ריבית
צילום: ISTOCK
מאקרו כלכלה

צמצום רכישות האג"ח - כבר השנה; העלאת הריבית - סוף השנה הבאה

אמיר כהנוביץ | (1)

פרוטוקול דיוני הפד מחודש יולי שפורסם אמש לימד בין היתר שיש רוב לצמצום רכישות האג"ח כבר השנה. ואכן, לאחר הפרסום השוק הגדיל את ההימור שלו על העלאת ריבית כבר בסוף 2022, מדד ה-S&P500 הגיב בירידות של מעל אחוז, מדד "הפחד" קפץ ב-20%, מחיר הנפט נפל ל-64 דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז מאי. התשואות הארוכות דווקא ירדו, שילוב שגרם לירידה מחודשת בשיפוע עקום התשואות, ונחשב לאיתות על טעות מדיניות. האיתות של השוק יקשה מאד על הפד להדק את המדיניות ובהחלט יתכן תרחיש שהוא יעדיף להתפשר על יעדיו, כלומר לסבול אינפלציה גבוהה ללא העלאות ריבית למשך זמן ממושך, כדי להימנע מהאלטרנטיבה של זעזוע בשווקים.

הצמיחה מתקררת מהר מהצפוי - לאחר שבשבוע שעבר נרשמה נפילה חדה ומפתיעה בסקר אמון הצרכנים של אונ' מישיגן, בין היתר בשל ירידה בכוונות הצרכנים לרכוש בתים, מכוניות ומוצרי בני-קיימא, אתמול התקבלו נתונים אמת מפתיעים על ירידה חדה משמעותית מהצפוי במכירות הקמעונאיות (1.1%-) וזה עוד לפני שהתחילו מגבלות הקורונה.

כלכלני גולדמן זקס חתכו אתמול את תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי ל-5.5% בלבד מ-8.5% בסוף יולי (ו-9.5% בתחילת יולי), זאת לטענתם מכיוון ש"ההשפעה של זן הדלתא על הצמיחה והאינפלציה מתגלה כגדולה ממה שציפינו". גולדמן צופים גם כי הצמיחה תמשיך להאט בעקביות ברבעונים הבאים עד לקצב שנתי של 1.5%- 2% במחצית השנייה של 2022, בדיוק המועד בו השוק מתמחר סיכוי גבוה לתחילת העלאות ריבית - מישהו פה יוותר ונראה שאנחנו יודעים מי זה יהיה.

 

חברי הפד מנסים להרגיע: לא נמהר להעלות ריבית - בפרוטוקול הפד התברר שוב שהמשתתפים מנסים לנתק את הקשר בין צמצום רכישות האג"ח לבין עיתוי העלאות הריבית ומדגישים כי אלה לא יהיו במקביל. מה שאומר שלא פחות חשוב מעיתוי תחילת צמצום הרכישות הוא גם קצב הצמצום. העיניים בכל ההקשר הזה נשואות לסימפוזיון ג'קסון הול בשבוע הבא.

ומה קורה אצלנו?

בישראל הצמיחה ברבעון השני הפתיעה לטובה בקצב שנתי מטורף של 15%, אך זאת כזכור מגיעה לאחר צמיחה שלילית של 1.4%- ברבעון הראשון (על רקע הסגר) ונשענת גם על עיתוי הזמנות רכבים. בסה"כ במחצית הראשונה של השנה התוצר התרחב במונחים שנתיים של 5.3%, דומה לצפי ההתרחבות בשנת 2021 כולה. כזכור, בשנה שעברה המשק התכווץ ב-2.4%. עם זאת סימני שאלה גדולים עומדים גם בישראל לגבי המחצית השנייה של השנה, כשמגפת הקורונה גורמת לחידוש הגבלות בארץ ובעולם ולשיבושים, שבולטים במיוחד בענפי הפנאי והתובלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 19/08/2021 11:09
    הגב לתגובה זו
    פוטים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.