הנפקה TORRID וול סטריט
צילום: צילום מסך יוטיוב, New York Stock Exchange

האם ההנפקות של 2021 יתעוררו לחיים?

מרבית ההנפקות משנת 2021 התרסקו בעשרות אחוזים, ההנפקות של החברות הישראליות התרסקו ביותר - יש גם כאלו שנפלו ב-90%; האם כעת חלקן עשויות להיות מעניינות?
משה כסיף |

השנה שעברה הייתה שנת שיא בהנפקות בוול סטריט, עם כ-400 חברות חדשות שביצעו הנפקה ראשונית לציבור (IPO). מתוך כל אלה, רק 12% נסחרות כיום מעל מחירי ההנפקה שלהן. השאר הציגו ביצועים דלים, שלא לומר גרועים - וזה היה צפוי. אם מוסיפים לכך את האינפלציה, החששות ממיתון והתנודתיות הרבה בשווקים, הרי שאין פלא בכך ששוק ההנפקות ב-2022 הואט משמעותית. הנפקות חדשות מגיעות לשוק במחירים שפויים יותר, וחלק מהחברות פשוט לא מצליח להנפיק (למשל איטורו).

המצב בחברות הישראליות הוא קטסטרופה. על פי בדיקה של ביזפורטל, בממוצע ירדו המניות מעל 50%, יש גם רבות שירדו 80% ומעלה -  היפו , קלטורה , טוקספייס , ריסקיפייד ועוד. גם אלו שהתחילו ברגל ימן צנחו מהשיא - מאנדיי ו סנטינל וואן הפכו להיות חברות של 20 מיליארד דולר - הגדולות מבין כל הישראליות. עכשיו הן נסחרות לפי שווי של 4 ו-7 מיליארד דולר בהתאמה. כן זה היה מנופח, לא בטוח בכלל שזה עכשיו במחירים סבירים.

מה שכדאי לבדוק בהנפקות האלו הוא שני דברים - הראשון, האם בעלי המניות רוכשים מניות? ומסתבר שלא! וזה סימן שלילי. אחרי שהרווחתם כל כך הרבה, באופציות בשכר, ואחרי שהמניות התרסקו, לא הגיע הזמן להכניס את היד לכיס? 

והשני - מה מצב המזומנים בקופה וקצב שריפת המזומנים. חלק מהחברות הגיע - יותר נכון נפל - לשווי נמוך מהמזומנים, זה לכאורה יכול להיות מפתה, אבל הכל תלוי בקצב המזומנים - היפו נסחרת מתחת למזומנים אבל היא שורפת הרבה כסף, אז מה המשמעות של נתון המזומנים? לא הרבה. קחו את המצב שלה עוד שנה-שנתיים ותגלו שהמזומנים ממש לא מהווים "כרית ביטחון", אלא אם כן היא תפרוץ ברמה העסקית. אבל בינתיים  אצל רוב החברות מדובר יותר ב"משאלת לב". רבות מההנפקות ימשיכו לדמם, לגסוס, לא להצליח להגיע לחלום והמזל הגדול שלהן הוא גיוס הכסף הגדול שנותן להם שנים ארוכות של חיים.  

ויש גם אופטימיים

"החברות ממשיכות להיות מושפעות לרעה ממגוון רחב של גורמים – החל בבעיות בשרשרת האספקה, עבור דרך מגפת הקורונה הבלתי נגמרת וכלה באינפלציה". כך כתב האנליסט רנדל קוניק מבנק ההשקעות ג'פריס.

"רקע צרכני חזק מבשר טובות לצמיחתן של החברות ברשימה. חמישה חודשים מתחילת השנה, הצריכה עדיין חזקה. אף שסביבת המאקרו עדיין אינה ודאית. הקיימים מצדיקים התעניינות מצד המשקיעים ומשקפים נקודות כניסה אטרקטיביות עבור המניות הכלולות ברשימה". קוניק צופה שההכנסות של המניות הנכללות בקבוצה יצמחו בממוצע ב-22% בשנה, עד 2023 כולל. 

