רם בלינקוב
צילום: גלעד קולרציק

מנכ"ל האוצר: "לא מעניין את המשרד להגנת הסביבה שניתקע בלי חשמל"

רם בלינקוב תוקף את משרדי הממשלה שמעכבים בנייה של תחנות אנרגיה חדשות בישראל; פרופ' מואב תהה מדוע האוצר מוציא את המשקיעים משוק הדיור - למרות שזה עושה נזק אדיר לשוכרי הדיור. בלינקוב אמר "לא צריך להעלות עוד יותר את מס הרכישה"
נתנאל אריאל | (5)

"המדינה הזו תוקעת את עצמה למוות, אם לא נבנה תחנות אנרגיה חדשות נהיה תקועים בלי חשמל, זה מאד קשה להתמודד, אבל זה לא מעניין כל מיני משרדים כמו משרד להגנת הסביבה" כך תוקף היום רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, בשיחה עם פרופ' עומר מואב, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. 

במענה לשאלה מדוע האוצר מתנגד להגדלת החוב הציבורי לצורך השקעה בתשתיות ענה בלינקוב "הבעיה היא לא פיסקלית אלא תכנונית. אני לא מכיר פרויקט אחד שנדחה בשל סיבות תקציביות ולכן הצעות להקים קרנות חוץ תקציביות הן הצעות לא לעניין לדעתי ואנחנו עושים מאמצים על מנת לשחרר את הפקקים בהמשך. יש כל מיני רפורמות בתחום הייבוא ובתחום הבירוקרטיה אבל המדינה תוקעת את עצמה למוות". 

מדוע האוצר מרחיק את המשקיעים משוק הדיור?

פרופ' מואב הסביר שהמודל הכלכלי מראה בצורה ברורה שהרחקת משקיעים משוק הדיור לא תוביל לירידה מחירי הדיור כאשר במקביל היא גורמת נזק אדיר לשוכרי הדירות, "מדובר בעניין פיסקלי. המס צריך להיות אפס. מנקודת מבט של כלכלנים זה מוזר - אתם ממסים פה עסקה במקום הכנסה או עושר" אמר מואב. 

לשאלתו של מואב מדוע האוצר ממשיך לפעול להרחקת המשקיעים משוק הדיור, ענה בלינקוב "המס יותר גבוה למי שרוכש דירה נוספת וכי משקיעים מתחרים עם מי שאין לו דירה. גם המשקיעים אם היו קונים דירות ומחזיקים דירות ריקות זה היה נזק. בכל מקרה דעתי שלא צריך להעלות את מס הרכישה עוד יותר. המשקיעים הם לא הבעיה של השוק, הם משכירים את הדירות הללו". 

האם לפתוח את השוק לייבוא חופשי מחו"ל?

על דבר אחד הסכימו בלינקוב ומואב - צריך להסיר את המכסות על היבוא. מואב: "המחקר הכלכלי מראה בצורה ברורה שחשיפה לגמרי ליבוא מאפשרת תרומה לצמיחה ועליה ברמת החיים. במשרד האוצר יודעים שזה כמעט WIN-WIN אבל עדיין יש בישראל העדפת תוצרת מקומית".

בלינקוב ענה כי "עשינו רפורמות משמעותיות בשנה האחרונה ובעצם חשפנו כמעט את כל המשק ליבוא. נכון, אנחנו עדיין נתקלים במשקעים עם קבוצות אינטרסנטיות כמו החקלאים.  זה לא טריוויאלי בעיני כי ברור שהעדפה גורפת ובכל מחיר היא בעייתית אבל המשק שלנו, שהוא מייצא, מתמודד עם העדפה מקומית במרבית מדינות המערב ולכן זה משיב שיווי משקל במידה מסוימת לשוק. לפי התיאוריה הכלכלית הקלאסית אנחנו משלמים מחיר, הלוואי וזה היה המחיר היחיד שהיינו משלמים אבל אני חושב שזה מחיר זול שמסייע לייצר תעשיות חדשניות". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דיסי 08/06/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    העשיר הזה מעניין רק דבר כסף ועוד כסף יאללה מנכל עלוב לך הביתה
  • 2.
    קלקלן 08/06/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    מדינה עשירה אזרחים יהודים עניים ,לאחים המוסלמים דאגתם 54 מיליארד..איפה הסדר בבארדק של ערביי ישראל פרוטקשיין,אין תשלומי מיסים,נישואין 4 נשים ,ועוד הרבה
  • 1.
    צריך לבוא בתלונה מי המטומטמים שבחרו ממשלה מטומטמת הבנתם (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/06/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
  • מי המטומטם שרוצה לחזור לקיפאון של ממשלת ביב? (ל"ת)
    בוחבוט 08/06/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
  • בוחבוט כנראה חבטו בך כהוגן איזה קיפאון תראה כבישים תראה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/06/2022 14:14
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.