UBS יוביאס יו בי אס
צילום: Istock

10 כללי ההשקעה של UBS ל-2022

מנהל ההשקעות הראשי משדר אופטימיות זהירה ביחס לשוק המניות ומציע להתמקד ביפן ואירופה. לדבריו, הדולר יתחזק וההזדמנויות בשוק אגרות החוב מוגבלות. ובמבט רחב יותר: התמקדו בטווח הארוך ולא בפחדים לטווח הקצר, אל תחזיקו מזומן ופזרו את ההשקעות במדינות שונות בעולם
גיא טל | (1)

מארק האפל (Mark Haefele), מנהל השקעות ראשי של UBS UBS GROUP AG שולח עדכון חודשי למשקיעיו. את המכתב של החודש האחרון בשנה בחר המנהל הבכיר להקדיש לסקירת השוק בשנה הבאה והוא מספק בו כמה תובנות בעלות ערך, ומציג נקודת מבט זהירה אך חיובית על השנה הקרובה. 

במבט על שוק המניות אומר האפל שאמנם הקורונה עדיין איתנו ויש חששות גם מאינפלציה אך הכלכלה העולמית צומחת ותמשיך לעשות זאת לפחות במחצית הראשונה של שנת 2022. כמו כן, המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה מספיק, על אף עצירת תמיכת החרום בשווקים, ואנו מצפים לצמיחה של 10% ברווחי החברות, כך שנקודת המבט היא אופטימיות זהירה. מנהל ההשקעות ממליץ במיוחד על אזור אירופה ויפן. הסקטורים המומלצים להשקעה הם האנרגיה העולמית וסקטור הפיננסים. 

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

בנוגע לשוק אגרות החוב הוא מצין שהתשואה נמוכה והמרווחים מהודקים ולכן פוטנציאל הרווח מוגבל. יחד עם זאת ייתכן שיש הזדמנויות בשוק הלוואות הסניור בארצות הברית (הלוואות בנקאיות לקונצרנים שמאוגדים לחבילות ונמכרים למשקיעים), אגרות חוב בעלות תשואה גבוהה באסיה ובאשראי פרטי. 

ביחס לשוק המטבעות והסחורות סבור האפל כי הדולר יתחזק כיון שהפד יאיץ את הפסקת התמיכה בשוק יותר מבנקים מרכזים אחרים. כמו כן הוא מצפה לעליית ביקושים לנפט אך ירידה במחיר הזהב עקב התמתנות האינפלציה. 

עצות לקראת השנה החדשה

בהתאם לנוהג (גם היהודי) לעשות חשבון נפש ולקבל החלטות טובות לקראת השנה החדשה, המנהל הבכיר מספק עצות כלליות למשקיעים שנכונות בכל זמן, אך מתאימות במיוחד לתקופת ההתבוננות מחדש של תחילת שנה:

התמקד בטווח הארוך אל מול פחדים קצרי טווח. התפרצות האומיקרון מהווה לדעתו דוגמה טובה מדוע יש להתמקד בטווח הארוך ולא בהתרחשויות חולפות. הערכות כעת הן שהווריאנט החדש אכן מדביק הרבה יותר וההגנה שהחיסון מעניק מפניו נמוכה יותר. יחד עם זאת מחקרים ראשונים מראים שהוא איננו קטלני יותר ושחיסון הבוסטר מראה יעילות טובה ביחס אליו. הופעתו גרמה לתנודתיות גבוהה בשווקים אך ההערכות שמציג האפל הן שהוא יתמזג עם גל הדלתא ושהממשלות יגיבו אליו עם הגבלות חלקיות בלבד וההשפעות יהיו קצרות טווח. אנו מצפים שהשווקים יפסיקו להתמקד באומיקרון בקרוב, לכן שינוי בתיק ההשקעות לנוכח השפעה קצרת טווח כזו היא טעות, ציין. 

קיראו עוד ב"גלובל"

היה מאורגן - בדוק את התוכנית הפיננסית שלך בתחילת שנה. שנה חדשה היא זמן טוב לבחון את מצבנו. הארגון כולל נזילות מצד אחד והשקעה ארוכת טווח מצד שני. נזילות: יש להשאיר בצד מספיק נכסים במזומן, אגרות חוב קצרות טווח או יכולת הלוואה לצורך שימוש שוטף שמתוכנן בשנתיים עד חמש השנים הבאות. לאחר דאגה לצרכי הנזלות המיקוד בשאר הנכסים צריך להיות בטווח הבינוני-ארוך ובכך להימנע מהסיכון של מסחר יתר שפוגע בתשואות. בחלק הזה ניתן להיות יותר אגרסיביים ולהיכנס להשקעות פחות נזילות כדי להגדיל את פוטנציאל הרווח. 

אבד משקל - החזקה של מזומן גורמת להפסדים. בהתחשב באינפלציה המתגברת הכסף מאבד מערכו במהירות יחסית אם הוא לא "יעבוד" בהשקעות. בעוד חשוב לשמור על נזילות כאמור לעיל יש להיזהר מלהחזיק סכומים גדולים מדי בעובר ושב שכן הכסף מאבד שם מערכו. 

הרחב אופקים - צא מהטיית הבית. הרבה משקיעים מחזיקים בחשיפה גדולה מדי לשווקים המקומיים או לחברות והתעשיות המוכרות להם. ניתן להגדיל את הזדמנויות ההשקעה על ידי הכרה של אפשרויות נוספות כגון השווקים ביפן או אירופה. הביצועים הפחותים של השווקים באזורים האלו בשנים האחרונות גרמו למשקיעים להפחית את החשיפה אליהם אך הוא סבור שהשינויים האזוריים והצמיחה החזקה מהווים הזדמנות למשקיעים לחזור להיות מעורבים בהשקעות בשני האזורים המפותחים הללו. 

עצות נוספות שעלו במכתב החודשי הן:

היה בריא - וקנה מניות של תעשיית הבריאות (כיון שהסקטור זול כעת). 

נסה משהו חדש - השקעות אלטרנטיביות כגון קרנות גידור יוצרות אפשרות לקורלציה נמוכה עם שוק המניות.

היה בלתי קונבנציונלי - בתחום אגרות החוב שאיננו כולל פוטנציאל גדול. כאמור, הלוואות סניור, אשראי פרטי ועוד יכולים להגדיל תשואה מהחלק הזה של תיק ההשקעות.

חסוך עוד כמה דולרים - כיון שהדולר יעלה מול היורו, הין והפרנק השוויצרי.

למד שפה חדשה - אחרי שנים של התמקדות בתחום הטכנולוגיה על מניות ה-FAANG - פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל, המשקיעים יצטרכו ללמוד שפה חדשה: ABC - בינה מלאכותית (A) ביג דאטה (B) וסייבר (C). בתחום הזה יש לחפש חברות בינוניות או קטנות וכן השקעות פרטיות.

היה יותר ירוק -  השקע בתחום פליטות הפחמן שכולל הזדמנויות צמיחה מעניינות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חנני 20/12/2021 16:57
    הגב לתגובה זו
    המומחה מומחה למצגות לא לכלכלה אין השקעה שלא סרק מה זה שיעור במכללה מעניין כמה הוא מפסיד בהשקעות שלו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.