ניר זוהר וויקס
צילום: אלן צצקין, וויקס

התוצאות של וויקס גבוהות מלפני הקורונה - אך השווי שלה חוזר לשם

המניה ירדה בקרוב ל-60% מרמות השיא שלה כשכעת היא נסחרת סביב 9 מיליארד ד'. הרבעון השלישי היה טוב, אבל לא מצוין. המשקיעים צופים עוד קדימה, והאנליסטים מזהירים מתחרות
טל אריה | (7)

לכאורה כללי המשחק ידועים וברורים, לכאורה לא אמורות להיות הפתעות, אבל הנפילות במניות הטכנולוגיה בתקופה האחרונה בכל זאת מפתיעות. רגע אחרי התפרצות הקורונה החל גל עליות גדול במניות הטכנולוגיה, בעיקר אלו שבתחום הדיגיטלי. פתאום גילו את השיחות-וועידות דרך הזום, את היכולת להקים אתרים בוויקס, למצוא עבודה כפרילנסר בפייבר. דיברו אז על צמיחה מטאורית בהכנסות וברווחים של החברות האלו על רקע הקורונה. אבל כולם גם ידעו שברגע שהקורונה תדעך ונחזור לסוג של נורמליות, הביקושים יירגעו. ובכל זאת - המניות של חברות הטכנולוגיה עלו לגבהים מוגזמים וכעת כשהם חוזרים לקרקע, יש כאילו הפתעה. מה אתם רוצים? לפני חצי שנה-שנה המחירים היו מוגזמים ועכשיו במקביל להנמכת הצמיחה הם חוזרים לסביבה יחסית נורמלית. השאלה אם אין מקרים שדווקא הנפילה חזקה מדי? אולי זה מה שקורה בוויקס.    

חברת וויקס שמציעה פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט נהנתה מצמיחה אדירה בתקופת הקורנה בעיקר בשל הצורך של עסקים בפלטפורמות דיגיטליות בשביל למכור וחיפשו אופציות קלות ומהירות. החזרה לשגרה החזירה אנשים לחנויות הפיזיות, מה שהפחית את הצורך ביכולות דיגיטליות ופגע ובלם את הצמיחה. היום היא אמנם מטפסת מעט בוול סטריט, ואולם השבוע, החודש ומתחילת השנה היא יורדת.

אנחנו אמנם עוד לא במצב של לפני הקורונה, ובימים אלה התחלואה מתפשטת באירופה, ולא רק במזרחה - ואולם המניה דווקא מתקרבת לשערה בתקופה שקדמה למשבר, הגם שעל פניו וויקס אמורה להמשיך ולצאת נשכרת כל עוד הנגיף מגביל את הכלכלות. אלא שהמשקיעים רואים קדימה עוד יותר, ועל כן הורידו את המניה בקרוב ל-60% מרמות השיא שלה בתחילת השנה. כעת השער משקף שווי של 9 מיליארד דולר. 9 מיליארד זה הרבה כסף, אבל וויקס שצפויה למכור בשנה הבאה ב-1.54 מיליארד דולר, נסחרת במכפיל מכירות יחסית נמוך, במיוחד אם משווים אותה לעשר  פלוס החברות הישראליות שהנפיקו בוול סטריט בשנה האחרונה ונסחרות בין 4 מיליארד ל-17 מיליארד דולר ומוכרות בין 100 מיליון ל-400 מיליון דולר בשנה. וויקס הרבה יורת גדולה ונסחרת יחסית אליהן בזול, וגם - הצמיחה שלה - עדיין מרשימה - כ-20% בשנה.  

 

הדוחות האחרונים היו חיוביים בהחלט, החברה עקפה את התחזיות ברבעון השלישי של השנה, עם הכנסות שצמחו ב-26.2% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו בכ-321 מיליון דולר (מעל התחזיות ל-315-316 מיליון דולר) מתוכם 241 מיליון דולר ממוצרי הליבה (צמיחה של 19%) ו-79.5 מיליון דולר מפתרונות עסקיים (צמיחה של 55%).

