הראל מדינה שקלית ארוכה: קרן נאמנות שגובה מעל 1% ואיבדה 9.4% השנה
קרנות הנאמנות הן אחד הכלים היעילים והזמינים שעומדים בפני המשקיע הישראלי. ניתן לקנות אותן בכל בנק ובכל בית השקעות, וכך לדאוג שמישהו מקצועי ישקיע למענך את הכסף בחוכמה, או כך לפחות נהוג לחשוב. קרנות הנאמנות מחולקות לסקטורים רבים, כשכל אחד מייצג רציונל השקעה משלו. אינו דומה משקיע בקרן נאמנות המתמחה במניות לכזה המשקיע בקרן נאמנות של סחורות או אגרות חוב. מהו רציונל ההשקעה של אדם המשקיע בקרן נאמנות המתמחה באגרות חוב ממשלתיות?
באופן כללי ההנחה היא שמדובר במשקיע סולידי, שרוצה שהכסף לא "ישכב סתם" בחשבון הבנק אלא ישמור על ערכו לכל הפחות ובנוסף גם יציג תשואה סולידית. אם זה הרציונל, אז קרן נאמנות היא לא הכלי הנכון להשיג את המטרה הזו, שכן בקרנות נאמנות שמתמקדות באג"ח מדינה גלום פוטנציאל להפסדים משמעותיים, במיוחד באגרות החוב הממשלתיות, ובנוסף חברות הניהול גובות לא מעט כסף על הזכות להפסיד בשבילכם את הכסף שלכם.
לדוגמה, קרן הנאמנות הראל מדינה שקלית ארוכה של חברת הראל מראה היטב מדוע הנחות היסוד בנוגע לקרנות מסוג זה הן מוטעות לחלוטין. מדובר בקרן ותיקה שהוקמה עוד בשנת 1999 וחווה פדיונות משמעותיים בחודשים האחרונים. למעט בחודש פברואר השנה ובחודש אוקטובר, איבדה הקרן נכסים בכל חודש מאז ספטמבר 2020. בשיאה, בפברואר 2020 ניהלה הקרן נכסים בשווי 130 מיליון שקל, וכעת היא מנהלת 27.9 מיליון שקל בלבד.
נטישת הלקוחות כנראה מוצדקת. בשנת 2020 השיגה הקרן תשואה של 1% ובשנת 2021 הפסידה הקרן 5.9%. למרות ההפסדים הגבוהים, והשנה המשיכו ההפסדים להצטבר והגיעו ל-9.4% מתחילת השנה. למרות פוטנציאל ההפסד בקרנות אג"ח ארוכות בזמן של העלאות ריבית, כפי שאנו חווים כעת, מנהלי הקרן לא מהססים לקחת דמי ניהול של 1.07%. נציין שהתשואה המגולמת באגרות החוב השקליות ארוכות הטווח נעה בין 1.8 ל-3% באגרות ל-17 שנה, וזאת לאחר עליית תשואות משמעותית. כלומר, כשבשנת 2021 גבו הראל 1% דמי ניהול, פוטנציאל התשואה הגלומה באגרות החוב אותן הם ניהלו הייתה בערך 1% - 2%, מה שלא השאיר באמת פוטנציאל רווח למשקיעים.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה הם עושים תמורת דמי הניהול? בהתבוננות בנכסי הקרן נראה שלא הרבה. בקרן בסך הכל 4 נכסים - ארבע אגרות חוב ממשלתיות שקליות ארוכות טווח, ועוד שני פקדונות בנקאיים. האחזקה הגדולה ביותר עם כ-57% מנכסי הקרן היא באגרת החוב הממשלתית עם מח"מ של 17 שנה. כשמשווים את אחזקות הקרן עם האחזקות בחודש הקודם מתברר שהן זהות לחלוטין מלבד שינוי אחד - במהלך החודש הראל רכשה עוד כמה יחידות מהאחזקה הגדולה ביותר של הקרן - אגרות החוב ל-17 שנה, וזהו. כלומר דמי הניהול בשיעור שנתי של 1.07% נגבו באותו חודש על ביצוע פעולת השקעה אחת בלבד.
- 11.דגן 11/04/2022 13:29הגב לתגובה זולמען יראו וייראו.
- 10.אנונימי 10/04/2022 13:17הגב לתגובה זובית ההשקעות הכי חלש בשוק
- 9.א.א 10/04/2022 11:53הגב לתגובה זואתם רציניים?? ברור שקרן שמשקיעה בממשלתי שקלי ארוך תרד - זו מדיניות הקרן לטוב ולרע (תקראו את השם שלה) . זה עבד מצויין כשהריבית ירדה ועכשיו להיפך. מדוע להתלהם בצורה שכזו? לא רציני ולא מקצועי.
- 8.100% מניות אין שום אופציה אחרת ורק לבד (ל"ת)עידן 10/04/2022 06:53הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעולה!!! תנו לנו עוד כאלה ותפנו גם לרגולטור (ל"ת)לקבל תשובות ותגובות! 09/04/2022 20:32הגב לתגובה זו
- 6.נילס 09/04/2022 20:28הגב לתגובה זוכך מי שמבין קצת באגחים ומשקיע בהם, מבין דהם נמדדים בקצה או במחמ ולא בעליות והירידות בדרך הדבר היחיד שמעניין אם עוד כמה שנים באמת השיגו את התשואה המשוקללת בהתאם לאגרות שנרכשו הרי הירידות והעליות לא מענינות, אלא רק היכולת של החברה להחזיר אז למה סתם הפופוליזם ולא, אני לא עובד בבית השקעות הזה, אני בכלל בהייטק
- 5.ממש לא סולידי (ל"ת)אגח ארוכות 09/04/2022 17:20הגב לתגובה זו
- 4.הקרן הרוויחה בשבועיים האחרונים כ-3% (ל"ת)אריה 09/04/2022 15:31הגב לתגובה זו
- 3.לקוח 09/04/2022 13:56הגב לתגובה זורק מחקות
- 2.הבנקים גובים דמי שמירה על אגח. פוליסות החיסכון גוב 09/04/2022 13:21הגב לתגובה זוהבנקים גובים דמי שמירה על אגח. פוליסות החיסכון גובות דמי ניהול עצומים על אג״ח. כנל קרנות נאמנות של ברוקרים. התשואה שם שלילית. עדיף מזומן ללא עלות מאשר לממן את החזירים הללו שיודעים שבאגח אין כבר בשר
- 8 13/04/2022 09:32הגב לתגובה זוהמצאה מושחתת של משרד האוצר
- 1.דרור 09/04/2022 11:56הגב לתגובה זוקורעת בדמי ניהול וגם קורעת בהפסדים ..
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
