וואווי
צילום: Google Street View

וואווי: ההכנסות נחתכו 30% בצל החרם האמריקאי - אך הרווח גדל 76%

האמריקאים מונעים מכירה של שבבים הדרושים לייצור סמארטפונים של הענקית מסין, ומחרימים ציוד שלה המשמש לתשתית הדור החמישי בסלולר. ההכנסות ירדו לראשונה זה כ-20 שנה והסתכמו בכ-100 מיליארד ד', אך היו שינויים בתמהיל: חטיבת הצרכנות ירדה 50%, המגזר העסקי לעומת זאת רק ב-7%
איתי פת-יה |

החרם האמריקאי על וואווי נתן את אותותיו בשורה העליונה של החברה לשנת 2021, ואולם בדרך לשורה התחתונה ענקית הסלולר הסינית מצאה לה נחמה בהתייעלות ושינוי תמהיל ההכנסות לכזה שיניב לה רווחים גבוהים יותר - וכך סגרה את השנה עם קפיצה ברווחים.

אמנם וואווי רשמה הכנסות גבוהות של כמאה מיליארד דולר (כ-637 מיליארד יואן) ב-2021, אך עדיין מדובר ב-28.5% פחות מאשר ב-2020. לראשונה זה כמעט 20 שנה, ההכנסות ירדו. ובכל זאת, הרווח עלה ב-76% לסך של כ-114 מיליארד יואן.

מנג וונז'ו, סמנכ"לית הכספים ובת המייסד, סיימה לקראת סוף השנה שעברה לרצות מעצר בית שנמשך שלוש שנים בקנדה, אחרי שארצות הברית טענה כי עקפה את הסנקציות על המשטר האיראני. היא שוחררה רק לאחר שהודתה כי הטעתה את הממשל, אך לא הודתה בעבירת מרמה שיוחסה לה.

חוץ מהזווית האיראנית, החרם על וואווי קשור למאבק הרחב יותר בין שתי המעצמות בחזית הטכנולוגית. וואווי לא רק מוכרת טלפונים אלא גם ציוד לתשתיות טלקום, גם של הדור החמישי שפריסתו מואצת.

הממשל האמריקני בימי טראמפ הכניס את החברה לרשימה השחורה שלו וסירב למכור לה שבבים וציוד נוסף תוצרת ארצות הברית הדרוש לייצור סמארטפונים ומוצרים אחרים מתחום פעילותה. הוא גם הפציר במדינות נוספות לא לקנות מהחברה ציוד לתשתית הדור החמישי בסלולר ואמר שהחברה מהווה סכנה לביטחון הלאומי.

בסופו של דבר, ומה שלא קרה ב-2019 וב-2020, ההכנסות השנתיות ירדו. חטיבת הצרכנות של החברה שכוללת את מכירת הסמארטפונים רשמה ירידה של קרוב ל-50% בהכנסות השנה, שהסתכמו ב-234.4 מיליארד יואן. המגזר העסקי, שכולל את הפעלת רשת הסלולר כמו גם ציוד תשתית, ירד גם הוא, אך בשיעור נמוך יותר של 7%, כשההכנסות ממנו עמדו על 281.5 מיליארד יואן.

בזמן שבארצות הברית מנסים לחסום את פעילות הסלולר, בוואווי מרחיבים את הפעילות לתחומים נוספים כמו חטיבת ענן והשקעה בתחום הרכב האוטונומי. לצורך כך גייסו עוד מפתחים והשקיעו 143 מיליארד יואן בהוצאות המחקר והפיתוח ב-2021. שנה קודם לכן השקיעו סכום דומה של 142 מיליארד יואן.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

רעידת אדמה בתקשורת הטורקית: ארדואן משתלט על ענקית המדיה האברטורק

הממשל הטורקי מאשים את ענקית המדיה בשחיתות, אבל הסיבה האמיתית להשתלטות על האברטורק היא שהקו שלה אובייקטיבי ולא מסתדר עם האג'נדה של ארדואן; אחרי ששם בכלא את המתנגדים שלו, הוא נלחם בתקשורת "העויינת" ומחסל התנגדויות  

רן קידר |
נושאים בכתבה ארדואן

מהלך דרמטי זעזע עולם התקשורת הטורקי כאשר הרשויות השתלטו על האברטורק (Haberturk), אחת מחברות השידור הגדולות והמשפיעות במדינה. הפעולה, שנעשתה במסגרת חקירת שחיתות רחבת היקף, כללה השתלטות על 121 חברות נוספות של קבוצת קאן הולדינג (Can Holding) ומעלה שאלות קשות על גורל חופש העיתונות במדינה.

ארדואן מחסל את ההתנגדות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, לא בוחל בשום אמצעי כדי לחסל התנגדויות. המהלכים בשנה האחרונה העצימו, במיוחד כשהוא שם את יריבו במעצר וקבע כי הוא עבר עבירות שלא מאפשרות לו להתמודד במירוץ לנשיאות נגדו, אבל במקביל הוא מחסל כל כיסי התנגדות נגד המשטר. תקשורת אובייקטיבית היא מבחינתו - גורם עויין. 

התביעה הטורקית הובילה מבצע מקיף שבמסגרתו הוצאו צווי מעצר לעשרה חשודים בכירים. נכסי הענק העסקית קאן הולדינג, הפועלת במגוון תחומים כולל מדיה, חינוך, אנרגיה, מלונאות, בריאות, בנייה ולוגיסטיקה, הועברו לניהול קרן הביטוח לפיקדונות הממלכתית (TMSF). בין הנכסים שעברו לשליטה ממשלתית נמצא גם ערוץ שואו טיוי (Show TV), קבוצת שידור מובילה בשוק הטורקי.

כוחות משטרה פעלו במהירות בשעות הבוקר המוקדמות ופשטו על משרדי הקבוצה באיסטנבול. הניהול עבר באופן מיידי לידי הקרן הממשלתית, אך באופן מפתיע השידורים נמשכו כסדרם ללא הפרעה. עובדי הערוץ מדווחים על אווירה מתוחה במיוחד במסדרונות, כשהעתיד המקצועי שלהם לוט בערפל.

החברה שנוסדה ב-1999 הפכה לאורך השנים לאחד ממקורות המידע המרכזיים בטורקיה. הקבוצה מפעילה ערוץ טלוויזיה מצליח, אתר חדשות עם מיליוני גולשים ועיתון יומי נפוץ. המעניין הוא שבשנים האחרונות הערוץ ספג ביקורת דווקא על קרבתו היתרה לממשלת ארדואן, במיוחד לאחר שינויי בעלות משמעותיים. עם זאת, הוא ביקר את ארדואן בשנה האחרונה על רקע הפעילות הקשה והמעצרים של מנהיגי אופוזיציה ורבים עדיין רואים בערוץ את אחד המעוזים האחרונים של עיתונות עצמאית יחסית, בנוף תקשורתי שרובו נשלט על ידי גורמים המקורבים למפלגת הצדק והפיתוח השלטת.