בורסה
צילום: תמר מצפי

גלי החדשנות בשוק ההון: איך ליישם אותם בהשקעות ממשיות?

אנליסטים מבית ההשקעות פרנקלין טמפלטון מסבירים כיצד משקיעים צריכים להתמודד עם גלי החדשנות שמציפים את שוק ההון: "תיוג שווקים מפותחים ומתעוררים יהפוך למוסכמה מיושנת בניהול נכסים, על המשקיעים יהיה קודם כל לזהות את החברות הטובות ביותר ולאחר מכן לדייק את החלטות ההשקעה"
סתיו קורן |

סטיבן דובר, אסטרטג ראשי בבית ההשקעות פרנקלין טמפלטון, ואסטרטג ההשקעות קים קטצ'יס מסבירים כיצד משקיעים צריכים להתמודד עם גלי החדשנות, וכמה חשוב לא להישאר מאחור: "תיוג שווקים מפותחים ומתעוררים יהפוך למוסכמה מיושנת בניהול נכסים, על המשקיעים יהיה קודם כל לזהות את החברות הטובות ביותר ולאחר מכן לדייק את החלטות ההשקעה ובחינת החברות בהתייחס למגבלות המדינות בהן הן פועלות".

"אנו מעריכים שבעשור הקרוב נראה פריחה נרחבת בהשקעות בחדשנות בכל המגזרים הכלכליים". לדבריהם, גל הטכנולוגיה יתרחש הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, ובכל היבט של תיקי ההשקעות במשך שנים רבות, אך ההשפעה הגדולה ביותר של גל החדשנות תורגש ככל הנראה בשיפורי הפרודוקטיביות שמספקת ההפצה הקלה יחסית של האוטומציה, בתעשיות ובמדינות החסרות ביותר.

 

גלי החדשנות מייצגים מגמות לעשר השנים הקרובות

שינוי מהותי של יסודות המדיניות הכלכלית, הפוליטית והציבורית בתחום מחירי הנכסים, התגברות נגיף הקורונה והתעצמות הלחצים הסוציו-אקונומיים, שינויי אקלים וגיאופוליטיקה, ישפיעו על תיקי ההשקעות במשך השנים הבאות.

לדברי דובר וקטצ'יס בעשור הקרוב נראה פריחה נרחבת בהשקעות בחדשנות בכל המגזרים הכלכליים. גל טכנולוגי זה יהיה במגזר הפרטי והציבורי כאחד, כאשר רובו ינוהל על ידי ציווי גיאו -פוליטי, ולא רק על ידי ערך כלכלי. הם הוסיפו כי תיוג שווקים מפותחים ומתעוררים יהפוך למוסכמה מיושנת בניהול נכסים. על המשקיעים יהיה קודם כל לזהות את החברות הטובות ביותר ולאחר מכן לדייק את החלטות ההשקעה ובחינת החברות בהתייחס למגבלות המדינות בהן פועלות.

 

לדבריהם, החדשנות מונעת על ידי ביטחון לאומי לא פחות משיקולים כלכליים, אוכלוסיות עשירות מוכנות להשקיע בתדירות גבוהה בחידושים טכנולוגיים והשימוש באוטומציה יואץ בכל המגזרים. אולם, ההשפעה הגדולה ביותר של גל החדשנות תורגש ככל הנראה בשיפורי הפרודוקטיביות שמספקת ההפצה הקלה יחסית של האוטומציה בתעשיות ובמדינות החסרות ביותר.

אימוץ רחב של אוטומציה דורש פריסות דחופות של טכנולוגיות אפשריות מסוימות כגון 5G, אך גם האצת פיתוח והטמעה של בינה מלאכותית (AI), יישומי למידת מכונה ומחשוב קוונטי, במגזרים שונים. ברוב המקרים, פריצות דרך לחדשנות ידרשו בנוסף חקיקה חדשה או מעודכנת כדי לתת את הדעת לשקיפות האלגוריתמים, הבטיחות וזכויות היסוד. זה מוסיף שכבה של מורכבות בעיקר בדמוקרטיות.

השימוש בטכנולוגיות חדשניות במגזרי השירות הוא בעל פוטנציאל לחולל מהפכה במבנה שוקי העבודה

החסרונות הם דרישות ההון וזמן ההובלה הארוך יחסית לקצירת התוספות שנגרמו כתוצאה מכך, והמאבקים הגיאו-פוליטיים בין ארה"ב לסין יהוו גורם נוסף חשוב מעבר לשיקולי ערך כלכלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

גלי החדשנות מייצגים את המניעים החזקים וארוכי הטווח העומדים בפני המשקיעים, ומשנים באופן מהותי את היסודות הכלכליים, הפוליטיים והמדיניים הציבוריים בתחום מחירי הנכסים. התגברות נגיף הקורונה והתעצמות הלחצים הסוציו-אקונומיים, שינויי אקלים וגיאופוליטיקה, ישפיעו בכל היבט של תיקי ההשקעות במשך שנים רבות:

 

הגל הדמוגרפי - הצמיחה העולמית צפויה לרדת מתחת למגמה ארוכת הטווח שלה במהלך הדור הבא. המדינות שהניעו את הצמיחה הכלכלית העולמית בשני העשורים האחרונים מתיישנות. הגבולות הלאומיים ימשיכו להתקשות ככל שהרגש נגד הגירה נמשך או גדל במדינות רבות, מה שיוביל להשלכות שליליות משמעותית על מדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר התלויות בהעברות כספים.

 

הגל הטכנולוגי - בעשור הקרוב תראה פריחה מהירה ונרחבת בהשקעה בחדשנות בכל המגזרים הכלכליים. החדשנות תהא במגזר הפרטי והציבורי כאחד, כאשר ברובה תנוהל על ידי ציווי גיאופוליטי, ולא רק כערך כלכלי.

 

גל החובות - המתח בין האינפלציה לדפלציה יימשך, אך החשבון השתנה. טווח ארוך יותר, השליטה באינפלציה גוברת על הצמיחה הכלכלית, אך ההחלטה תשתנה בהתאם למדינה או לאזור. נגיף הקורונה העצים את אי השוויון החברתי-כלכלי במדינות רבות, מיסוי פרוגרסיבי והפצה יהיה בראש סדר העדיפויות בעולם, יבצעו ניסיונות כלכליים לא שגרתיים והממשלה הגדולה תחזור.

 

הגל הגיאופוליטי - הגיאופוליטיקה אמורה להגדיל את השפעתה על תוצאות ההשקעה במהלך העשור הקרוב, ככל שהעימות בין ארה"ב לסין ממשיך, כך ישנה סברה שתתקיים מלחמה סייבר אסימטרית. הקיטוב הכלכלי בין מדינות ואזורים יגדל ככל הנראה. לאחר המגיפה, מדינות עשירות עשויות להרגיש מחויבות לחדש את התחייבויותיהן מול ארגונים רב-צדדיים כמו הבנק העולמי ותאגיד האוצר הבינלאומי כמנגנונים לסייע למדינות בעלות הכנסה נמוכה. אבל פער הפיתוח נשאר וגדל, כך שלחץ ההגירה נמשך.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.