המשקיעים מתייחסים רק לחדשות הטובות - הפד יעלה ריבית ל-0.9%, אז מה? המניות עולות כי תחזית הצמיחה עלתה
האם הירידה במדד המחירים אצלנו היא הפתעה, מה קורה למחירי התובלה ובכמה עלו מחירי השכירויות?
מדד המחירים לצרכן בישראל הפתיע אתמול כשירד ב-0.1% ובניכוי העלאת המס על כלים חד פעמיים ירד ב-0.2%. בשינוי שנתי המדד עלה ב-2.4% ובניכוי העלאת המס על חד"פ נותר על 2.3%. ניכוי מעניין נוסף הוא של מכונית ודלק, שבלעדיהם המדד עלה בשינוי שנתי של 1.5% בלבד. נוסעי הרכבת בטח לא מבינים על מה כל דיבורי האינפלציה, כשהם חוו בשנה האחרונה ירידה בתעריף של-1.5%. האם הפעם ההפתעה למטה במדד היא כבר לא רק מקרית אלא עדות להתפוגגות חלק ממנועי האינפלציה? בהחלט יתכן שכן.
כמה מ"סעיפי הקורונה" הבולטים במדד מראים איבוד מומנטום בולט: סעיף ריהוט וציוד לבית הראה עליה חודשית, אבל רק בגלל העלאת המס על החד"פ. תת הסעיף שלו 'ריהוט' רשם בנובמבר ירידה חודשית ראשונה מתחילת השנה! ובאופן דומה גם תת הסעיף 'ציוד חשמלי לבית' רשם פתאום ירידה נדירה. לירידה בסעיף מנוכה החד פעמי דחפו ירידה במחירי ההובלה הימית עד נובמבר והתחזקות השקל.
עם זאת לקראת סוף נוב' חזרו מחירי ההובלה הימית לעלות, כך שמוקדם אולי להספיד את הטרנזיטוריות פה... עוד סעיף קורונה שהראה התקררות רועמת היו מחירי המלונות שהתרסקו ב-13%, ובהשוואה לנובמבר 2019 הם כעת יקרים יותר רק ב-4.8% , כך שאצלם הטרנזיטוריות מתפוגגת.
מה שקרה למלונות נותן תקווה גם לסעיף 'עריכת מסיבות ואירועים' שירד אומנם ב-1.1% בנובמבר אך עדיין גבוה ב-7.6% בהשוואה לרמתו המקבילה טרום הקורונה, בנוב' 2019. מי שעוד בלט בהתקררות במדד היו מחירי המסעדות וההסעדה, שלראשונה מזה 9 חודשים ואחרי עליה שנתית של 4% הפסיקו פתאום לעלות (0.0%), כמוהם הפסיקו להעלות מחירים הם עוזרות ועוזרי הבית (0.0%). אבל זה לא נגמר שם, מחירי המזון הפתיעו בירידה ברוב המוצרים (ירידה שלישית בלבד בסעיף מתחילת השנה) - 0.3%-, סעיף הבריאות הפתיע בירידה ראשונה מזה 7 חודשים (0.2%-), סעיף הלבשה והנעלה המשיך לרדת (0.8%-), ומחירי הנסיעה לחו"ל נעשו זולים יותר (4.8%-), גם בשל עונתיות וגם כמובן התחזקות השקל האדירה. למעשה התחזקות השקל יכולה להסביר הרבה מאד מירידות המחירים שצויינו, בניהם למשל קיפאון מחירי התרופות בסעיף הבריאות, כך שמגמת התקררות המחירים תלויה עדיין מאד בהמשך התחזקות השקל.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה לחמם? - סעיפים בולטים שהמשיכו לדחוף לאינפלציה היו, כפי שהוזכר בפתיח, מחירי המכוניות (+1.3%) והדלק (+3.6%). להמחשה, אם מחירי המכוניות יתמידו בקצב הזה שנה שלמה הם לבדם יתרמו למדד השנתי כמעט 90 נ"ב! הרבה הרבה יותר מהתוספת הפוטנציאלית של סעיף הדיור העצום (25% מהמדד). ואם כבר הזכרנו את הפיל... סעיף הדיור האיץ ל-2.6% והוא סעיף דביק, משמע כאן כדי להישאר. תת סעיף שלו הוא "שירותי דיור בבעלות" שיכול חודש אחד לעלות בשינוי שנתי של 3.7% וחודש אח"כ להתמתן ל-2.4% (מניסיון). תת סעיף אחר שהוא בהחלט דביק הוא "שכ"ד", אלא שבמדד נובמבר הוא עדיין זוחל בשינוי שנתי של 1.1%, לעומת רמה ממוצעת של כ-1.5% טרום הקורונה, ורחוק מאד מה-2.9% של אחיו "שירותי דיור בבעלות". למרות משקלו הגדול של סעיף הדיור התנודות בו מאד צרות וגם אם יאיץ מסביבה ממוצעת של 2.1% טרום הקורונה ל-3.1% עדיין התוספת לסביבת האינפלציה השנתית תהיה רק 25 נב', פחות ממה שיכולים לעשות סעיפים קטנים ותנודתיים ממנו, כמו כאמור מכוניות.
