כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

מבזבזים ונהנים: הישראלים מוציאים בכל יום 1.14 מיליארד שקל

ההוצאות בחודש אוקטובר הגיעו ל-35.2 מיליארד שקל, עליה של 10% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. ההוצאות באינטרנט - יותר מ-20 מיליארד שקל, עליה של 17% לעומת החודש הקודם
נתנאל אריאל | (2)

בפעם הבאה שאומרים לכם שלישראלים אין כסף - תפנו אותם לנתונים. אנחנו אוהבים לבזבז, זו עובדה (למרות עם קצת רצון טוב והתמדה תוכלו ליצור לעצמכם חיסכון של חצי מיליון שקל). החוב של משקי הבית ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-620 מיליארד שקל. גם נתוני הלמ"ס מראים זאת וגם הנתונים החדשים הללו: ההוצאה היומית של הישראלים בכרטיסי אשראי עלתה באוקטובר ב-10.1% לעומת ספטמבר לסכום של 1.136 מיליארד שקל. עליה נרשמה החודש גם בהיקף הרכישות אונליין ובמשיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים, סך ההוצאות בחודש: 35.2 מיליארד שקל, זינוק של 35.9% לעומת אשתקד.

על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), השילוב של הסרת המגבלות והחזרה לשגרה לאחר חגי תשרי, הובילו לעליה בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש החולף. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר עמדה על סכום של 1.136 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 10.14% לעומת ההוצאה היומית בחודש ספטמבר שעמדה על סכום של 1.064 מיליארד שקל. בחישוב של ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי באוקטובר 2021 ההוצאה היומית של הישראלים בכרטיסי אשראי עלתה בכ-72 מיליון שקל.

 

על פי הנתונים, בחודש אוקטובר נרשמו עליות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק, בעסקאות האונליין וכן במשיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים. העלייה החדה ביותר בהוצאות חלה בהוצאות בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) שזינקו באוקטובר ב17.37% לעומת ספטמבר, באוקטובר בוצעו עסקאות אונליין בהיקף כולל של 20.175 מיליארד שקל לעומת 17.190 מיליארד שקל בספטמבר. בעסקאות בבתי העסק נרשם גידול של 1.72% כאשר באוקטובר סך ההוצאות עמדו על 15.026 מיליארד שקל לעומת 14.772 מיליארד שקל בספטמבר. בהיקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים שיעור הגידול עמד על 10.9%, באוקטובר הציבור הישראלי משך מזומן בסכום של 5.489 מיליארד שקל לעומת 4.951 מיליארד שקל בספטמבר.

 

ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי עלו בחודש שעבר בשיעור חד של 35.94% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת חודש אוקטובר 2020, שבמהלכו חל הסגר השני על המשק הישראלי בשל התפרצות נגיף הקורונה. במהלך החודש החולף הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 35.201 מיליארד שקל, לעומת סכום של 25.894 מיליארד שקל שהוציאו באוקטובר 2020. באוקטובר 2019 סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי הגיע ל-27.797 מיליארד שקל.

 

בנוסף, נרשם זינוק של  27.54% בהוצאות בכרטיסי אשראי בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) שהסתכמו ב-20.175 מיליארד שקל לעומת 15.818 מיליארד שקל באוקטובר 2020. באוקטובר 2019 סך הרכישות אונליין הסתכמו ב-13.853 מיליארד שקל. בהוצאות בעסקאות עם הצגת כרטיס אשראי (רכישות בבית העסק עצמו) נרשמה באוקטובר עלייה חדה של 49.13% לעומת אוקטובר אשתקד, הרכישות בעסקאות פיסיות הסתכמו ב-15.026 מיליארד שקל באוקטובר 2021 לעומת 10.075 מיליארד שקל באוקטובר 2020. באוקטובר 2019 ההוצאות בעסקאות בבתי העסק עמדו על 13.943 מיליארד ש"ח.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל עוד יש ביקוש המחירים יעלו (ל"ת)
    ראציו 10/11/2021 08:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה קשקוש 08/11/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    ז"א זה בערך 120 שקלים לבנאדם בממוצע, בהנחה שלילדים יש צרכים נוספים וזה כולל תרופות וטיפולים למבוגרים, לא ממש בזבזניים
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.