מאנדיי מכה את התחזיות - המניה מזנקת לשווי של 13 מיליארד ד' - הגיוני?
החברה הציגה הפסד של 0.26 ד' למניה והכנסות של 70.6 מ'. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מ'. ההפסד התפעולי צומצם ל-10 מ' מ-15 מ'. במאנדיי צופים ברבעון 3 הכנסות של 74-75 מ' ובשנה כולה הכנסות של 280-282 מ' ד'
חברת התכנה מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות מדווחת ברבעון השני של השנה על הפסד למניה על בסיס Non-GAAP בסך 0.26 דולר ועל הכנסות של 70.6 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 94% בהכנסות מאז הרבעון המקביל אשתקד, ובצמצום של ההפסד למניה מרמה קודמת של 0.39 דולר. מתחילת המסחר במניה לאחר ההנפקה ביוני, עלה שווי החברה ב-37% ל-10.7 מיליארד דולר. החברה אכן מציגה צמיחה טובה, ועדיין, לא בטוח שהנתונים בשלב זה מצדיקים את השווי הנוכחי שנותן לה השוק, שמסתנוור כבר תקופה מחברות הטכנולוגיה. התוצאות היום מלהיבות את וול סטריט ובטרום המניה מזנקת.
>>> הטוב והרע בדוחות של מאנדיי והאם יש נתק בין השווי ש החברה לדוחות הכספיים?
ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP צומצם ל-9.9 מיליון דולר מול 14.9 מיליון דולר שנה קודם לכן, עם שוליים של 14% מול 41% בזמנו. תזרים המזומנים החופשי המתואם היה שלילי ברמה של 1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך 15.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2020.
נכון לסוף הרבעון למאנדיי היו מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף 878 מיליון דולר, כולל יתרת קו אשראי מנוצלת של 21 מיליון דולר, ותקבולים נטו מהנפקה ראשונה לציבור ומהנפקה פרטית בסך 736.2 מיליון דולר.
במאנדיי צופים עתה כי ברבעון הנוכחי, השלישי של השנה ההכנסות תעמודנה על 74-75 מיליון דולר, מה שישקף צמיחה של 74-76%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה בין 25-26 מיליון דולר. לשנת 2021 כולה מאנדיי צופה כעת הכנסות של 280-282 מיליון דולר, המייצגות גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד מ-74% ל-75%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה 91-93 מיליון דולר עם שוליים שליליים של 32-33%.
לקוחות של מאנדיי להם יותר מ-10 משתמשים במערכת שלה רכשו ממנה שירותים בסכום הגבוה ב-25% מהתקופה המקבילה אשתקד (קרי, שיעור Net Dollar Retention Rate של 125%). מספר לקוחות entreprise שההכנסות החוזרות מהם בקצב שנתי (ARR) הוא מעל ל-50,000 דולר עלה פי שלושה ויותר (226%) ל-470.
- 5.אם זה אם כל הבועות אז מה כן? לא למדו דבר ממפולת 2000 (ל"ת)שלומי 18/08/2021 08:41הגב לתגובה זו
- 4.עוד בועה....מי צריך אותה? כמו לסחור בצבעונים במאה ה16.. (ל"ת)Jakub 17/08/2021 22:22הגב לתגובה זו
- 3.זה תכלס אקסל בתצוגה יותר יפה (ל"ת)חד אבחנה 17/08/2021 20:44הגב לתגובה זו
- וואלאק 17/08/2021 22:17הגב לתגובה זומעניין איפה העיזים במטריקות שלהם כי לא בטוח שאם הם מפסיקים לשפוך כסף על מרקטינג הם עוברים לרווח.
- 2.רק מזומן 17/08/2021 18:44הגב לתגובה זובקושי שווה רבע.
- 1.פשששש 17/08/2021 18:24הגב לתגובה זורופי אפגאני
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
