מייקל ג'ורדן מושקע: ספורט רדאר מנסה IPO אחרי שכשלה במיזוג הספאק
IPO שמו של שאקיל א'וניל נקשר בקדחת הספאקים של השנה החולפת עוד בראשיתה, באוקטובר אשתקד עם השלד שלו Forest Road Acquisition Corp. אחריו אגדת כדורסל נוספת עלתה על מגרש הספאקים – מייקל ג'ורדן. כבר ממרץ הוא מכדרר את הכדור שהוא Sportradar השוויצרית, חברת הדאטה לתחום הימורי הספורט בה הוא מושקע, אבל הכדור עוד לא נכנס לסל. האמת היא שהמהלך עד כה נראה מעט מביך, ואם לקצר אותו אז הוא הולך כך: שמועות חוזרות ונשנות על IPO, בתחילת השנה מגעים מול שלד ספאק, פיצוץ העסקה לאחרונה ואז מחשבות "אולי בכל זאת IPO רגיל? אם לא הספונסרים, אולי הציבור יגיד כן" – הוא השלב הנוכחי.
ג'ורדן, שהוא גם בעליה של קבוצת השארלוט הורנטס שמשחקת ב-NBA שותף להשקעה בספורט רדאר עם בעליהן של שתי קבוצות נוספות – המשקיע הנודע מארק קיובן (דאלאס מאבריקס) ואיד העסקים טד לאונסיס (הוושינגטון וויזארדס).
מילא השניים האחרונים, אבל האמת היא שמעט צובט בלב לראות דמות מעוררת השראה כמו ג'ורדן שמגיעה מהענף עצמו והתשוקה הגדולה אליו ולספורט בכלל לוקחת חלק במיזם שכל מטרתו הוא למסחר אותו בהתבסס על אחת החולשות האנושיות. באופן כללי אפשר לתהות איך נוכח הדיבורים ברומו של עולם על ESG השוק מקבל באופן פתוח יחסית חברות הימורים כאלה ואחרות, לפעמים בכסות של חברות טכנולוגיה.
אכזבות בצד, בואו נדבר ביזנס: ספורט רדאר הרוויחה במחצית הראשון של השנה 17.7 מיליון דולר, ירידה מרמה של 20.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות היו בהיקף של 272.1 מיליון יורו, כשכאן מדובר בצמיחה של 42% לעומת שנה קודם לכן.
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- דרכים להרוויח מעיוותים בשוק המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לחדד נסביר שלא מדובר במקבילה לטוטו או ווינר. הלקוחות של ספורט רדאר הם לא משתמשי הקצה שממלאים טופס, אלא אפשר לומר שהם עצמם הם טוטו-אים וווינר-ים, כלומר חברות הימורי וכן סוכני הימורים. החברה הוקמה ב-2001 ובראשה עומד המנכ"ל קרסטן קורל. האחרון הוא גם המייסד של חברת Bwin שבבעלות קבוצת ההימורים Entain (סימול: ENT) שנסחרת בלונדון לפי שווי של כ-11 מיליארד פאונד.
מאז ההקמה אספה ספורט רדאר 900 לקוחות והיא אוספת נתונים על יותר מ-150 ליגות, כמו ה-NBA, ה-MLB, NHL, נאסקאר. גם על ליגת משחקי הוידאו ESL יש לה דאטה. הנתונים משמשים בעיקר לצורכי הימורים, אבל גם לצורך סיקור ספורט בקרב לקוחות מתחום המדיה – ויש לה 350 כאלה.
מי הספאק שהפנה לה את הגב?
מי שהפנו לה את הגב לאחר שלושה חודשים לערך של משא ומתן היו הספונסרים מאחורי שלד הספאק (סימול: HZON) של הספונסר טוד בוהלי, בעלים שותף בקבוצת הבייסבול לוס אנג'לס דודג'רס. בספורט רדאר שמו תג מחיר של 10-12 מיליארד דולר, ובסוף התפשרו על קצהו התחתון של הטווח. כמקובל במיזוגי ספאק, לאחר הכסף שגויס מהמשקיעים עם הנפקת השלד, היה צורך בסכום נוסף ממשקיעים מוסדיים, מה שקרוי גיוס PIPE (Private Investment in Public Equity). הביטו המוסדיים ימינה ושמאלה, ומצאו עסקאות טובות מזו.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אז מה קורה עכשיו?
עכשיו מנסה בעלת השליטה בספורט (47.8%) רדאר, מיזם משותף של קרן הפנסיה של קנדה ו- Technology Crossover Ventures, לגייס מהציבור בדרך המלך של הנפקה ראשונית בנאסד"ק סכום של 100 מיליון דולר (הסימול יהיה SRAD). החתמים המובילים הם ג'יי.פי מורגן ומורגן סטנלי. הלקח מהפרקים הקודמים: עוד לא לדבר על שווי בשלב הזה.
מי עוד בשוק?
חברות בולטות נוספות בתחום הימורי הספורט שעלו לכותרות בתקופה האחרונה הן DRAFTKINGS INC (סימול: DKNG) שמאז השלמת המיזוג שלה לשלד ספאק פורסם עליה תחקיר בפירמת ההשקעות המתמחה בפוזציות שורט הינדנברוג. דראפטקינגס נסחרת לפי שווי של כ-21 מיליארד דולר. חברה נוספת היא Genius Sports (סימול: GENI), גם כן מוזגה לשלד ספאק, נסחרת לפי שווי של כ-3.2 מיליארד דולר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
