"אנחנו רואים עכשיו טרנד של חברות ישראליות תותחיות: איירון סורס ,  מאנדיי , ווקמי , פיוניר , אינוביד שתונפק בקרוב – ועכשיו אנחנו. זה כיף גדול. כולנו באנו ממדינה קטנה ואנחנו מצלצלים בפעמון בנאסד"ק ויש הרבה על מה להיות גאה" - כך אומר אדם סינגולדה מייסד ומנכ"ל חברת המלצות התוכן טאבולה,  בראיון לביזפורטל שעה קלה לפני שחברת שתחל להסחר בוול סטריט תחת הסימול TBLA ולפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. בשיחה, סינגולדה מספר על החברה, המודל הכלכלי שלה, התכניות השאפתניות לעתיד (אי קומרס, המלצות על מסך הטלוויזיה ועוד) - וגם על התחרות.

התזמון בהחלט מעניין, שכן היום שבו טאבולה תכה בפעמון הוא גם היום שבו המתחרה שלה אאוטבריין (ישראלית גם היא), שרק לפני שנה עוד תכננה להתמזג איתה, מפרסמת בפני המשקיעים את תוצאותיה ל-2020 בדרך להנפקתה לפי שווי המוערך ב-2 מיליארד דולר. במקום אי אלו משקיעים וקרנות פרטיות שנחשפו למספרים בסבבי הגיוס הקודמים, עתה יהיו אלה המשקיעים מקרב הציבור שישוו את תוצאותיהן של שתי החברות.

טאבולה עצמה סגרה את הרבעון הראשון של 2021 עם מספרים גבוהים יותר מבהערכותיה המוקדמות: ההכנסות צמחו ב-8.4% לעומת אלה של התקופה המקבילה והסתכמו ב-303 מיליון דולר, ההכנסת ex-TAC (סעיף המנטרל את ההוצאות על רכישת טראפיק שהולכות ללקוחות לחברה ומותיר את ההכנסות שהולכות לחברה עצמה) עמדו על 106 מיליון דולר. בשורה התחתונה עברה לרווח של 18.6 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-24 מיליון דולר שנה קודם לכן.

תחזיות החברה לרבעון הנוכחי, השני של השנה, הן להכנסות של 315-320 מיליון דולר, ההכנסות ex-TAC יהיו בין 108-113 מיליון וה-EBITDA המתואם יהיה בין 34-36 מיליון דולר. ב-2020 הציגה הכנסות בסך 1.2 מיליארד דולר והכנסות ex-TAC של 375 מיליון דולר בעוד שאצל אאוטבריין, כפי שפרסמה החברה היום, ההכנסות עמדו על 767 מיליון דולר והכנסות ה-ex-TAC הסתכמו ב-194 מיליון דולר. בשנת 2021 מצפה טאבולה להכנסות של 1.298-1.308 מיליארד דולר (צמיחה של 9-10%), הכנסות ex-TAC של 456-466 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 140-150 מיליון דולר – עלייה של 32-42% לעומת 2020.

• מ-TIME ועד USA TODAY: טאבולה מתקשרת עם פאבלישרים גלובליים
• ככה טאבולה מביאה 20% גידול בהמרות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובכדי לשקף למשקיעים טוב יותר במה מדובר, סינגולדה מסביר לנו עוד על המודל העסקי ועל אותו סעיף ex-TAC, המנכה את הוצאות רכישת הטראפיק, למה הכוונה בכך ומדוע סכומים אלה נותרים אצל הלקוחות. "טאבולה משלבת המלצות לתכנים גם מאותו אתר שבו ה'פיד' שלנו מופיע, ולצדן המלצות לתוכן מאתרים אחרים, כאלה שממומנות על ידי מפרסמים", הוא מפרט, "המודל העסקי עובד ככה שרק אם מישהו לוחץ על המלצה ממומנת על ידי מפרסם אנחנו מקבלים תשלום פר קליק. כל ההכנסות שמיוצרות ככה הן ההכנסות מלמעלה. אנחנו משלמים חלק מזה לפאבלישרים, כלומר אתרי התוכן שהם הלקוחות שלנו, וזה נקרא TAC: Traffic Acquisition Costs, עלות רכישת טראפיק".

