אנרגיה סולארית
צילום: American Public Power Association

המדינה תגדר את הסיכון; האם המשקיעים הפנימו את ההטבה לחברות האנרגיה הירוקה?

המכרזים לכ-20 שנה בתעריף קבוע מצטמצמים וכדי להצדיק מכירת חשמל בשוק הספוט יקבע במכרז פיצוי שינתן במשך עשור באם המחירים ירדו מתחת לרף מסוים. גורם בשוק אומר שהצעד הגביר את הוודאות ושלו המשקיעים היו מבינים אותו, מובילות השוק היו עולות במסחר
איתי פת-יה | (1)

ככל שהתחרות בשוק האנרגיה המתחדשת המקומי גוברת, השחקניות בו מתכוננות להפרד מהרעיון של תעריפים מובטחים ל-20 שנה, או לפחות שמתווים אלה יקרו פחות ופחות. מה ישאר להם אם כן? שוק הספוט, שכבר היום קיים בארץ אצל יצרניות חשמל מגז טבעי. אלא שחברות הקלינטק נמצאות שם. הם מפחדות שהתעריפים שיקבלו "על המקום" לא יצדיקו את ההשקעות שיבצעו. עכשיו המדינה מעוניינת לתת להם כמה גזרים כדי שכן יצטרפו.

בשווקים יותר מפותחים בהיבט האנרגיה המתחדשת, כמו איטליה וספרד, שוק הספוט גדול יותר, הגם שאף שם פה ושם עוד נעשים מכרזים להתקשרויות ארוכות בתעריפים קבועים - כאלה שהיזמיות אוהבות כמובן. כדי לקדם את השוק הזה גם בארץ, רשות החשמל פרסמה מסמך להערות הציבור לפני שימוע בעניין הגנה למשך עשור שיקבלו יצרניות החשמל מארנגיה מתחדשת שיפעלו בשוק הספוט. בקצרה, אם ברגע נתון המחירים יפלו מתחת לרף מסויים, יצרניות החשמל יקבלו פיצוי שיביא את מחיר המכירה לאותו הרף.

התלות בהגנה הזו מתחדדת עוד יותר בהתחשב בכך שבשונה מחו"ל, בארץ אין באנרגיה מתחדשת שוק של PPA (הסכמים למכירת חשמל - Power Purchasing Agreement) שהם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מהמגזר העסקי. שורת חברות ניגשו לקבל רישיון לחלוקת חשמל לצרכנים פרטיים, וייתכן כי עם הרישיונות שיקבלו גם שוק ה-PPA יתפתח. כל עוד הוא לא קיים וישנו רק שוק הספוט (או בהגדרתו במסמך רשות החשמל, מחיר סיטונאי, מבוסס על עלות שולית חצי שעתית, SMP, כלומר מהו התעריף שאפשר "לסגור" בחצי השעה הקרובה).

הדבר רלוונטי בעיקר לחברות גדולות שפועלות בתחום המתח העילי בשוק המקומי, דוגמת אנרג'יקס 0.2% , דוראל אנרגיה -0.32% ו אנלייט אנרגיה 1.66%  . רק לצורך הדוגמה, אם בשוק הספוט קילו וואט יעלה ברגע נתון 12 אגורות, ותעריף ההגנה עליו יוחלט יהיה 17 אגורות, הפיצוי שיקבלו החברות יהיה 5 אגורות פר קילוואט שמכרו בעסקה. החשיבות הגדולה בצעד הזה היא הוודאות שיקבלו החברות. גורם בשוק מספר לנו שהפרטים הללו טכניים מדי עבור רוב המשקיעים ולכן מפרסום המסמך ועד השימוע התגובה הייתה מנומנת למדי. לדבריו, אם האסימון אכן היה יורד, המניות אמורות היות לעלות היום - ולא לרדת, וזאת כשיקוף של ההסתברות הגבוהה יותר עתה, שישקיעו גם בשוק הספוט, בידיעה שמכירה בו בטוחה יותר עבורם.

עדיין חשוב להדגיש שהשמחה אינה שלמה. בסוף הכל יקום ויפול על מהו אותו תעריף הגנה. לשם כך מתכוונים לערוך ברשות החשמל מכרז בו יבחנו הצעות שונות, ויבחרו בזו "הנמוכה ביותר שלא הייתה מועמדת לזכייה" - כלומר הצעה של שחקנית אחת בסקטור תשפיע על הקולגות. רק לאחר המכרז תדע כל חברה, בתלות בתחשיבים שלה ובעלויות הייצור מכל אחד מהפרויקטים בפורטפוליו, האם ההגנה שתקבע מבטיחה לה מספיק מרווח כדי למכור בשוק הספוט המקומי.

"תעריף ההגנה שייקבע בהליך יעמוד בתוקף החל ממועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן ועד לסוף 2035", צוין במסמך. "לחילופין, עבור מתקנים שכבר פועלים מסחרית לאחר המועד הקובע, עד 7.6.2032. לאחר תקופת התעריף, הזוכה יהיה רשאי להמשיך לפעול בהתאם למנגנוני השוק הקבועים באסדרה ללא תעריף ההגנה שנקבע בהליך זה".

עוד פורט כי "לאור מצב הרשת, וכחלק ממדיניות הרשות לחלוקת הסיכונים, הרשות מאפשרת בהליך זה החזרת 50% מערבות ההקמה לזוכה ביחס להספק שהזוכה מבקש לא לממש, כך שהזוכה יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת תוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה להשבת החלק היחסי של הערבות בניכוי 50%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעתות שגרה, חוזים ארוכים טווח אמורים להגן על היזמים מפני סביבת התחרות ולקבע את התמורות שלהם כדי לצמצם את הסיכון שבהשקעה. על פניו, עם הלקוחות הדבר פחות מיטיב בזמנים שבהם התחרות גוברת והיו רוצים למצוא עצמם מחוץ לחוזה שקובל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 15/12/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בחברות האלו אינן ההפסד או הסיכון או היחס סיכון סיכוי. אלא זה שאין בהשקעות האלו שום אימפקט. התשואה שהן נותנות לאורך שנים יותר דומות לאג"ח מאשר למניה. כך שהמחיר של המניות ביחס לתמורה לא הוגן. אתה צודק שהמרווח עולה בגלל בגלל הגידור של המדינה אבל עדיין לא יודעים מה הגידור והוא בעיקר חוסר הפסד. ושוב בשביל אג"ח זה שווה כמניות לדעתי לא ממש.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.