת שנה שעברה וב-1% במהלך החודשיים האחרונים. מחיר סלטי חצילים ארוזים קפצו ב-14% ביחס לשנה שעברה, וב-4% בחודשיים האחרונים, כך על פי בדיקת המועצה הישראלית לצרכנות.

עוד על פי הבדיקה, במוצרי זנכל-יכין נרשמה עלייה ממוצעת של 12% בחודשיים האחרונים, וקפיצה של 33%  ביחס לשנה שעברה. מדובר על מוצרים כמו שימורי עגבניות, שימורי ירקות ותירס, רוטב עגבניות, חומץ.

המחירים של טמפו זינקו גם הם ב-10% ביחס לשנה שעברה. מדובר על מוצרים כמו בירה לבנה ושחורה, משקאות אנרגיה, יין לקידוש ויין אדום. בחודשיים האחרונים המחירים עלו ב-4%.

שימו לב - לא מדובר כאן על מוצרי יוקרה או מותרות של אכילה בחוץ. רק על מוצרים בסיסיים

עליית המחירים כעת בשוק היא כמובן רחבה. מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בישראל עלה בשנה האחרונה ב-5.2%. המחירים מתייקרים בכל התחומים: בדיור (גם השכירות שהתייקרה לדיירים חדשים ב-7% וגם הנדל"ן שזינק ב-18%, זינוק של 2% רק בחודש יולי האחרון). גם המשכנתאות מתייקרות משמעותית בעקבות עליית הריבית במשק. ההחזר החודשי על משכנתא כבר התייקר ב-800-1000 בחודש. גם מעונות לילדים מתייקרים, וכידוע - גם מחירי הדלק עלו.

מעבר לכך - גם מוצרים שאפשר להגדיר אותם כמותרות התייקרו (נגיד שווארמה, או בכלל מסעדות בחוץ). שווארמה בת"א עולה כבר 60 שקל, אפשר גם למצוא ב-40-50 שקל. מחוץ לת"א המחירים נמוכים יותר ב-10 שקלים. 

אבל בבדיקה הזו לא מדובר על מוצרים כמו שווארמה - שלא חייבים לקנות כל יום - אלא מדובר על מוצרי יסוד בסיסיים לכל בית: כל אחד צריך לאכול, כל אחד צריך מוצרים בסיסיים כדי להכין אוכל ביתי, וגם המחיר של המוצרים הללו מתייקר, ובצורה משמעותית. וזה מתווסף כמובן להתייקרות של 5% במוצרי החלב שבפיקוח, התייקרות החשמל ועוד ועוד.

האם יש פערי מחירים של 200% בין מוצרים? כן

עוד על פי הבדיקה, המחיר של סכיני גילוח 5 להבים לגבר ג'ילט פיוזן 12 יחידות עומד על 212 שקל בטיב טעם בסיטי, אבל אפשר לקנות את זה ב-110 שקלים, חצי מחיר, ברשתות ויקטורי, ובמחסני השוק, הפרש של 102 שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הלאה: שישיית קוקה קולה 1.5 ליטר נמכרת ב-60 שקל ברשת מיני סופר אלונית, אבל אפשר להשיג את אותו המוצר ב-20 שקל ברשת שוק העיר. הפרש של 40 שקל.

סימילאק שלב 1 גולד 700 גרם לתינוקות עולה 95 שקלים ברשת יילו (תחנות הדלק של פז) אבל אפשר להשיג אותה ברשתות  בי, סופר פארם ושופרסל אונליין ב-40 שקל. 

ומי הרשת הזול ביותר לצרכן?

האמת שכאן אין הפתעות - בין רשתות הדיסקאונט: רמי לוי ממשיכה להיות הרשת הזולה ביותר, מעליה יוחננוף, מחסני השוק, ביתן מרקט, יינות ביתן, ויקטורי ואז שופרסל דיל.

וברשתות העירוניות: מחסני השוק בסיטי היא הכי זולה בדירוג, מעליה יינותן ביתן בסיטי, ביתן מרקט, מחסני השוק בשבילך, סטופ מרקט, שופרסל שלי והיקרה ביותר היא מגה בעיר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אייל 08/09/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    רוב מדינות אירופה אין ארנונה ומתנהלות פי 100 טוב יותר מישראל תתעוררו!!!
  • 10.
    יחיאל דהן 08/09/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    אין מוצר שלא עלה בין 15-40% חוץ מהמפוקחים שעלו ב5-8
  • 9.
    אין דרך חזרה 08/09/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    חשבת בבני ברק וחמסטאן יגדלו ירקות בלי אדמה.
  • 8.
    מצור רעב נגף ומלחמה דין שמיא . (ל"ת)
    אין דרך חזרה 08/09/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אסמי רח"ל מדפים ריקים ואין מושיע מעמד תחתון ובינוני. (ל"ת)
    אגרו מזון מלחמה 08/09/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה שם החברה ? 08/09/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
    כנראה העתיד נראה כך אם לא נושמד עד אז.
  • 5.
    נתן 08/09/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
    וקיימה המחירים קפצו.
  • 4.
    אברהם 08/09/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא משבית את המשק בכללו ודורש לפחות 12% תוספת יוקר לכלל השכירים? בשביל צריך את ההסתדרות? כדי לשלם מאות שקלים כל חודש דמי חבר??
  • 3.
    מדינת גנבים בחסות לפיד וליברמן (ל"ת)
    ועל זה ישלמו בבחירות 08/09/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גדעון 08/09/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    אין הצדקה למרבית עליות המחירים. יצרנים ומשווקים תופסים את גל עליית המחירים ורוכבים עליו. בנוסף, נדרשת מכל יצרן וכל אירגון עקומת למידה ושיפור מתמשך, אשר יביאו לחסכון מצטבר בעלויות.
  • 1.
    כדורי 08/09/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מקשקש אני שאלתי את הנגיד והוא נישבע לי שאף מוצר לא התיקר לא דירות ולא מזון ולא שרותים ולא אגרות ורק לתחמן הזה אני מאמין , חחח
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).