הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן
מאקרו כלכלה

ממשל ביידן מציג: חוסר אונים לנוכח האינפלציה המשתוללת

האינפלציה הגלומה ל-10 שנים שברה בשבוע החולף לראשונה מזה עשרות שנים את רמת ה-3%, והממשל בוחן שוב שחרור נפט ממאגרי החירום; ובזמן שהאינפלציה בסטרטוספירה המשקיעים בשוק האג"ח לא מוצאים על מה להישען
אמיר כהנוביץ | (3)

נראה שממשל ביידן חסר אונים מול המשך השתוללות האינפלציה, כשהוא בוחן שוב שחרור נפט ממאגרי החירום, פעולה שכבר בוצעה בשנה שעברה אך הובילה כזכור להשפעות מדודות וזמניות בלבד. האינפלציה הגלומה ל-10 שנים שברה בשבוע החולף לראשונה מזה עשרות שנים את רמת ה-3%, ונתמכת ע"י זינוק במחירי הסחורות, והנפט בראשן, לאחר שרוסיה הודיעה על אספקת נפט בחלק מהעסקאות תמורת רובלים, ועל ניתוק צפוי של צינור הנפט המרכזי שלה בים הכספי לצורך "תיקונים" של שישה חודשים.

אם זה לא מספיק אז החותים מתימן תקפו מתקני נפט בסעודיה והקצינו את הלחץ על המחיר. כך, הכלכלה העולמית עומדת לא רק מול מחירים גבוהים אלא גם בפני חוסר וודאות בדבר קיום חוזים. בנק ההשקעות רבובנק מסביר שהדרישה הרוסית לקבלת רובלים אומנם לא עומדת בחוזים עליהם חתמה, אבל גם הרג של אלפי בני אדם לא עומד בשום חוזה. אירופה מתקשה, כמו ארה"ב, להתנתק מהגז הרוסי, גרמניה הסבירה שהתנתקות כזאת תהיה מבחינתה התאבדות כלכלית. ארה"ב טוענת שתעזור לה להתנתק מהגז הרוסי, אבל פרשנים סקפטיים כיוון שהיא בקושי מצליחה לעזור לעצמה.

בינתיים נתונים על נסועה בעולם מראים שהמחיר הגבוה של הנפט לא פגע בביקוש של האמריקאים (אבל בהחלט עיצבן אותם), פגע מעט בביקוש באירופה, אבל זיעזע את הפעילות במדינות עניות כמו הודו וסין והקריס את הביקוש ברוסיה ואוקראינה. עזרה אמריקאית למחיר הנפט עשויה אולי להגיע באמצעות סבסוד למדינות אירופה, בקרת מחירים, ביטול מגבלות זיהום (בעיקר פצלים) או השלמה עם הממשל הקומוניסטי בוונצואלה ופיתוח מאגרי הנפט שלה. 

העלאת ריבית אחת בכל החלטה, שתיים?... גם שלוש יכול להיות מספר זוכה! - אי הוודאות בשוק האג"ח עצומה, המשקיעים לא מוצאים על מה להישען, כשהאינפלציה בסטרטוספירה. בשבוע האחרון נפתחה הדלת למתווה של העלאות ריבית כפולות בכל החלטה, זאת לאחר שיו"ר הפד, פאוול, אמר ביום שני שהפד יהיה מוכן במידת הצורך לבצע העלאות ריבית גדולות יותר בפגישות הקרובות. בעקבות ההתפתחויות גולדמן עדכנו את תחזית מתווה הריבית שלהם להעלאת ריבית כפולה בשתי ההחלטות הקרובות וסיטי עדכנו להעלאה כפולה בארבע ההחלטות הקרובות. התשואה לעשר שנים קפצה ל-2.5%, והחוזים מגלמים העלאה מצטברת של 200 נ"ב (2%) בשש הפגישות הבאות. ככל ששוק ההון יצלח את המדרגה החדשה עשויה להיפתח גם דלת למדרגה של שלוש העלאות בהחלטה.

ג'יימס בולארד, נשיא שלוחת הפד בסנט לואיס, אמר שהוא מסתכל על תבנית העלאות הריבית מ-1994, אז הפד התנסה כבר בהעלאה משולשת (של 75 נקודות) בהחלטה אחת. בראייה קדימה היסטורית השיא של עליית התשואות התרחש קרוב למועד העלאת הריבית האחרונה, כך שהוא נראה עוד לפנינו, מצד שני העלייה נעצרה מעט אחרי ששיפוע העקום הפך לשלילי, שגם הוא קרוב מאד. 

החשש מסטגפלציה (אינפלציה ומיתון) מתפוגג - למרות זעזועי מחירי הסחורות והידוק הריביות, הנתונים החדשים מלמדים כי כלכלת ארה"ב שוב דוהרת קדימה. מדד הפתעות המאקרו של סיטי זינק בחודש האחרון, כשהמפעלים מדווחים על התרחבות מהירה, שוק העבודה ממשיך להתהדק ותוצאות החברות חזקות מאד. לפי תחזיות האנליסטים בבלומברג רווחי החברות יצמחו ב-10% בשנה, כל שנה עד לפחות 2024 והתמ"ג יתרחב ב-2% כל רבעון בשישה רבעונים הקרובים. אפילו חברות הטכנולוגיה הלא רווחיות, אלה שהובילו את הירידות בוול-סטריט בחודשיים הראשונים של השנה, שינו כיוון ורשמו מהשפל עליות של כ-30%! אפילו באירופה החשש מסטגפלציה הולך ונעלם.

נשיאת הבנק המרכזי בגוש, כריסטין לגארד, אמרה בסוף השבוע כי "עד כה, הנתונים הנכנסים אינם מצביעים על סיכון מהותי לסטגפלציה", ומסבירה כי התפוקה של גוש האירו מתאוששת, חזרה לרמתה טרום המשבר, ונמשכת, וכן הנתונים משוק העבודה נותרו חזקים. גם מהאינפלציה לגארד לא מראה ממש מתרגשת, לטענתה הזינוק באינפלציה נובע מגורמים הקשורים למגיפה, וע"י שיבושים במחירי האנרגיה העולמיים שקשורים למלחמה, אירועים שהשפעתם בעיקר בטווח הקצר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 28/03/2022 17:29
    הגב לתגובה זו
    כמה חפרת ולגלגת על הציפיות לאינפלציה. אתה כותב נחמד אבל אתה מסוכן בהשקעות
  • 2.
    יובל 27/03/2022 11:40
    הגב לתגובה זו
    ההבדל בנינו לבינם שהם לא מבלפים והכל נימצא בתוך המסלולים הנהוגים בכלכלה ומה אצלינו , חחח , הכל עולה מחירים שרותים אינפלציה מגורים ועוד אבל כל זה לא כלול בקביעת השערים , ובנק ישראל קובע חודש חודש כי הכל אפס , מדד אינפלציה מחירים ריבית ועוד כאילו אין קשר בין הדברים ואיך אמרו הגששים בזמנו , ישראבלופ
  • 1.
    ממשל ביידן מציג: חוסר אונים נקודה (ל"ת)
    אלי 27/03/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.