אנרגיה סולארית
צילום: American Public Power Association

המדינה תגדר את הסיכון; האם המשקיעים הפנימו את ההטבה לחברות האנרגיה הירוקה?

המכרזים לכ-20 שנה בתעריף קבוע מצטמצמים וכדי להצדיק מכירת חשמל בשוק הספוט יקבע במכרז פיצוי שינתן במשך עשור באם המחירים ירדו מתחת לרף מסוים. גורם בשוק אומר שהצעד הגביר את הוודאות ושלו המשקיעים היו מבינים אותו, מובילות השוק היו עולות במסחר
איתי פת-יה | (1)

ככל שהתחרות בשוק האנרגיה המתחדשת המקומי גוברת, השחקניות בו מתכוננות להפרד מהרעיון של תעריפים מובטחים ל-20 שנה, או לפחות שמתווים אלה יקרו פחות ופחות. מה ישאר להם אם כן? שוק הספוט, שכבר היום קיים בארץ אצל יצרניות חשמל מגז טבעי. אלא שחברות הקלינטק נמצאות שם. הם מפחדות שהתעריפים שיקבלו "על המקום" לא יצדיקו את ההשקעות שיבצעו. עכשיו המדינה מעוניינת לתת להם כמה גזרים כדי שכן יצטרפו.

בשווקים יותר מפותחים בהיבט האנרגיה המתחדשת, כמו איטליה וספרד, שוק הספוט גדול יותר, הגם שאף שם פה ושם עוד נעשים מכרזים להתקשרויות ארוכות בתעריפים קבועים - כאלה שהיזמיות אוהבות כמובן. כדי לקדם את השוק הזה גם בארץ, רשות החשמל פרסמה מסמך להערות הציבור לפני שימוע בעניין הגנה למשך עשור שיקבלו יצרניות החשמל מארנגיה מתחדשת שיפעלו בשוק הספוט. בקצרה, אם ברגע נתון המחירים יפלו מתחת לרף מסויים, יצרניות החשמל יקבלו פיצוי שיביא את מחיר המכירה לאותו הרף.

התלות בהגנה הזו מתחדדת עוד יותר בהתחשב בכך שבשונה מחו"ל, בארץ אין באנרגיה מתחדשת שוק של PPA (הסכמים למכירת חשמל - Power Purchasing Agreement) שהם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מהמגזר העסקי. שורת חברות ניגשו לקבל רישיון לחלוקת חשמל לצרכנים פרטיים, וייתכן כי עם הרישיונות שיקבלו גם שוק ה-PPA יתפתח. כל עוד הוא לא קיים וישנו רק שוק הספוט (או בהגדרתו במסמך רשות החשמל, מחיר סיטונאי, מבוסס על עלות שולית חצי שעתית, SMP, כלומר מהו התעריף שאפשר "לסגור" בחצי השעה הקרובה).

הדבר רלוונטי בעיקר לחברות גדולות שפועלות בתחום המתח העילי בשוק המקומי, דוגמת אנרג'יקס -8.43% , דוראל אנרגיה -2.99% ו אנלייט אנרגיה -3.81%  . רק לצורך הדוגמה, אם בשוק הספוט קילו וואט יעלה ברגע נתון 12 אגורות, ותעריף ההגנה עליו יוחלט יהיה 17 אגורות, הפיצוי שיקבלו החברות יהיה 5 אגורות פר קילוואט שמכרו בעסקה. החשיבות הגדולה בצעד הזה היא הוודאות שיקבלו החברות. גורם בשוק מספר לנו שהפרטים הללו טכניים מדי עבור רוב המשקיעים ולכן מפרסום המסמך ועד השימוע התגובה הייתה מנומנת למדי. לדבריו, אם האסימון אכן היה יורד, המניות אמורות היות לעלות היום - ולא לרדת, וזאת כשיקוף של ההסתברות הגבוהה יותר עתה, שישקיעו גם בשוק הספוט, בידיעה שמכירה בו בטוחה יותר עבורם.

עדיין חשוב להדגיש שהשמחה אינה שלמה. בסוף הכל יקום ויפול על מהו אותו תעריף הגנה. לשם כך מתכוונים לערוך ברשות החשמל מכרז בו יבחנו הצעות שונות, ויבחרו בזו "הנמוכה ביותר שלא הייתה מועמדת לזכייה" - כלומר הצעה של שחקנית אחת בסקטור תשפיע על הקולגות. רק לאחר המכרז תדע כל חברה, בתלות בתחשיבים שלה ובעלויות הייצור מכל אחד מהפרויקטים בפורטפוליו, האם ההגנה שתקבע מבטיחה לה מספיק מרווח כדי למכור בשוק הספוט המקומי.

"תעריף ההגנה שייקבע בהליך יעמוד בתוקף החל ממועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן ועד לסוף 2035", צוין במסמך. "לחילופין, עבור מתקנים שכבר פועלים מסחרית לאחר המועד הקובע, עד 7.6.2032. לאחר תקופת התעריף, הזוכה יהיה רשאי להמשיך לפעול בהתאם למנגנוני השוק הקבועים באסדרה ללא תעריף ההגנה שנקבע בהליך זה".

עוד פורט כי "לאור מצב הרשת, וכחלק ממדיניות הרשות לחלוקת הסיכונים, הרשות מאפשרת בהליך זה החזרת 50% מערבות ההקמה לזוכה ביחס להספק שהזוכה מבקש לא לממש, כך שהזוכה יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת תוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה להשבת החלק היחסי של הערבות בניכוי 50%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעתות שגרה, חוזים ארוכים טווח אמורים להגן על היזמים מפני סביבת התחרות ולקבע את התמורות שלהם כדי לצמצם את הסיכון שבהשקעה. על פניו, עם הלקוחות הדבר פחות מיטיב בזמנים שבהם התחרות גוברת והיו רוצים למצוא עצמם מחוץ לחוזה שקובל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 15/12/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בחברות האלו אינן ההפסד או הסיכון או היחס סיכון סיכוי. אלא זה שאין בהשקעות האלו שום אימפקט. התשואה שהן נותנות לאורך שנים יותר דומות לאג"ח מאשר למניה. כך שהמחיר של המניות ביחס לתמורה לא הוגן. אתה צודק שהמרווח עולה בגלל בגלל הגידור של המדינה אבל עדיין לא יודעים מה הגידור והוא בעיקר חוסר הפסד. ושוב בשביל אג"ח זה שווה כמניות לדעתי לא ממש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.