עוד מעט מסתיים הרבעון הראשון: מה יקבע את המגמה בשוק המניות?
טרם הסתיימה לחלוטין עונת הדוחות של הרבעון הרביעי של 2021, וכבר עומד להסתיים לו מרץ 2022 ועמו הרבעון הראשון של השנה. מעט לאחר מכן יתחילו לטפטף בוול סטריט הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של השנה, שהביאה בכנפיה כמה גורמי סיכון משמעותיים לשוק המניות בעולם כולו. מלחמה באירופה, אינפלציה גבוהה שמשקפת עליות מחירים בתחום אנרגיה, חומרי הגלם והמזון שמתגלגלים לצרכנים, והעלאות ריבית ראשונות מצד הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ובראשם הפדרל רזרב מארצות הברית. כל העלו את רמת הסיכון בשווקי המניות וגרמו לתנודתיות יוצאת דופן עם ימים רבים של עליות או ירידות של מעל 2% במדדים.
הדוחות הקרובים ישקפו כבר את ההתחלה של ההשפעה של האירועים האלו, אם כי זאת תלווה אותנו עוד חודשים ואולי שנים קדימה. כמה ישפיעו האירועים האלו על רווחי החברות ועל הערכות השווי שלהם? קשה להעריך מראש, אך ייתכן שיש לבחון בזהירות כמה נקודות בדוחות הקרובים שיפרסמו החברות, שייתכן שיעידו על היכולת של החברות להתמודד עם האירועים הללו.
הצריכה
למרות כל גורמי הסיכון שהזכרנו לעיל, שלפחות חלקם מלווים אותנו כבר תקופה, ולמרות סנטימנט שלילי בקרב הציבור, כשהתחושה היא שאנו לקראת תקופה קשה, עד כה לא נרשמו סימנים כלשהם להאטה בביקוש מצד הצרכן האמריקאי. בחודשים דצמבר וינואר האינפלציה בארצות הברית כבר שברה שיאים, אך נראה שהצרכן האמריקאי פשוט מתעלם וממשיך בבולמוס הקניות. המכירות הקמעונאיות בינואר עלו ב-3.8%, הרבה מעל תחזיות הכלכלנים. על פי בלומברג 8 מתוך 13 הקטגוריות של מכירות קמעונאיות עלו בחודש ינואר, כולל מכוניות, ריהוט ועוד. המכירות המסעדות, הסקטור שאולי הוא הרגיש היותר להתפרצות האומיקרון שהייתה בשיאה באותו זמן, ירדו רק ב-0.9%.
גם בדוחות לסיכום 2021 עוד לא נראה חולשה כלשהי בצריכה האמריקאית. בדוחות נייקי שפורסמו בשבוע שעבר הציגה החברה צמיחה גבוהה מהצפוי במכירות, למרות העלאת מחירים, ודיווחה כי "הביקוש ממשיך להיות הרבה מעל יכולת ההיצע עם שוק חזק בכל האזורים הגיאוגרפים בהם אנו פעילים". כלומר, המכירות היו אפילו גבוהות יותר, אם נייקי הייתה מסוגלת לייצר עוד מוצרים. כך גם המכירות של חברת Darden Resaurants שמחזיקה בכמה מותגי רשתות של מסעדות, זינקו ב-38% ברבעון האחרון של שנת 2021.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות, החברות מצליחות עד כה לגלגל את עליות מחירי מוצרי הגלם לצרכנים, ולא נפגעות מכך. זוהי הנקודה הראשונה שאותה ירצו לבחור המשקיעים בדוחות הקרובים: האם נראה סימנים ראשונים של האטה בביקוש לנוכח המחירים שממשיכים לזנק, בין השאר של מוצרי יסוד כמו דלק ומוצרי מזון? האם נראה חולשה במכירות של מוצרי מותרות ועלייה בהכנסות ממכירות של מוצרי בסיס כמו דלק ומזון? זה יהיה סימן ראשון לשינוי בסייקל הנוכחי. חברת המחקר FacTest מעריכה כי המכירות של חברות ה-S&P50 יעלו בשנת 2022 ב-9.2%, אם ההערכה תתממש, הרי שסיכוי גבוה יותר ששוק המניות יושפע פחות מאירועי המקרו.
שינוי ברווחיות
בשיחות הועידה לאחר פרסום דוחות הרבעון הרביעי של החברות השונות, עלתה שוב ושוב הטענה מצד מנהלי החברות כי האינפלציה מקשה על עשיית עסקים. לפי חברת האנליזה FactSet המילה אינפלציה הופיעה בשיחות הללו בתדירות הגבוהה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ובכל זאת, הרווחיות טיפסה בשנה האחרונה לרמות שיא. עליה ברווחיות משמעותה בפשטות שהמכירות עולות בקצב מהיר יותר מאשר עלויות הייצור והמכירה, והחברה מרוויחה יותר כסף על כל מוצר שהיא מוכרת. העליה יכולה להיות בגלל כמות מוצרים גבוהה יותר שנמכרת (כשהעלות השולית של ייצור מוצרים נוספים נמוכה יותר ולכן רווחית יותר) או בגלל שהמחירים גבוהים יותר. הגורמים לעלייה ברווחיות הגולמית יכולים להיות התייעלות של החברות או ביקוש חזק במיוחד, עליו דיברנו בפסקה הקודמת.
על פי הנתונים, למרות ה"התבכיינות" של המנהלים שולי הרווח הממוצעים של חברות ה-S&P 500 היו 12.6% לעומת 11% ברבעון המקביל ומעל הממוצע של חמש השנים האחרונות. אם ניקח את נייקי מהדוגמה הקודמת, הרי שהיא הציגה שולי רווח גולמי של 46.6%, כאחוז יותר מאשר ברבעון הקודם. למרות כל הקשיים איתם התמודדה החברה במהלך הרבעון. מפתיע אולי אף יותר העובדה שהאנליסטים מעריכים שהשיפור יימשך אף בשנת 2022 למרות כל הקשיים ויתכן שהרווחיות תגיע אף ל-12.8%.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 1.חזי 29/03/2022 11:56הגב לתגובה זוהאמת לא צריך מפולת כי אין סיבה לכך מה כן שווה לעמוד בצד ולהמתין כי השמנת של השנה שעברה משביעה מספיק ולחכות לירידות קלות והדרגתיות שבטח יהיו השנה הזו ובשלב הסיום של זה לחזור לשוק והחוכמה היא לקבוע את הסיום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
