ירידות שערים: הדאו ג'ונס ירד ב-1.1%, מאנדיי קפצה בעוד 15%
יום המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים, כשהנאסד"ק ירד ב-0.9%, ה-S&P 500 יורד ב-1.1% והדאו ג'ונס ירד ב-1.1%, על רק פרסום הפרוטוקולים מישיבת וועדת השוק הפתוח (FOMC) ביולי. מהם עולה כי פקידי הבנק תכננו להוריד את קצב רכישת האג"ח החודשי לפני סוף השנה. עם זאת, סיכום הפגישה מצביע על כך שבבנק רצו להבהיר כי הפחתת הרכישות, אינה מבשרת על העלאת ריבית קרובה.
אתמול המסחר ננעל בירידות שערים שהתמתנו במהלך המסחר - הנאסד"ק איבד 0.9%, הדאו ירד ב-0.8%. S&P 500 0.13% דאו ג'ונס 0.16% נאסד"ק -0.21% BITCOIN 2.03%
חברת הסלולאר T-MOBILE דיווחה כי המידע האישי של כ-7.8 מיליון לקוחותיה נפגע ובכללם תאריכי לידה, מספרי ביטוח לאומי ומידע על רישיון נהיגה. עם זאת, על פיה החברה לא נגנבו פרטי מידע פיננסים. ישראליות בוול סטריט צים שוברת שיאים, העלתה את התחזית השנתית, הרווח הנקי זינק ל-888 מיליון דולר והרווח למניה עומד על 7.38 דולר, ההכנסות עלו ל-2.4 מיליארד דולר, ה-EBITDA המתואם עלתה ל-1.3 מיליארד לעומת 145 מיליון דולר בתקופה המקבילה והרווח התפעולי זינק גם כן (לכתבה המלאה). האם הפעם הזינוק מוצדק? בריינסוויי (US) קיבלה אישור FDA נוסף להפחתת חרדה. נכון אמנם שאחרי כל דיווח לכאורה חיובי של החברה היא מזנקת - אבל אחר כך העליות נמחקות והיא נמצאת כעת באותה נקודה שהייתה בתחילת השנה (לכתבה המלאה). חברת קלטורה (KLTR) הישראלית שהונפקה בנאסד"ק בחודש שעבר לפי שווי של 1.24 מיליארד דולר, מדווחת על עלייה של 45% בהכנסות לצד הפסד נקי של 2.7 מיליון דולר, ברבעון השני. דוחות ראשונים ל אאוטבריין שממשיכה לצמוח ולהיות רווחית. החברה מדווחת על רווח על בסיס GAAP (החברה לא פרסמה רווח על בסיס Non-GAAP) של 15.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, לעומת הפסד של 2.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - הרווח הוא הקצה העליון של התחזית של החברה. (לכתבה המלאה). עם זאת, השוק ציפה לתחזית חיובית יותר קדימה ומשלא קיבל אותה - אתמול המניה נפלה ב-12%. אתמול אינוויז צנחה ב-14% יחד עם כל תעשיית הלידארים לרכבים האוטונומיים. . כמו כן, גם אוטונומו שהתמזגה לפני יומיים לתוך ספאק ופועלת בעיבוד של דטה מרכבים, איבדה אתמול - ביום הראשון שלה - 10%. חברת התכנה מאנדיי זינקה אתמול ב-25% לאחר הדוחות הטובים, אבל לנו יש כמה תהיות בקשר לחברה שמפתחת מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות. האם החברה הזו שלפני שנה שנה הוערכה ב-1-2 מיליארד דולר באמת אמורה להיסחר ב-13.2 מיליארד דולר? האם הצמיחה שלה בהמשך מספיק חזקה? (ראו כאן: הטוב והרע בדוחות של מאנדיי). חברת REE אוטומוטיב שהחלה להיסחר בנאסד"ק לאחרונה, כצפוי לא דיווחה על הכנסות ברבעון, לעומת הכנסות של כ-89 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. אבל כמובן שלהכנסות האלו אין משמעות - החברה מכוונת להכנסות של מאות מיליונים בעתיד במקביל להחדרת הפלטפורמה שלה לכלי הרכב החשמליים (לכתבה המלאה). אתמול היא איבדה 3% במסחר.
- 1.יובל 18/08/2021 23:07הגב לתגובה זותסתכלו על ישראליות דומות כמו jfrog ופלייטיקה ולראות כמה הן נסחרות ביחס להנפקה. Monday לא שונה מהם.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