"מהצד השני, אנחנו בעצם צומחים במקביל לצמיחתם הפאבלישרים. זה מצב של ווין-ווין. למשל ללקוחות כמו CNBC ו-NBC News אנחנו נותנים שורה ארוכה של שירותים ללא תשלום: מערכת המלצות כאמור לתוכן המערכתי שלהם שיופיע בפני הקוראים, אנליטיקות על איך הגולשים מתהנגים באתר שלהם, על מה כדאי לכתוב, אינדיקציות מתי כותרת עובדת יותר או פחות טוב, שירותי סאבסקריפשן עבור הקוראים ועוד. כל זה עוזר לפאבלישרים להביא גולשים לאתר ומכנכנסו להשאיר אותם בפנים".

כלומר הפאבלישרים משלמים לכם על הטראפיק שאתם מביאים להם, ואתם בתורכם עושים כסף בעצם מלהוציא אנשים החוצה – אותם קליקים להמלצות ממוnנות שעליהם דיברת.

• שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
• איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

"נכון. אבל צריך לומר שחלק מההמלצות הממומנות האלה הן בכלל וידאו שלא מוציא את הקוראים מהאתר. זה ממש פיד שדומה לאינסטגרם".

ההמלצות שלכם מותאמות אישית. עד כמה אתם תלויים באותו "שובל דיגיטלי", בכוונה נתונים כמו היסטוריית גלישה או קבצי "קוקיז" שמחליפים אלף ידיים ומידעים אחרים של המשתמשים – כאלה שבאפל למשל רוצים להגן עליהם מפני שיתוף ללא הרשאת המשתמש?

"אם יש משהו שלאדם שגולש באינטרנט אכפת ממנו, הוא יקרא עליו על היום וכל הלילה וגם בסופי השבוע ובחגים. זאת בשונה מהדברים שהוא חושף על עצמו ברשתות החברתיות, שיהיו לרוב חיוביים – ולא הדברים שמדאיגים אותו. ההמלצות שלנו מבוססות על הקונטקסט, כלומר התוכן שהגולש קורא כרגע – ולא על מי הוא באופן כללי יותר.

"אנחנו מייצרים טריליון המלצות בחודש ו'פוגשים' חצי מיליארד גולשים ביום. בעזרת היתרון הזה של הגודל, מה שקורה אצלנו דומה לאמזון: אנחנו מסתכלים על אנשים שהיו בסיטואציה שלך, ובדומה ל'אנשים שקנו את המוצר הזה קנו גם' אנחנו ממליצים על תוכן. לדוגמה, נוכל לומר 'לאנשים שקראו תוכן פינננסי טכנולוגי ב-7 בבוקר בתל אביב באייפון, יש נטייה לאהוב כתבות על X'.

"ולגבי מה שאמרת על אפל, הם חוסמים קוקיז כבר מ-2017 והשינוי שלהם בזמן האחרון קשור יותר לאפליקציות ולא לדפדפן האינטרנט במובייל. דווקא בדפדפן ספארי שלהם יש צמיחה משמעותית מבחינתנו. מעבר לזה יש לנו אינטגרציה עמוקה עם הפאבלישרים, שעוזרת לנו לקבל מידע מהותי יותר מגוף ראשון. אני כן רוצה לומר שבעיני זה טוב שהעולם מתעסק בהגנת פרטיות, אני לא בטוח שאמא שלי יודעת איזה חברות מוזרות יש בעולם".

אגב חברות מוזרות – מי יכול להיות לקוח של טאבולה? כל מי שמשלם את התעריף? ראינו כבר תחקירים למשל על השפעה רוסית על דעת הקהל בארצות הברית באמצעות אתרי קש שמפרסמים תכנים מפלגים, פייק ניוז בחלקם, משני צדי המפה הפוליטית כדי לערער את היציבות. טאבולה נמצאת גם בכאלה?

"לא אצלנו. כל מפרסם עובר אצלנו בחינה אנושית. גיבשנו מדיניות ציבורית של מי יכול ומי לא יכול להיות לקוח שלנו. יש לנו צוות שעושה עבודת קודש ועובר על חצי מיליון עמודים בשבוע ובודק האם האנשים שרוצים להתקבל אלינו עומדים בדרישות. פייק ניוז, 'הייט-ספיץ'' וקליק בייט הם דברים שלא תמצא בטאבולה. אנחנו משקיעים המון בתחום הזה, גם בצוות פנימי שלנו וגם מול ארגונים שונים בתעשייה.

"אנחנו מאד אקטיביים בלהפוך את האינטרנט לבטוח, ואני חושב שאנחנו מהמובילים בעולם בהיבט הזה. בוודאי היינו מהראשונים בעולם שהאמינו שבשביל לפתור את הבעיה הזאת צריך אנשים ולא מכונות מבוססות או בינה מלאכותית. כל הדברים הרעים האלה שעליהם דיברנו הומצאו על ידי בני אדם ובני אדם צריכים לפתור את הבעיה. זה דבר שמאד קרוב ללבי ואני כותב עליו המון".

