"תטפלו בחברות פיננסיות שמנצלות קשישים ומוחלשים"
עוני יו"ר וועדת הכלכלה מיכאל ביטון קורא להאיץ את טיפול הרשויות בחברות שמנצלות קשישים ומוחלשים ומציעות להם שירותים בתחום הפיננסי. היו"ר אמר את הדברים בישיבה לציון יום המאבק בעוני.
המועצה לצרכנות: חברות מציעות שיפור דירוג אשראי, גובות עד 1,500 שקלים ובמקרה הטוב נעלמות, בתגובה הרשות להגנת הצרכן מנהלים מספר חקירות בתחום – הטלנו עיצומים בסך של יותר מ-17 מיליון שקל.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עופר פיינשטיין, אמר כי מדי שבוע מגלה המועצה תופעה של ניצול ציני של שירותים ממשלתיים שניתנים בחינם, כמו הר הכסף והר הביטוח ועכשיו גם נתוני אשראי. מנהלת הרגולציה של המועצה, הדס יעקובסון ארידור, הוסיפה כי חברות פרטיות מטרגטות דווקא את העניים ביותר, ומציעות להן שירות של שיפור דירוג אשראי. החברות גובות 300 עד 1,500 שקלים ובמקרה הטוב לא עושות דבר, במקרה הגרוע הן מוחקות את היסטורית נתוני האשראי של הלקוחות בלי שאלה נתנו הסכמה ופוגעות בהן.
מנהל אגף החקירות ברשות להגנת הצרכן, אלי בוקובזה, אמר כי הרשות עוסקת בנושא העוקץ הפיננסי והטילה עיצומים כספיים בסך למעלה מ-17 מיליון שקל. לדבריו, הנושא הוא בראש סדר העדיפות של הרשות והיא מבצעת גם פעולות הסברה לציבור.
- "בגלל מחסור אנחנו לא קונים בשר ודגים – בריאות זה לעשרים"
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ רייטן מרום אמרה כי הדיון הוא חלק בלתי נפרד מהעלאת הנושא למודעות. היא הוסיפה כי הנתונים שנחשפו היום הם עגומים, ומלמדים על ייאוש וחוסר ביטחון, וכי צריך לדאוג לכך שבישראל יהיה גוף מתכלל שיתייחס לכל הבעיות שמעלה העוני, ולא רק ישלח אנשים למוסדות רווחה. היא קראה למצוא פתרונות לחסמים, שאולי נראים קטנים אבל יכולים לעשות שינוי גדול לאזרחי ישראל.
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הפעולות של המועצה לצרכנות והרשות להגנת הצרכן מבורכות, אך הרשויות צריכות להדק את הקשר בניהן. "אנחנו מצפים מהרשויות האלה לבנות שולחן עגול ולעבוד בייחד, ומצפים מבנק ישראל ומשר האוצר לבחון את החקיקה שהשפיעה על החלשים ביותר, שאין להם חסכונות ופיקדונות, ואם צריך לתקן את החוקים, כולל בסוגיית מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי. מכם אנחנו רוצים שתאיצו את העבודות שלכם, תגלו יותר תאכפו יותר ותענישו יותר ותמנעו מהחברות להמשיך לעשוק אחרים. בנק ישראל נדרש לפתור מידית את הבעיה של מסירת מידע על לקוחות שנפגעו והוועדה תאיץ תיקון חקיקה כזה ככל שיגיע אליה", אמר היו"ר ביטון. הוא אף קרא לכל מי שקיבל משימה להשיב לוועדה תוך 30 יום ואמר: "למרות שלא באו חברי כנסת הורי לימדו אותי להמשיך להיאבק למען מי שאין לו".
- 1.עמך 22/12/2021 08:07הגב לתגובה זוכדי שהבנקים ובעלי הון יחלבו את עמך ישראל ואת הקשישים במיוחד.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
