"יש מחסור עולמי בספינות, אבל הצלחנו להכפיל את הצי שלנו"
לאחר תוצאות השיא של הרבעון הראשון, הגיעו התוצאות של הרבעון השני. צים (ZIM) לא אכזבה. העלאת תעריפי השילוח העולמיים משחקת לטובתה. זה היה רק צפוי שחברת הספנות הישראלית תמשיך להראות מספרים חזקים – כמו הסקטור כולו, אבל לא היה ברור עד כמה הם היו חזקים. צים היכתה את הרווח למניה (EPS) בלמעלה מ-41%, כשהשוק ציפה ל-5.22 דולר למניה ובפועל היא דיווחה על 7.38 דולר למניה ו-888 מיליון דולר בשורה התחתונה. בכל השורות הנוספות התוצאות היו טובות וגם המחצית השנייה נראית חיובית (הרחבה על התוצאות של צים)
נראה שתחת הנהלתו של אלי גליקמן, מי שבעברו היה בכיר בחיל הים ובשייטת 13, ובחסותה של הקורונה והמשבר בשרשרת האספקה העולמית, החברה הצליחה להתגבר על מכשלות העבר, במיוחד בשולי הרווח התפעולי ונהנית מתקופת פריחה חסרת תקדים. יתר על כן, הוא הצליח, כמו בתנועת אקורדיון לצמצם את כמות הספינות שלו בתחילת המשבר ואז יותר מלהכפיל את הכמות, מ-54 ל-113 ספינות – מתוכן 111 מוחכרות – למרות המחסור העולמי בספינות.
בתחילת הראיון, גליקמן אומר שלפני העסקים חשובה הבריאות. הצדק אתו. אבל בינינו, נראה שהוא היה מוכן שהמצב הזה יימשך עוד לא מעט זמן. הרי שמחירי השינוע הימי בשיא, כשבתחילת החודש המחיר לשינוע מכולה בקו של מזרח אסיה לארה"ב הגיע ל-20,600 דולר. טירוף זה אנדרסטייטמנט למחירים הללו.
"אני אומר בצנעה, אחד היעדים ששמתי לחברה זה מעבר לרווחיות ולהיות חברה מוכוונת רווחים ולא נתח שוק", אומר גליקמן בראיון לביזפורטל. "משבר הקורונה התחיל אצלנו כבר בינואר אשתקד, כי יש לנו 100 משרדים ברחבי העולם והתחלנו לקבל איתותים מהמזרח על הסגירה הכלכלית.
- מניית צים נופלת - הים האדום ייפתח לתנועה?
- מחירי השילוח הימי בשפל של כשנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הורדנו אוטומטית את מספר הספינות מ-70 ל-54. אחרי מספר חודשים ראינו שיש שינוי, ממשבר בצד ההיצע, למשבר בצד הביקוש. לפי החישובים שעשינו, הגדלנו את כמות האוניות שלנו ל-113, כולן מוחכרות", הוא ממשיך.
יש מחסור עולמי, איך עשיתם את זה?
"נכון, יש מחסור עולמי בספינות, אבל זה חלק מהמקצועיות שלנו. הגדלתי גם את כמות המכולות מ-600 אלף מכולות 20TEU לכמעט מיליון מכולות. לשמחתי, בשוק התעוררו אחרינו, אז אנחנו מציגים תוצאות טובות יותר מהשוק ובשוק של ביקוש בלבד כולם רצים אחרינו.
"במקביל, קיבלתי החלטה לעבור תהליך של דיגיטציה. הצלחנו ליצור בידול על ידי הפעלה של כלים דיגיטליים ושיפרנו משמעותית את שולי הרווחיות ואנחנו המובילות בעולם. זו גאווה גדולה שחברה ישראלית מצליחה להיכנס ל-10 החברות הכי רווחיות בתחום בעולם. יש לנו כלים שמעניקים ללקוחות שירות ברמה גבוהה, וזה מאפשר לנו למקסם את הרווח מהשירות שאנחנו נותנים".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מתי המשבר יסתיים להערכתך?