המשקיעים שנכנסו עוד קודם לירידה לפחות ראו את עליית הערך, שכן אם הם בוויקס הם כנראה לא שם בשביל הדיבידנדים. כאלה אין. החברה, כמו רבות אחרות מקטור הטכנולוגיה וממניות הצמיחה, רחוקה מרווחיות.

ברבעון הקודם רשמה הפסד תפעולי של 69 מיליון דולר, כאשר ברבעון זה חלה גם ירידה בתזרים החברה שהתסכם בכ-4 מיליון דולר לעומת 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.  הסיבה לכך קשורה ברובה להוצאות החברה הגדולות (כ-13 מיליון דולר) בקמפוס החדש שמקימה בימים אלו בתל אביב ואמור בעתיד להוות בסיס לכ-2800 עובדים בישראל. צדו השני של המטבע: המבנה הוא בשביל הגדלת כח האדם, שיתמוך בצמיחה ואולי יקרב את הרווחיות (אם בוויקס יחליטו שבשלה העת להקדימה ולא לתעדף את הצמיחה שוב על פניה).

ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP ברבעון השלישי של שנת 2021 עמד על (11.9) מיליון דולר, או (0.21) דולר למניה, בעוד הציפיות היו להפסד כפול. על פי התחזיות המעודכנות והירידה המגמתית במנית החברה צופה הכנסות שנתיות של 1.54 מיליארד דולר בסיכום 2021, אשר ישקפו צמיחה של 29% ביחס ל-2020.

קיראו עוד ב"גלובל"

וויקס סובלת בעצם מאפקט ה"פוסט" קורונה בדומה לחברות טכנולוגיות נוספת (לדוגמה זום) שחוו צמיחה אדירה בעקבות המגיפה ועכשיו שהחיים חוזרים לאט לשגרה חוזרות לנתונים של לפני המגיפה. "ככל שהקורונה ממשיכה להתפתח יש חוסר ודאות בכל הקשור לשאלה האם אנחנו כבר רואים את סופה או שמגיע גל חזק נוסף. עבור המשתמשים שלנו משמעות של חוסר הוודאות הזה היא שהם לא יודעים האם להקים פעילות אונליין חדשה או דווקא לתכנן אירועים ושירותים פיזיים", אמר אבישי אברהמי, מנכ"ל החברה וממייסדיה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    פאסה (ל"ת)
    לא נוגע גם בעשר דולר 25/11/2021 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    dw 25/11/2021 12:12
    הגב לתגובה זו
    מה עדיף לקנות ב 10B$ ? 1 וויקס או 1 טבע? אני מעדיף טבע.
  • 4.
    יוסי 25/11/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    אם הצפי לצמיחה עתידית יהיה גבוה, ברגע שהחברה תעבור לרווח, היא תטפס חזרה, ואז נראה לפי מכפיל רווח עתידי את הצפי לצמיחה
  • 3.
    גם היום מנופחת. תרד בעוד 40% פלוס מינוס (ל"ת)
    אסף 25/11/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
  • dw 25/11/2021 12:13
    הגב לתגובה זו
    זה לא נורמלי. יקרה משהו אם וויקס תסחר בחצי ממחיר טבע?
  • 2.
    יוני 25/11/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
    ויקס הגיעה גם למחיר של 157$ והיא נמצאת במחיר שפל.אם החברה תראה רבעון אחד של סנט רווח מחירה יזנק ל230$.במסחר בחודש האחרון ניכר שישנם משקיעים שאוספים קצת סחורה בהנחה שהמחיר הנוכחי מענין והירידות יתמתנו.
  • 1.
    יוסף אליהו 24/11/2021 23:51
    הגב לתגובה זו
    כתבה מטעם. המניה תרד ל 75 $.חברה עם הכנסות של 1.2 מיליארד דולר עדיין רחוקה מרווח ! הזוי. מודל עסקי של סטארטאפ מתהדרים במספר הלקוחות וההכנסות. כשמוכרים במחיר הפסד קל לאסוף לקוחות. בונים מבנה באשראי ! האסימון נפל למשקיעים. המודל העסקי פשט רגל. לא ניתן לתחזק 3000 עובדים ולהתנהל בראוותנות ולצבור הפסדים.ניפגש ב 75 $.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.