פאזל אלצהיימר דמנציה מוח  ראש רפואה
צילום: Istock
ניתוח

מניית אלקטור – רעיון השקעה מעניין בתחום האלצהיימר

אישור ה-FDA לתרופה של ביוג'ן נתן זריקת עידוד אדירה לשורה של חברות אינובטיביות קטנות. על הסקטור החדש שמתפתח שיוצר עניין אצל המשקיעים האמריקאיים
יואב בורגן |

אישור ה-FDA שניתן לתרופת ה-Aduhelm של ביוג'ן בתחילת חודש יוני, והוולידציה שהיא מגלמת לגישת הבטא עמילואיד בכל הקשור לטיפול במחלת האלצהיימר, נתן זריקת עידוד אדירה לשורה של חברות אינובטיביות קטנות המשקיעות מאמצי מו"פ ניכרים בניסיון לפתח תרופות לאלצהיימר בגישות שונות. לנגד עינינו מתפתח סקטור מנייתי חדש, סקטור "מניות האלצהיימר", אשר מרכז עניין לא מועט מצד משקיעים בשוק ההון האמריקני.

 

לקריאה נוספת:

לכל הטורים של יואב בורגן

> ביוג'ן ותרופת האלצהיימר – נמשכים רעשי הרקע

> אישור ה-FDA לביוג'ן למחלת האלצהיימר – דרמה מרובת השלכות

בשבוע שעבר התקיים בארה"ב, בדנבר שבמדינת קולורדו, הכנס הרפואי של ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference). דווקא האירוע הזה, אשר הסתמן כקטליזטור פוטנציאלי מהותי עבור  "מניות האלצהיימר", הסתיים באופן מאכזב למדי. מי שהיו בעיקר אחראיות לאכזבה הנ"ל, אשר הביאה למימוש רוחבי בכלל הסקטור המנייתי החדש, היו החברות Annovis Bio (סימול: ANVS) ו-Cassava Sciences (סימול: SAVA). זו הראשונה באמת פרסמה ממצאים קליניים מאוד לא מרשימים מניסויי phase 2  שלה, אשר הצביעו על כך כי התרופה שהיא מפתחת לאלצהיימר אינה מציגה יעילות גבוהה יותר מהפלצבו; ואילו זו השנייה עוררה ספקות כבדים באשר לממצאי הביניים הקוגניטיביים שפרסמה ביחס לתרופת האלצהיימר שלה.

 

אחת החברות המעניינות ביותר בעינינו בתחום האלהייצמר והדמנציה בפרט והנוירודגנרציה בכלל, היא חברת ALECTOR INC (סימול: ALEC), אשר דיווחה לפני כחודש על הסכם פיתוח ומסחור משותף עם ענקית הפארמה הגלובלית GlaxoSmithKline.

 

בדומה לתרופת ה-Aduhelm של ביוג'ן, גם אלקטור נוקטת בגישה של פיתוח נוגדן משנה מחלה (disease-modifying antibody therapy) עבור חולי אלצהיימר. במסגרת אותו כנס AAIC בשבוע שעבר, אלקטור הציגה ממצאי ביניים מניסוי phase 2 של התרופה המובילה שלה, מולקולת ה- AL001לטיפול בחולים עם דמנציה מסוג FTD ((frontotemporal dementia. הממצאים הקליניים אשר פורסמו תומכים בכללותם בפוטנציאל של ה- AL001להפוך בסופו של דבר לטיפול הראשון שיאושר ע"י ה-FDA עבור דמנציה מסוג FTD (דמנציה שכיחה האחראית לסדר גודל של 20%-10% מכלל מקרי הדמנציה). הפרופיל הבטיחותי של המולקולה הינו חיובי וללא תופעות לוואי משמעותיות. מבחינת יעילות (efficacy), הנתונים שהוצגו הינם בהחלט מעודדים, לרבות ביכולת של ה- AL001להשיב את חלבון ה-progranulin לרמות נורמליות, השפעה חיובית על ביומרקרים חשובים, ונתוני MRI מעודדים.

 

ההסכם של אלקטור עם GSK הינו מעניין וכלל לא מובן מאליו, בוודאי עבור חברה אינובטיבית קטנה כמו אלקטור: אלקטור מקבלת תשלום ראשוני של 700 מיליון דולר, וזכאית לקבל עד 1.5 מיליארד דולר נוספים בכפוף לעמידה באבני דרך עתידיות במו"פ, מסחור ורגולציה. אלקטור תוביל את מאמצי הפיתוח הקליניים עבור המולקולות שלה AL001 ו-AL101 עבור דמנציה (FTD) ומחלות נוספות (ALS, פרקינסון ואלצהיימר), למשך ניסויי ה- phase 2. נטל הפיתוח הקליני שלאחר מכן, במידה ויהיה, יתחלק באופן שווה בין שתי החברות. עלויות המסחור בארה"ב יתחלקו באופן שווה בין שתי החברות. אלקטור תוביל את המאמצים בנוגע ל- AL001עבור תרופות יתום, ואילו GSK תוביל את המאמצים בנוגע ל- AL101עבור אלצהיימר ופרקינסון. מחוץ לארה"ב, GSK תהיה אחראית למסחור של שתי המולקולות, ואילו אלקטור תהיה זכאית לקבל תמלוגים של 20-24% על המכירות נטו.

 

אטרקטיביות ההסכם של אלקטור עם GSK, נובעת מן הסתם במידה רבה מן העובדה כי ל-GSK, למרות גודלה ה"מפלצתי" בעולם הפארמה, אין שום פעילות בתחום הנוירודגנרציה, וכן נוכח ההיכרות ארוכת השנים של מנהל המו"פ של GSK עם ההנהלה הבכירה של אלקטור (עבדו ביחד בחרת ג'ננטק אשר נרכשה ע"י רוש).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הפוטנציאל של אלקטור בתחום האלצהיימר והדמנציה, לא נעלם מעיני וול סטריט. למרות היותה בעלת שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר בלבד, אלקטור זוכה לסיקור אנליטי מכובד ומפתיע למדי – שבעה אנליסטים בסך הכול, כאשר שלושה מתוכם הם מבתי ההשקעות המובילים בוול סטריט (גולדמן סאקס, מורגן סטנלי וברקליס), והארבעה הנותרים הם מבתי השקעות בעלי התמחות במדעי החיים (Cowen, Stifel, BTIG ו-HC Wainwright). מחיר היעד הממוצע של כלל האנליסטים הנ"ל עומד על 44 דולר למניה, מה שמגלם אפסייד אטרקטיבי של 73% ממחיר המניה הנוכחי של אלקטור. נוסיף לכך את העובדה, כי הזרמת ה-700 מיליון דולר מצידה של GSK גם מייתרת את הצורך של אלקטור בגיוסי הון מדללים בעתיד הנראה לעין.

 

 

יואב בורגן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.