בזמן שכלכלנים מתווכחים מה יותר חשוב לכלכלה, נדבקים או נפטרים, נתוני המאקרו המתקררים נדרסים ע"י השוק העולה. מדד "האינדיקטורים המובילים" בארה"ב ירד משינוי חודשי של 1.2% ל-0.7%. החולשה בולטת בעיקר בענפי השירותים, כשלפי סקר מנהלי הרכש של מרקיט מיום שישי, ההתאוששות שלו בארה"ב האטה לשפל של חמישה חודשים, בעיקר בגלל מחסור בתשומות, כשחברות מדווחות על קושי במציאת עובדים וסחורות. ועדיין, מדד הנאסד"ק תיקן את כל הירידות שרשם ביום שני האחרון וקבע שיא חדש. 

פרשני בלומברג כתבו: בין כל סיפורי המגיפה, זה של הכסף הנזיל שנערם בחשבונות החיסכון של הציבור ומחכה לירידות כדי להיכנס מאפיל על כולם. לפי נתוני הפד הכסף שמופקד בבנקים המסחריים זינק משנת 2019 ב-33% ל-17 טריליון דולר. המזומן הזה דוחף לעליות בכל סוגי הנכסים, ממניות, סחורות, נדל"ן ואג"ח. בגרמניה בלטה בשבוע שעבר ירידת התשואה הריאלית ל-10 שנים לשפל היסטורי של 1.85%-. בארה"ב היא עומדת אגב על 1.1%- ובישראל 0.6%- (רמה יחסית שתומכת בשקל). 

אך לא צריך להסביר את כל העליות רק בגידול החיסכון של הציבור, כשמצב החברות באמת נראה טוב. אומדני הרווח של חברות במדד S&P500 ב-12 החודשים הבאים עודכנו כלפי מעלה ב-40%. העליה החדה ביותר מאז 1990. לרווחיות הגבוהה של החברות יש עוד השלכה מעניינת: 

הרווחיות הגבוהה של החברות מאפשרת להן להימנע מהעלאות מחירים משמעותיות - לפי אתר יאהו, בייצר, מנכ"ל יצרנית מכשירי החשמל ווירפול, אמר שלמרות התייקרות מחירי התשומות, ווירפול שואפת לא להעלות מחירים, בתקווה שהאינפלציה תדעך לקראת 2022. לטענתו החברה במצב די טוב כדי שתצליח לספוג את התייקרות התשומות והם מעדיפים לא לאכזב את הצרכנים יותר מכפי שכבר מאכזבים אותם בשל זמני האספקה הארוכים.  

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סיבה נוספת לאופטימיות של השווקים היא התקדמות שנרשמה בארה"ב בנוגע לתכנית התשתיות, כשקבוצת סנאטורים משתי המפלגות הסכימו על חלק מהמימון שלה ולפי הערכות כבר בתחילת השבוע תתקיים הצבעה על חלקים נוספים ממנה. מימוש התכנית עשוי להוסיף ללחצים האינפלציוניים, אך מצטברות האינדיקציות שלבנקים המרכזיים אין כוונה להעלאות בעקבות האינפלציה ריבית, מה שמשתקף גם בשוק האג"ח, כשהתשואה לעשר שנים בארה"ב לא הצליחה בשבוע שעבר להתמיד מעל רמה של 1.3%: 

"גם באינפלציה של 50% לא נעלה ריבית, נשתמש בכלים אחרים" - האינפלציה השנתית בארגנטינה טיפסה מעל 50% ועדיין הבנק המרכזי שם (BCRA) מסרב להעלות ריבית בעתיד הנראה לעין. במקום זאת הוא משתמש בכלים לא קונבנציונליים בניסיון להשתלט על המחירים. בניהם סבסוד ממשלתי (הבנק בארגנטינה אינו מופרד מהממשלה), קנסות על העלאות מחירים, בקרת מחירים, התערבות בשוק המט"ח וכו'. לטענת הבנק העלאת ריבית לא תעזור באינפלציה הנוכחית. זוהי כמובן דוגמה קיצונית, אך במידה רבה גם ארה"ב עם אינפלציה גבוהה של 5.4% לא רואה לחץ להעלאת ריבית. למעשה גם אצלנו, בישראל, הנגיד ירון רמז שהאינפלציה כיום איננה מקומית, נובעת בעיקר משיבושים גלובאליים, והעלאות ריבית פחות מתאימה להתמודדות איתה. 

חוק ההסדרים: פצצה דפלציונית?

כנראה יותר נזילה דפלציונית - חוק ההסדרים החדש מציע רפורמות רבות, בניהן בעיקר כאלה פוטנציאל להפחתת מחירים, ומיעוט עם פוטנציאל להעלאות מחירים. בולטות רפורמות בחקלאות, ביבוא (אימוץ תקנים בינלאומיים, ויבוא מקביל), בשוק הדיור (רישוי עצמי והסבה ממשרדים למגורים) ובמעונות היום. מנגד, בגזרת העלאות נמצאות הצעות לייקור התחבורה הציבורית (לטובת מימון פרויקט המטרו), מיסוי משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים (יפורסם השבוע). השפעות ניטרליות יהיו ל"מס גודש" בכניסה לגוש דן. נדחו לעת עתה העלאת ארנונה, כשרות והפחתת רגולציה). נבחן כל תכנית בהתאם לאישורה וללוחות הזמנים שלה. לעיתים מתברר שצווארי הבקבוק נמצאו או הועברו למקומות אחרים, כך שמוקדם עדיין לתת לרפורמות משקל משמעותי בתחזיות האינפלציה. מהניסיון בארץ ובעולם רוב ההשפעות הדפלציוניות יתרחשו לאורך זמן רב, כשישנה קשיחות מסוימת של מחירים כלפי מטה.

• עשירי הטכנולוגיה צברו 2.5 טריליון דולר ב-2025: מאסק מוביל ומה קרה לביל גייטס?
• פתיחה מעורבת בוול-סטריט; סנדיסק עולה ב-3.5%, הזהב ממשיך לשבור שיאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...