עבודה הייטק משרדי אקווה סקיוריטי
צילום: מעיין פולג

גל הפיטורים בהיי-טק ממשיך: פייבר ואאוטבריין מקצצות

גל הפיטורים מגיע גם לחברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק; פייבר ואאוטריביין נפרדות מעובדים
נתן טגי |

בבדיקה שערכנו בביזפורטל בה הגענו לכ-4000 מפוטרים בשלושה חודשים האחרונים הרבה הרימו גבה על המספר הגבוה. הרבה פיטורים רחוקים מעין הציבור והתקשורת אבל הם קורים. בחצי השנה האחרונה המצב השתנה, אם כי עדיין יש ביקוש גדול לעובדי הייטק, זה לא כמו לפני שלושה חודשים או קודם לכן. עובדי הייטק טובים עדיין מבוקשים, אך לא כבעבר ויש כבר תחילתו של גל פיטורים שהולך וגואה. 

הפעם על הפרק החברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק. פייבר, הודיעה ל-60 מעובדיה על פיטוריהם. 30 שפוטרו מועסקים בישראל. מדובר בכ-7% מכוח האדם של החברה. החברה שמפעילה זירת מסחר שמתווכת בין מציעי שרותים ללקוחות, נהנתה מהדחיפה שהקורונה העניקה לה כשאנשים עברו לצרוך שירותים באונליין, מה שהצריך גיוס עובדים נוסף ובתוך שנתיים החברה כמעט הכפילה את מספר העובדים שלה. מ-419 בסוף 2019 ל-787 עובדים בסוף 2021. עוד ב-2021 זינקו הכנסות החברה ב-178% והגיעו בשנה שעברה ל-298 מיליון דולר.

ברבעון הראשון של השנה החברה הכניסה 86.7 מיליון דולר, קצת מעל הצפי ל-86.48 מיליון דולר. החברה רשמה ברבעון רווח של 11 סנט למניה (4.6 מיליון דולר), מעל הצפי לרווח של 2 סנט למניה, אך התחזיות לשנה כולה ולרבעון השני היו נמוכות מהצפי. פייבר תפרסם את תוצאותיה לרבעון השני ב-4 באוגוסט. בשיא פייבר הגיעה לשווי של כ-10 מיליארד דולר, אך מתחילת השנה היא נחבטת, מניית החברה נחתכה במעל ל-60% וכיום נסחרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. 

פייבר מסרו בתגובה: "במהלך החודשים האחרונים החלטנו להתמקד בעסקי הליבה שלנו ובשיפור מבנה ההוצאות של החברה על מנת לחזק ולהבטיח את מגמת הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווחיות, תוך כדי התאמה לשינויים המקרו-כלכליים. השבוע אנו משלימים שורה של צעדי התייעלות נוספים הכוללים צמצום של כ-60 עובדים (כמחציתם בישראל) במשרדי החברה ברחבי העולם. אנו מוקירים את עבודתם ותרומתם של עובדים אלו להצלחתנו ורוצים להודות להם על דרכם עימנו. החברה עושה כל מאמץ על מנת לסייע להם בתהליך זה ובהמשך דרכם".

חברת ישראלית נוספת שנסחרת בנאסד"ק שמפטרת עובדים היא אאוטבריין  שקיצצה 3.5% מכוח האדם של החברה. אאוטבריין שעוסקת בתחום הפרסום משולב תוכן, הונפקה לפני שנה, מאז היא צללה ב-70% ונסחרת לפי שווי של כ-300 מיליון דולר. החברה פיטרה קרוב ל-40 עובדים מתוך 1,100 עובדיה. 

ברבעון הראשון השנה דיווחה החברה על הכנסות שעמדו על כ-254.2 מיליון שקל, גידול של כ-11% ביחס לכ-228 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים להכנסות של 242.42 מיליון דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על הפסד נקי מתואם של 1.9 מיליון דולר (0 דולר למניה), בהשוואה לרווח נקי של של כ-10.7 מיליון דולר (20 סנט למנייה) ברבעון המקביל אשתקד, ובהתאם לצפי האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.