מאנדיי הנפקה בנאסדק
צילום: נאסדק
דוחות

מאנדיי מכה את התחזיות - המניה מזנקת לשווי של 13 מיליארד ד' - הגיוני?

החברה הציגה הפסד של 0.26 ד' למניה והכנסות של 70.6 מ'. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מ'. ההפסד התפעולי צומצם ל-10 מ' מ-15 מ'. במאנדיי צופים ברבעון 3 הכנסות של 74-75 מ' ובשנה כולה הכנסות של 280-282 מ' ד'

איתי פת-יה | (6)

חברת התכנה מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות מדווחת ברבעון השני של השנה על הפסד למניה על בסיס Non-GAAP בסך 0.26 דולר ועל הכנסות של 70.6 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 94% בהכנסות מאז הרבעון המקביל אשתקד, ובצמצום של ההפסד למניה מרמה קודמת של 0.39 דולר. מתחילת המסחר במניה לאחר ההנפקה ביוני, עלה שווי החברה ב-37% ל-10.7 מיליארד דולר. החברה אכן מציגה צמיחה טובה, ועדיין, לא בטוח שהנתונים בשלב זה מצדיקים את השווי הנוכחי שנותן לה השוק, שמסתנוור כבר תקופה מחברות הטכנולוגיה. התוצאות היום מלהיבות את וול סטריט ובטרום המניה מזנקת.

>>> הטוב והרע בדוחות של מאנדיי והאם יש נתק בין השווי ש החברה לדוחות הכספיים?

ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP צומצם ל-9.9 מיליון דולר מול 14.9 מיליון דולר שנה קודם לכן, עם שוליים של 14% מול 41% בזמנו. תזרים המזומנים החופשי המתואם היה שלילי ברמה של 1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך 15.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2020.

נכון לסוף הרבעון למאנדיי היו מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף 878 מיליון דולר, כולל יתרת קו אשראי מנוצלת של 21 מיליון דולר, ותקבולים נטו מהנפקה ראשונה לציבור ומהנפקה פרטית בסך 736.2 מיליון דולר. 

במאנדיי צופים עתה כי ברבעון הנוכחי, השלישי של השנה ההכנסות תעמודנה על 74-75 מיליון דולר, מה שישקף צמיחה של 74-76%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה בין 25-26 מיליון דולר. לשנת 2021 כולה מאנדיי צופה כעת הכנסות של 280-282 מיליון דולר, המייצגות גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד מ-74% ל-75%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה 91-93 מיליון דולר עם שוליים שליליים של 32-33%.

לקוחות של מאנדיי להם יותר מ-10 משתמשים במערכת שלה רכשו ממנה שירותים בסכום הגבוה ב-25% מהתקופה המקבילה אשתקד (קרי, שיעור Net Dollar Retention Rate של 125%). מספר לקוחות entreprise שההכנסות החוזרות מהם בקצב שנתי (ARR) הוא מעל ל-50,000 דולר עלה פי שלושה ויותר (226%) ל-470.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אם זה אם כל הבועות אז מה כן? לא למדו דבר ממפולת 2000 (ל"ת)
    שלומי 18/08/2021 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוד בועה....מי צריך אותה? כמו לסחור בצבעונים במאה ה16.. (ל"ת)
    Jakub 17/08/2021 22:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה תכלס אקסל בתצוגה יותר יפה (ל"ת)
    חד אבחנה 17/08/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
  • וואלאק 17/08/2021 22:17
    הגב לתגובה זו
    מעניין איפה העיזים במטריקות שלהם כי לא בטוח שאם הם מפסיקים לשפוך כסף על מרקטינג הם עוברים לרווח.
  • 2.
    רק מזומן 17/08/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    בקושי שווה רבע.
  • 1.
    פשששש 17/08/2021 18:24
    הגב לתגובה זו
    רופי אפגאני
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.