לסיכום, מדד נובמבר הפתיע למטה ולא כתוצאה של סעיף משתולל אחד. להיפך, מי שהשתוללו ועשויים בהמשך השנה להתהפך חזרה הם מחירי הדלק והמכוניות שזינקו בנוב'. סעיף הדיור מאיץ וסביר מאד שימשיך, אבל הרכב הסעיפים שלו רומז שהקצב נמוך מכפי שהשתקף במדד נוב'.
הריבית בארה"ב תעלה ל-0.9%, אז מה? המניות עולות כי תחזית הצמיחה עלתה
בינתיים בארה"ב, הבנק הפדרלי עדכן אמש את תחזיותיו הכלכליות למעלה, כולל ל-3 העלאות ריבית, והכריז על כוונתו להאיץ את סיום תכנית רכישות האג"ח, ובתגובה מה קרה, ציפיות האינפלציה התמתנו? הפוך גוטה, הן קפצו! נראה שהאינפלציה צוחקת על ה"ניציות" של הפד.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
תחזיות הפד לשנת 2022 - צמיחה למעלה מ-3.8% ל-4.0% (והנמיך את התחזית ל-2023 מ-2.5% ל-2.2%), את האבטלה כלפי מטה, מ-3.8% ל-3.5%, את האינפלציה (PEC ליבה) מ-2.3% ל-2.7% ואת הריבית בסוף שנה מ-0.3% ל-0.9% (שלוש העלאות), אך השאיר את הערכותיו לסביבת הריבית של הטווח הארוך ללא שינוי, על 2.5%. כמו כן עדכן את הקטנת רכישות האג"ח לקצב מהיר פי שניים.
המשקיעים בקושי התייחסו לריבית שהוא מתכנן, אולי בגלל ההערה שהוסיף כי מה שבאמת יכתיב את המדיניות זה מה שיקרה עם הכלכלה. ובכל זאת התייחסו לתחזיות האופטימיות שלו לגבי הכלכלה ודחפו כאמור את ציפיות האינפלציה למעלה. מי שאוהב עליה בסביבת האינפלציה הם כידוע הנכסים הריאליים, ובראשם שוק המניות, שרק מחפש סיבות לחגיגה.
- 11.יובל 20/12/2021 16:23הגב לתגובה זומאמר מתובל בהמון נתונים וסיפורים אך בפועל נכל עולה ועולה ועולה הרבה יותר מכל הממדים שציינת.
- 10.נטלי 19/12/2021 07:30הגב לתגובה זובמקום לשמוח שאנשים לא מפסידים את החסכונות שלהם במניות (פנסיות וגמל), הכתב מאוכזב ומשדר שלאמיתו של דבר מייחל שאנשים יפסידו את החסכונות שלהם ושלא תהיה להם פנסיה בעתיד. מוזר מאוד.
- 9.עמך 16/12/2021 13:13הגב לתגובה זועל חשבון מעמד הביניים. מי מחזיק ברוב הנכסים הפיננסיים אם לא הם. אינפלציה מצויינת לעשירים ורע מאד לשאר. ככה היה לפני המהפכה הצרפתית וזה מה שיקרה גם היום.
- 8.משה 16/12/2021 11:42הגב לתגובה זוקול שפוי במערכת.
- 7.חיים 16/12/2021 11:34הגב לתגובה זוהיתה אפילו לפני עשור! תבדקו את שיעורי M1 M2 M3 במדינות אירופה סין ושאר העולם. אין לכסף לאן לזרום ואז זורם פשוט לכוון שוק ההון אפילו שהמניות עברו את סף הכדאיות מזמן. על כלים שלובים שמעתם?
- 6.המשקיעים? אולי הבנקים (ל"ת)יוסי 16/12/2021 11:20הגב לתגובה זו
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 16/12/2021 11:10הגב לתגובה זו
- 4.חשבון קשה 16/12/2021 10:42הגב לתגובה זויש מספר דברים שמשלמים כל חודש - שכירות/משכנתא, מזון, דלק - כל אלו עלו באיזור ה 20 אחוז! רהיטים, מלון וכל מיני דברים שאדם מוציא עליהם אוליי פעם בשנה או שנתיים, לא יכולים להשפיע או לקבוע ממש למדד, אבל נראה שעושים הכל להוריד את המדד, אחרת יאלצו לשלם תוספות פראיות לעובדי הציבור הלא ממש יעילים. אם המידע מזוייף גם הטיפול מזוייף. ממש יאוש.
- 3.זה ניתוח ברמה של טכנאי לא כלכלן ראשי (ל"ת)יוד 16/12/2021 10:34הגב לתגובה זו
- 2.סתם אחד 16/12/2021 10:09הגב לתגובה זומכפילי רווח של מניות מעל 200 ועוד המניות עולות. המפולת בפתח. תאוות בצע מעוורת עיני חכמים.
- 1.אטטוטו יבינו כולם שהמלך עירום - הכלכלה בדרך לקריסה (ל"ת)דן 16/12/2021 10:03הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