"קשה לדעת מתי יסתיים המשבר. אנחנו נמצאים בשוק של ביקוש בלבד. אנשים רוצים מקום ומוכנים לשלם כל מחיר. החכמה שלנו זה לזהות את המשבר הבא ולהתכוונן אליו. אנחנו נערכים ועורכים תרחישים, בינתיים אנחנו משקיעים במנופי צמיחה שכשיגיע המשבר נהיה מוכנים".
האם אתם מקבלים פידבקים מלקוחות על הפגיעות של איראן בספינות שלכם?
"התשובה היא לא. אנחנו משתדלים להימנע מחשיפה לאיום האיראני, אנחנו מתעסקים רק בהובלה ימית. נקווה שנמשיך להישאר מחוץ ללופ הזה".
חכרתם עוד 20 ספינות מונעות בגז השנה...
"נכון, אנחנו שואפים להגיע למעל 50% מהווליום שאנחנו משנעים שיהיו באוניות ידידותיות לסביבה ואנחנו עם האוניות האלה נגיע ליעדים שלנו. באוניות הקטנות זה בלתי אפשרי, אין אפשרות להנעה בגז, כי לא יהיה מקום למכולות, רק מ-7,000 מכולות ומעלה זה אפשרי. אבל הנעה בגז זה עדיין לא פיתרון מושלם, כי זה מוריד את הזיהום רק ב-25%, אבל כרגע זה הפיתרון הכי טוב שיש. זה גם יוריד לנו את ההוצאות על הנפט לטווח הארוך.
מי המתחרה הכי משמעותי שלך?
"כולם מתחרים על הכול, החברות הגדולות באמת הן מתחרות על כל השוק, אנחנו גלובל ניש, אנחנו מתחרים בכל העולם, אבל בוחרים את הנישות שמתאימות לנו".
מה האיום הגדול לסקטור?
"מחסור של האוניות וזה סיכון מבחינתנו. הסיכון השני הוא להיות עם הרגליים על הקרקע ולהילחם כאילו אנחנו בשרידות. אסור להיות שאננים, זה חלק מההצלחה".
מה הפידמקים שלכם ממשקיעים?
- 7.עוזי 29/08/2021 10:58הגב לתגובה זואלי גליקמן פורח בצים כי יש לו חופש פעולה מצד ההנהלה של צים. בהיותו מנכ"ל חברת החשמל לא יכול היה להפגין את כישוריו . בהצלחה אלי
- 6.מנכ״ל שרואה רק את עצמו דורך על גופות, בטוח שאין לא 19/08/2021 12:16הגב לתגובה זומנכ״ל שרואה רק את עצמו דורך על גופות, בטוח שאין לא משפחה חברים אהבה רק כסף כסף וכסף, בקיצור נפל לבור ללא תחתית הלכו החיים היפים של הבן אדם, חחחחחחחחחחחחחחחח
- 5.תזכרו כולם איזה תספורת עשו לחברה הזו ב 2008 (ל"ת)שקל 19/08/2021 11:08הגב לתגובה זו
- 4.אוטומביל 19/08/2021 08:51הגב לתגובה זוהכל זמני ..מנצלים עלויות מטורפות ..לא כי צים היא איזה שחקן ..קטנטנים בבסה"כ
- 3.ZIM 18/08/2021 23:17הגב לתגובה זוהמדינה צריכה לעשות
- 2.ZIM 18/08/2021 23:15הגב לתגובה זואתם כן אתם , אתם אחראים ליוקר המחיה, בתור יבואן מהמזרח , העלתי כבר 5 פעמים מחיר ליבוא , ממחיר של 4000$-5000$קפצתם גבוה , ואיפה המיסים על הברזל והסחורה , מה השתנה? המרחק , הדלק, עובדים , אתם הגנבים הגדולים בעולם מי מרוויח כאלו סכומים, מספיק תחזרו למציאות,
- 1.תאבי בצע והצרכן ישלם, איפה ממשלות העולם? (ל"ת)אנונימי 18/08/2021 21:36הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
