האיחוד האירופאי רוצה למסות זיהום מספינות – מה זה אומר לסקטור?
הנה פרט מידע מעניין. כשספינה עוגנת בנמל כדי לפרוק או להעמיס, היא צריכה להשאיר את המנוע העצום שלה דולק, כדי לשמור על קירור ואמצעי חירום. כשהמנוע פועל על הבסיס של הבסיס, היא שורפת ביום חצי טון דלק. חצי טון דלק רק כשהיא עוגנת... ומילא שכשהספינות בלב ים, כשהן עוגנות הציבור סופג את העשן הזה היישר לריאותיו.
ביחס לגודלו, סקטור הספנות הוא אמצעי התחבורה המזהם ביותר, מאחר ונדרש כוח עצום כדי לסחוב ולהשית כמויות עצומות של סחורות מצד אחד של הגלובוס לצדו השני. כמה עצומות? 90% מהסחר העולמי עובר דרך ספינות משא. למרות זאת, כרגע, בניגוד לרכבים ומטוסים קטנים שעוברים תהליך חשמול, אין עדיין טכנולוגיה המסוגלת להוות תחליף למנועי הבערה הפנימיים של הספינות העצומות.
לפי מחקר של ארגון השייט הבינ"ל (IMO), סקטור התובלה הימית משחרר 940 מיליון טונות של CO2 בכל שנה ואחראי על 2.5% מכלל גזי החממה בעולם. הסקטור גם מהווה 13% מסך כל פליטות גזי החממה באיחוד. "אם העסקים יימשכו כרגיל, עד 2050 כמות הזיהום הפחמני שמייצרות ספינות יכול לעלות מ-50% ועד 250%", נכתב במחקר של ה-IMO.
הסקטור מתקיים על יחס ה-20-80. מתוך כ-85,000 ספינות משא קטנות, בינוניות וגדולות בעולם, רק 20% הן בינוניות או גדולות. מאידך, אותן 20% משתמשות ב-80% מהדלק, כשבמקביל הדלק פחות מזוקק ויותר מזהם ובעיקרו מבוסס דיזל ובעל מרכיב זרחני גבוה.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הפחמן העולמי לא עוצר
לאיחוד האירופי, שנחשב לסמן הימני העולמי בכל הנוגע להפחתת פליטות מזהמים ורגולציות בתחום, נמאס מהמצב. בניגוד להרבה ממשלות וישויות מדינתיות, הם רציניים בנוגע ליעדים שהציבו לעצמם, להפחתה של 55% מהפליטות הפחמניות עד 2030. רציניים מאוד.
אירופה נחשבת לשוק הפחמן הגדול והמתוחכם בעולם, כשחברות סוחרות בינן לבינן בנקודות פחמן. מה הכוונה? חברה שעומדת בתקנים האירופאים המחמירים ומייצרת פחות פחמן מהמכסה שלה, מוכרת בשוק הפתוח נקודות פחמן לחברות מזהמות יותר וכך הן "עומדות" בתקינה ולא נקנסות.
מדובר על שוק גדול ומשמעותי. לפי מידע של רפיניטיב שפורסם בתחילת השנה, השוק הזה צמח ב-20% ב-2020 והגיע להיקף של 272 מיליארד דולר, היקף שעלה פי 5 מאז 2017. לפי אתר Markerts and Markets הנחשב, רק שוק הייעוץ והפתרונות לשוק פליטות הפחמן הוערך אשתקד ב-9 מיליארד דולר וצפוי לגדול בכ-33% עד 2025 לרמה של 12 מיליארד דולר, עם עלייה שנתית ממוצעת (CAGR) של 6.2%. לפי רפיניטיב, הצמיחה אשתקד, למרות הירידה החדה בזיהום בשל השפעות הקורונה, עליית הערך הגיעה מרגולציות של האיחוד האירופי החולש על 90% משוק זה.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אגב, לשוק יש גם חוזים עתידיים שזינקו מאז תחילת הקורונה, אך עוד לפני כן היו במגמת עלייה. לפני 5 שנים, מחיר חוזה פחמן בבורסה בלונדון עמד על כמעט 4.5 אירו ל-1,000 טון מטרי של פחמן. המחיר עלה בעקביות עד יולי 2019 והגיע דאז ללמעלה מ-28.8 אירו לחוזה. לאחר מכן החל לרדת, אבל מתחילת מארס 2020, אז עמד החוזה על 18 אירו, הוא טיפס לרמתו הנוכחית שעומדת על 52.6 אירו לחוזה. השיא היה ביוני האחרון אז עמד החוזה על 56.7 אירו. בקיצור, החוזה עלה ב-5 שנים ב-1,070%.
היום האיחוד אמור לפרסם את המלצותיו בנוגע לפליטות פחמניות, כשלראשונה גם סקטור הספנות צפוי להיות כלול בתוכו. זה אמנם לא סוף פסוק וסביר להניח שיתקיימו דיונים מול החברות כדי להפוך את היעדים ליותר ריאליים, אבל שלא יהיה ספק, המהלך מערער את הביטחון של השחקניות בתחום ובשורה התחתונה, הן רואות בזה כמס. כזה שעלול להיות כבד מאוד ולהעלות עוד יותר את מחירי השילוח הימיים, אלה שגם כך האמירו מאז התפרצות המגפה.
איך זה הולך להשפיע על כולנו?
עכשיו, אחרי שהסקטור לא נכלל בדרישות של אירופה, זה הולך להשתנות ובסקטור הספנות מודאגים מאוד, בשל הנפח העצום והחשיבות של כלכלת אירופה לסקטור. כרגע, לאיחוד יש 3 מטרות מרכזיות בנוגע לזיהום מהספינות. הראשון זה ניטור, דיווח ואימות של כלל הזיהום מהספינות העוגנות בנמלי אירופה. השני, הצבת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. השלישי זה השתת אמצעים מבוססי שוק נוספים להפחתות בטווח הבינוני והארוך.
הבעיה המרכזית היא שאין פתרון טכנולוגי. כרגע אין פתרון הידרו-אלקטרי (הנעה על ידי מים), שיכול לנצל את תנועת הספינות במים כדי לייצר כוח מספק להנעת הספינות. החברות המסחריות גם לא קיבלו מספיק תמריצים כדי לפתח פתרונות שכאלה, פרט למעבר לשימוש בגז ותחליפי סולר, מה שמכונה ביו-דיזל. כנראה שהמס החדש ישנה את זה, יחד עם יעדים הולכים ונוקשים גם בסין וגם בארה"ב להפחתת פליטות. אבל אלה תהליכים של שנים.
בארץ, המשרד לאיכות הסביבה ניסה לקדם מציאת פתרונות לספינות העוגנות. במספנות ישראל עובדים בשנים האחרונות על פיילוט בנושא, שמטרתו לחבר את הספינות העוגנות לגנרטור שמופעל על ידי אנרגיה מתחדשת ובכך להפחית משמעותית את הזיהום בנמלי ישראל. הבעיה שבה נתקלו היא פשוטה, כל ספינה פועלת על פי מתח חשמלי אחר. כלומר אין האחדה - כך שאת מה שעשו בכניסות של טלפונים סלולריים, צריך גם בספנות.
- 2.אני רק שאלה 15/07/2021 07:46הגב לתגובה זולא ציינ. בכתבה
- 1.הפתרון לספינות: כורים גרעיניים קטנים. (ל"ת)ישראלי 14/07/2021 22:45הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
