סנאפצ'ט נפלה לקראת הדוחות; הגידול במשתמשים יאט שוב. מה עוד צפוי?
המחצית הראשונה של אשתקד עוד הייתה חיובית יחסית למניית SNAP INC (SNAP). במהלכה פעם עלתה על ביצועי השוק, פעם הייתה מתחת. המחצית השניה כבר נסגרה בטון צורם, בעיקר מאוקטובר ואילך, עם חשיפה דוחות הרבעון השלישי, בו ההכנסות רק הלמו את צפי השוק אך לא היו מעליו. בעוד שבחישוב של 12 חודשים אחורנית, ה-S&P עלה ב-6.5%, מניית סנאפצ'ט השילה 46.5% בתקופה כשכעת היא נסחרת לפי 50 מיליארד דולר. בפעם האחרונה שפרסמה החברה דוחות היא עקפה את תחזיות האנליסטים והציגה לראשונה זה כשלוש שנים רווח מתואם בשנה כולה. היום לאחר הנעילה תפרסם החברה את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022. למה השוק מצפה הפעם?
תחזית הקונצנזוס של האנליסטים המסקרים היא לרווח מתואם של סנט בודד – לעומת איזון בשורה התחתונה ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות צפויות לצמוח ב-39%, מ-0.8 מיליארד דולר לפני שנה לרמה של 1.1 מיליארד דולר, ואם כך תהיה זו הצמיחה האיטית ביותר מאז הרבעון השני של 2020, רגע לאחר פרוץ הקורונה.
מה שיהיה גם כן חשוב מאד למשקיעים, כאינדיקטור לאן הדברים הולכים מכן – הוא הפרמטרים שאינם חשבונאיים, על הרגלי השימוש ומספר המשתמשים הפעילים. הסוגיות האלה בדיוק הביאו לנפילת FACEBOOK (FB) מוקדם יותר השנה. גם TWITTER INC (TWTR) פספסה באחד הסעיפים האלה בדוחות הרבעון הרביעי של 2021. בעוד שהאחרונה אמרה שמדיניות הגנת הפרטיות החדשה במכשירים של APPLE (AAPL) לא משפיע מדי על העסקים, פייסבוק כן הזהירה מההשפעה השלילית על עסקי הפרסום.
לרוע מזלה של סנאפצ'ט, היא יותר דומה בהיבט הזה לפייסבוק מאשר לטוויטר, ובכיריה כבר ברבעון השלישי, שסימן את נקודת השבר של המניה כאמור, פירטו על הפגיעה. יוסבר כי משתמשי מוצרי אפל יכולים לחסום את שיתוף המידע ונתוני השימוש שלהם בין אפליקציות שונות. המידע הזה, שמכונה גם שובל דיגיטלי, משמש ליצירת פרסומות מפולחות יותר שפונות לקהל ממוקד – ועל כך כידוע נשענות הרשתות החברתיות.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום עוד יותר מתמיד, אם מחלק מהמשתמשים אי אפשר לעשות מספיק כסף, צריכות הרשתות החברתיות לאסוף יותר משתמשים, או לחלופין, לגרום לאלה הקיימים לפתוח לעתים קרובות יותר את האפליקציה, ולבלות בה זמן ארוך יותר. לכן במוקד יהיה שוב סעיף המשתמשים הפעילים מדי יום בממוצע (ADAU – Average Daily Active Users). למעשה, גם עם הנתון הזה הולכת סנאפצ'אט למפרסמים, כדי שבעוגת תקציב הפרסום שלהם, בתוך פרושת הדיגיטל – יקצו יותר מקום דווקא לה, ולא למתחרות. והתחרות לא קלה.
בדוחות פייסבוק הקודמים תוארה החולשה בקרב המשתמשים הצעירים מול טיקטוק, בתקווה שמקבילת הסרטונים הקצרים, Reels באינסטגרם, תשנה את התמונה. המקבילה אצל סנאפצ'ט היא ה-Spotlight, אבל בינתיים בחברה עוד לא מנסים לתרגמו להכנסות באמצעות מונטיזציה (וייתכן שאינם בטוחים מהי הדרך הטובה ביותר). בחברה מקדמים פיצ'רים חדשים אותם השיקו שמטרתם לשמור על המשתמשים אצלה – כמו Lens Studio 2.0, Camera Kit, ו-Snap Minis.
פיצ'ר נוסף עליו עמלים בחברה יאפשר למשתמשים לבחור שיר, והוידאו המוצג ישתנה כך שהמצולמים יראו כאילו הם אלה ששרים את מלות השיר (מעין ליפ-סינק מדומה). כמו כן בסנאפצ'ט חברו לאחרונה לחברת הזמנת הכרטיסים טיקטמאסטר, במטרה לחשוף יותר משתמשים של הרשת החברתית לאירועים שזו מוכרת כרטיסים אליהם.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
וכמו שב- NETFLIX (NFLX) רוצים להשקיע בסרטונים קצרים נוסח טיקטוק, כך גם בסנאפצ'ט מעוניינים לספק תוכן מקורי. סדרת הסרטונים הקצרים "The Me and You Show" גרפה 50 מיליון צפיות ברבעון האחרון של 2021. ברבעון הראשון של השנה, עליו תדווח, הושקה סדרה נוספת, " Breakwater" שמה, על הסכנה העתידית שבהתגברות תופעת פליטי האקלים בעולם.
מכל מקום, בשוק מצפים שה-ADAU ימשיך לעלות, אבל בקצב איטי מבעבר, ובסיכום רבעוני יעמוד על 330.6 מיליון משתמשים פעילי מדי יום בממוצע, מול 280 מיליון שנה קודם לכן. מדובר יהיה בגידול של 18.1%, בעוד הרבעון שקדם לו הצי עליה של 20.4 מול מקבילו ב-2020. לשם השוואה, ברבעון השלישי של 2020 הצמיחה בנתון הייתה בשיעור 18.6%, כך שמדובר פחות או יותר בחזרה לרמות ההן.
ואגב המודל הכלכלי והכנסות הפרסום, יעניין יהיה לשמוע מפי החברה איך מתמודדים הלקוחות עם המחסור בכח אדם והשיבושים בשרשרת האספקה שמשפיעות על המלאים שלהן (ואם יש פחות מלאי למכור, אולי אפשר לפרסם פחות).
- 2.אוהד 22/04/2022 19:00הגב לתגובה זוכל מרוויחי ונפגעי הקורונה מיישרים קו. עם ירידת המסכות, יש בום בשוק העבודה והתיירות ובמקביל אנשים משתמשים פחות ב נטפליקס, סנאפ ופייסבוק צופה שגם הגיימינג ומניות עבודה מהבית ירגעו קצת
- 1.לרון 22/04/2022 07:52הגב לתגובה זוSNAP מעניינת ל ד ע ת י ברמות העכשויות,אני קונה לא הרבה בשלב זה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
