איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית?
לפי בלקרוק, היקף הסחר בין ארה"ב לסין בשנה שעברה עמד על לא פחות משש מאות מיליארד דולר. זה הופך את הקו הימי שבין מזרח אסיה ליבשת אמריקה הצפונית לקו הסואן והרווחי ביותר בתובלה הימית הגלובלית. אלא מה, בשל נגיף הקורונה כל קו האספקה העצום הזה עבר זעזוע רציני ולזעזוע הזה יש מחיר. בינואר עשרים עשרים, עלות שינוע מכולה בקו הזה היה בערך אלף חמש מאות דולר. והעלות נכון לכרגע עומד על קצת למעלה מעשרים אלף דולר למכולה. זינוק של למעלה מאלף מאתיים ושלושים אחוז. למה זה קרה? הכי קל להאשים את הקורונה. אבל זה רק חצי מהסיפור. נכון שזה הזרז המרכזי, כשסגירתה של סין בתחילת השנה שעברה יצרה את תחילת צוואר הבקבוק, אבל זו לא הסיבה היחידה. גם לא סגירת תעלת סואץ וגם לא הסערות הטרופיות במזרח אסיה. הסיבה המרכזית השנייה היא שכבר מתחילת משבר הסאב פריים, כלומר כבר בסביבות אלפיים ושמונה, יותר ויותר בעלי ספינות העדיפו לפרק ולמכור את הספינות שלהם מאשר להפעיל אותן. מה שנקרא גריטה. זה היה יותר משתלם עבורם. אז מה קורה כשיש פחות ספינות ויותר עבודה? נכון, כל מייל ימי הופך ליקר יותר. הרבה יותר יקר. ובנוסף לכך, הסגרים של הקורונה יצרו פקקי תנועה בכניסה לנמלים, כשנכון לכרגע לפחות ארבעים ספינות ממתינות לפרוק את מרכולתן מחוץ לנמלי לוס אנג'לס, דרכם נכנסים שליש מהסחורות לארה"ב. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי הלחץ על הסקטור יכול להימשך עמוק לתוך השנה הבאה, וגם אם הקורונה תיעלם מחר, ייקח להם זמן להתאושש. כך שהבעיות צפויות להימשך ומחירי השינוע יישארו גבוהים. במקביל, המצב גם משפיע על שוק הסחורות, כשחברות גלובליות אוגרות מתכות, מוצרי מזון בסיסיים וכל סחורה אחרת מחשש למחסור וכדי לענות על הביקושים הגבוהים. והמחירים, ניחשתם נכון, עולים. אבל כמו שאומרים, משבר של אחד, הוא הזדמנות של אחר. מי מרוויח? חברות השינוע הימי, שחוות כמעט שנתיים חלומיות. ראויה לציון היא צים הישראלית, שביום הראשון למסחר במניה בסוף ינואר עמדה על אחת עשרה וחצי דולר וכיום היא כבר מתקרבת לשישים דולר. גם מניית ענקית השילוחים, מולר מארסק שנסחרת הן בארה"ב והן באירופה עלתה השנה כבר בלמעלה משלושים וחמישה אחוז וגם מניית סי-קור, עוד חברת שינוע ימי, עלתה בכמעט חמישים אחוז השנה. וכל עוד המשבר הזה יימשך, הן ימשיכו להרוויח, אז בינתיים, כשכולנו "אוכלים" את עליות המחירים, אפשר גם לעשות קצת כסף על הדרך.
- 2.אריק 25/09/2021 21:36הגב לתגובה זוובכמויות קטנות יותר. נכון לעכשיו, חלק מהמשלוחים של מוצרים גדולים כבר לא משתלם. מכולה 20 פיט המביאה 6 פריטים גדולים, מייקרת באופן מהותי את המחיר לפריט. לעומת זאת מכולה מהביאה עשרות אלפי פריטים קטנים, מייקרת באג בודדות את המחיר לפריט.
- 1.הורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר 25/09/2021 15:59הגב לתגובה זוהורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר קרטל ימי ואף אחד בעולם לא מגיב.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