12 מתוך 13 המניות שג'פריס ממליצים עליהם, הונפקו בדרך הרגילה של IPO. ואילו מניית הולי  (טיקר: HLLY), יצרנית חלקי חילוף לרכב, מוזגה באמצעות ספאק. קוניק שמר על דירוג ה"קנייה" שלו עבור כל המניות בקבוצה, למעט Traeger COOK TRAEGER , יצרנית של גרילים מיוחדים. כדאי לציין כמובן שכמעט כל המניות ברשימה נמצאות מתחת למחירי ההנפקה שלהן. רק מניית 'מרכז השעווה האירופי'   EUROPEAN WAX CENTER , זכיינית ומפעילה של מכוני הסרת שיער, נסחרת מעל מחיר ההנפקה של 17 דולר, והיא נסחרת מניות המרכז החליפו ידיים ביום חמישי האחרון, במחיר של 21.15 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדברי קוניק, "המודלים העסקיים והרווחיות של 13 החברות נותרו על כנם". למניות הנבחרות שלו יש שווקים "גדולים וצומחים", כאשר כל עסק עשוי להגדיל את נתח השוק בתחום הספציפי שלו. הוא הצביע על European Wax ועל Mister Car Wash (MCW), שהיא רשת לשטיפת מכוניות. שתי החברות הללו מהוות רק נתח אחוז חד-ספרתי מהשוק בתחומי הפעילות שלהן, ולדברי האנליסט הן צומחות בקצב בריא. הוא שמר על מחיר יעד של 41 דולר עבור European Wax, ומחיר של 32 דולר עבור Mister Car Wash.

גם חברת Endeavor Group Holdings (EDR), המחזיקה בנכסים כמו "אליפות הלחימה האולטימטיבית" נכנסה לרשימה של קוניק. זאת בנוסף לחברת UFC UNITED FIRE CASUALTY - חברת ספורט, אופנה, אירועים ומדיה; וסוכנות הבידור ויליאם מוריס אנדוור אנטרטיינמנט (WME). קוניק ציין כי לערוץ UFC, המשודר ביותר מ-160 מדינות, יש כ-625 מיליון צופים, כאשר 90% מהם מתחת לגיל 45. "לערוץ הזה יש צמיחה מהירה, אטרקטיביות גלובלית חזקה ודמוגרפיה אטרקטיבית. UFC הוא עניין גדול", אמר קוניק. הוא שמר על יעד מחיר של 41 דולר למניה.

המלצה נוספת של קוניק כוללת את את Arhaus (ARHS), שמעצבת ומוכרת ריהוט לבית, ואת Lulu's Fashion Lounge Holdings (LULU), שמוכרת בגדי נשים, נעליים ואביזרים. קוניק מצפה ששתי החברות הללו יגדילו את נתח השוק בתחומי הפעילות שלהן. הוא שמר על יעד מחיר של 13 דולר על מניית ארהאוס, ויעד מחיר של 26 דולר על מניית לולו.

המנייה של חברת טרייגר, המציעה גרילים ייחודיים שנמכרים במחיר של 600 עד 3,800 דולר, היא המניה היחידה ברשימה עם דירוג החזקה בלבד ולא קנייה. טרייגר זינקה בעקבות מגפת הקורונה, אך המשך הצמיחה שלה עם תום ההשפעה של הנגיף - "מוטל בספק". קוניק חתך את יעד המחיר שלו למנייה מ-36 דולר ל-5 דולר בלבד.

להולי, יצרנית חלקי חילוף לרכב, יש, לדברי האנליסט, "ביקוש משמעותי ולא מנוצל". הכנסות החברה הסתכמו ב-700 מיליון דולר ב-2021. קוניק שמר על יעד מחיר של 18 דולר על המניה הזאת.

5 המניות עם אפשרויות הצמיחה הגדולות ביותר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.