קוואנטומסקייפ חתמה על הסכם נוסף; המניה מנתרת ב-17%
קוואנטום סקייפ (סימול: QS) חתמה על הסכם נוסף, השני שלה אחרי פולקסווגן (VWAGY), אך עדיין לא פרסמה את שם השותפה החדשה. כך על פי דיווח שמסרה לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), תוך שהיא מתכוונת להתחיל לייצר תאי סוללה מהדור הבא לקראת הצמיחה הצפויה בשוק הרכבים חשמליים.
קוואנטום אמנם לא פרסמה את שם החברה, אך היא מציינת כי היא בעשיריה השנייה של יצרניות הציוד לרכב (לפי ההכנסות גלובליות). יצרנית הציוד לרכבים תעריך את אבות טיפוס מתקדמים יותר של תאי הסוללה של קוואנטום. והיא תרכוש את הסוללות עם קיבולת של 10 מגה-ואט מהפיילוט. היא מצפה שהסוללות יהיו מוכנות ומסופקות עוד קודם לתאריך הייצור בשנת 2023.
ראוי לציין כי המצברים של קוואנטום משכו את תשומת ליבם של חברות רכב אחרות. בין אלה יש את פולקסווגן המתכננת להשתמש בהן בקו חדש של רכבים חשמליים (רכבי EV). התוכנית הנוכחית של פולקסווגן היא שיהיו כ-25 מיליון רכבי EV על הכביש עד שנת 2030. המשמעות היא שכבר יש הרבה ביקוש לסוללות של קוואנטום סקייפ. בהתבסס על החדשות של היום חברות נוספות במרחב ה-EV מהמרות גם על פיתוח הסוללה של החברה.
מניית החברה עולה במסחר עצום. נכון לכתיבת שורות אלה, יותר כ-38 מיליון מניות במניה החליפו ידיים. זהו זינוק גדול בהשוואה להיקף מסחר יומי ממוצע של 8.4 מיליון מניות.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת קוואנטומסקייפ עוסקת בפיתוח של סוללה למכוניות חשמליות שתהיה מבוססת על ליתיום במצבו היציב דבר שלדבריה יוכל להוביל לטעינה מהירה יותר, זולה יותר ובטוחה יותר. החברה מכונה לעיתים "חברת הסלבריטאים" מכיוון שמבין המשקיעים שלה ניתן למנות את ביל גייטס, חברת פולקסווגן וקרן ההשקעות הלאומית של מדינת קטאר.
החברה נכנסה לבורסה דרך ספאק שהודיע במהלך אוגוסט 2020 על המיזוג עימה – המיזוג עם הספאק היה נחשב לאחד ממיזוגי ה-SPAC המוצלחים ביותר כאשר מניית הספאק זינקה, בתוך חודשים אחדים ב-1,200% ממחיר של 10 דולר בו הונפקה ונסחרה עד להודעה על המיזוג עד למחיר של 130 דולר בשיא. הזינוק נבע גם מהעניין שהיה בזמנו סביב תעשיית הרכבים החשמליים והאוטונומים והמוצרים שנלווים להם, כגון סקטור הלידארים ועוד, וגם נבעה "מהסלבריטאים" שהשקיעו בחברה. אך מאז קרסה מניית החברה ב-80% עד למחיר של כ-19 דולר למניה לפני כחודש. בעקבות הזינוק היום המניה קופצת לשער של כ-24 דולר.
שוק הרכבים החשמלי אמנם צומח אך כבר תחרותי מאוד. עם זאת, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, היו שלושה מיליון כלי רכב חשמליים על הכביש בשנת 2020. מספר הרכבים החשמליים צפוי לעלות ל-145 מיליון עד שנת 2030.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
