מאנדיי מכה את התחזיות - המניה מזנקת לשווי של 13 מיליארד ד' - הגיוני?
החברה הציגה הפסד של 0.26 ד' למניה והכנסות של 70.6 מ'. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מ'. ההפסד התפעולי צומצם ל-10 מ' מ-15 מ'. במאנדיי צופים ברבעון 3 הכנסות של 74-75 מ' ובשנה כולה הכנסות של 280-282 מ' ד'
חברת התכנה מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות מדווחת ברבעון השני של השנה על הפסד למניה על בסיס Non-GAAP בסך 0.26 דולר ועל הכנסות של 70.6 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 94% בהכנסות מאז הרבעון המקביל אשתקד, ובצמצום של ההפסד למניה מרמה קודמת של 0.39 דולר. מתחילת המסחר במניה לאחר ההנפקה ביוני, עלה שווי החברה ב-37% ל-10.7 מיליארד דולר. החברה אכן מציגה צמיחה טובה, ועדיין, לא בטוח שהנתונים בשלב זה מצדיקים את השווי הנוכחי שנותן לה השוק, שמסתנוור כבר תקופה מחברות הטכנולוגיה. התוצאות היום מלהיבות את וול סטריט ובטרום המניה מזנקת.
>>> הטוב והרע בדוחות של מאנדיי והאם יש נתק בין השווי ש החברה לדוחות הכספיים?
ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP צומצם ל-9.9 מיליון דולר מול 14.9 מיליון דולר שנה קודם לכן, עם שוליים של 14% מול 41% בזמנו. תזרים המזומנים החופשי המתואם היה שלילי ברמה של 1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך 15.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2020.
נכון לסוף הרבעון למאנדיי היו מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף 878 מיליון דולר, כולל יתרת קו אשראי מנוצלת של 21 מיליון דולר, ותקבולים נטו מהנפקה ראשונה לציבור ומהנפקה פרטית בסך 736.2 מיליון דולר.
במאנדיי צופים עתה כי ברבעון הנוכחי, השלישי של השנה ההכנסות תעמודנה על 74-75 מיליון דולר, מה שישקף צמיחה של 74-76%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה בין 25-26 מיליון דולר. לשנת 2021 כולה מאנדיי צופה כעת הכנסות של 280-282 מיליון דולר, המייצגות גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד מ-74% ל-75%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה 91-93 מיליון דולר עם שוליים שליליים של 32-33%.
לקוחות של מאנדיי להם יותר מ-10 משתמשים במערכת שלה רכשו ממנה שירותים בסכום הגבוה ב-25% מהתקופה המקבילה אשתקד (קרי, שיעור Net Dollar Retention Rate של 125%). מספר לקוחות entreprise שההכנסות החוזרות מהם בקצב שנתי (ARR) הוא מעל ל-50,000 דולר עלה פי שלושה ויותר (226%) ל-470.
- 5.אם זה אם כל הבועות אז מה כן? לא למדו דבר ממפולת 2000 (ל"ת)שלומי 18/08/2021 08:41הגב לתגובה זו
- 4.עוד בועה....מי צריך אותה? כמו לסחור בצבעונים במאה ה16.. (ל"ת)Jakub 17/08/2021 22:22הגב לתגובה זו
- 3.זה תכלס אקסל בתצוגה יותר יפה (ל"ת)חד אבחנה 17/08/2021 20:44הגב לתגובה זו
- וואלאק 17/08/2021 22:17הגב לתגובה זומעניין איפה העיזים במטריקות שלהם כי לא בטוח שאם הם מפסיקים לשפוך כסף על מרקטינג הם עוברים לרווח.
- 2.רק מזומן 17/08/2021 18:44הגב לתגובה זובקושי שווה רבע.
- 1.פשששש 17/08/2021 18:24הגב לתגובה זורופי אפגאני
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