בוא נחזור לאתרים לגיטמיים ונדבר על העתיד בתחום הפאבלישרים – אנחנו רואים יותר ויותר חומות תשלום, אתרים שגובים דמי מנוי מהקוראים. גם רויטרס עושים חומת תשלום ואצלנו אפילו ל-Ynet המגמה הזאת הגיעה. ככל שאנשים יסכימו לשלם על התוכן, הפאבלישרים כבר לא יהיו תלויים בהכנסות מפרסום – לא מפרסומות 'רגילות' וגם לא מטאבולה. דעתך?

"קודם כל, יש לנו מוצר שעושה בדיוק את זה – עוזר לפאבלישרים לייצר מנויים. חוץ מזה, אני בדעה שזה לא במקום. לאתרי תוכן תהיה הכנסה משורה של גורמים: פרסומות, מנויים, אי-קומרס, אירועים. כל זה יהיה סביבה הליבה, שהיא התוכן. בעיני, לנצח פרסום יהיה דבר חשוב כדי לתמוך בעיתונות חופשית וחינמית שתאפשר לאנשים לקרוא את מה שחשוב להם לדעת, כדי להגן עליהם מפוליטיקה או מפארמה, לצורך העניין".

מצד שני ישנה גם מגמה של אתרים שהמודל שלהם לא בר קיימא והם נסגרים. זה אומר פחות שחקנים בתחום, וכח מיקוח גדול יותר מולכם לשחקנים שישארו. באותו זמן, יוצרים עצמאיים, לא רק יוטיוברים אלא גם בלוגרים, משתמשים בפלטפורמות מימון כמו פטריאון ואולי הם לא זקוקים לכם. יש עיתונאים עם עוקבים רבים שעזבו את מקום העבודה וממומנים היום על ידי קוראים קבועים באמצעות הפלטפורמה סאבסטאק, וגם הם לא בטוח צריכים אתכם.

"ולמרות כל מה שאמרת, צריך לחשוב על הדברים בגדול: יש בעולם 3 מיליארד אנשים שגולשים באינטרנט. זה כמעט חצי מכדור הארץ. טאבולה הולכת לראות הרבה דברים מרגשים. התפקיד שלנו לעד יהיה להיות החברה הכי טוב של אתרי התוכן בעולם שבו הפלטפורמות חזקות מדי. אנחנו נהיה הרובין הוד של האינטרנט הפתוח – נעזור להם להביא עוד קוראים לתוכן שיקר לייצר אותו".

לחשוב כמו באפט

לוול סטריט נכנסת כעת טאבולה דרך דלת אחורית – באמצעות מיזוג לשלד ספאק. מדובר ב- ION Aqcuisation Corp של גלעד שני ויונתן קולבר – הראשון מנהל את קרן ION על שמה קרוי הספאק, ושמשקיעה בסטארט-אפים לקראת הנפקה, והשני הוא שותף בקרן ההשקעות ויולה ובעברו מנכ"ל כור. במסגרת המיזוג גייסה טאבולה 545 מיליון דולר, כ-260 מיליון מחברת השלד והיתרת דרך גיוס PIPE בו לקחו חלק בלקרוק, בארון, קרן פידליטי וכן חברת הביטוח הישראלית הפניקס.

טאבולה הוקמה ב-2007 על ידי סינגולדה (אנקדוטה - בנו של המוזיקאי והגיטריסט אבי סינגולדה, כפי שהשם מסגיר). בשנות פעילותה עד לעסקת המיזוג גייסה 160 מיליון דולר. מתווה המיזוג שנגנז עם אאוטבריין דיבר על נתח של 30% עבור האחרונה בחברה הממוזגת, כשיתרת המניות מוחזקות על ידי הצד של טאבולה – כמו גם הניהול שהיה נותר בידיו של סינגולדה. באחרונה אישר בית המשפט קנס שהטילה רשות התחרות על טאבולה בסך 5 מיליון שקל, בטענה שפחות או יותר שלחה את Ynet לתמוך בפני הרשות במיזוג, ולא חשפה כי היא זו שעומדת מאחורי הבקשה. סינגולדה העדיף שלא להתייחס לדברים.

אי אפשר להתעלם מהמיזוג שבוטל, ואם בכלל התכנית הייתה להנפיק את החברה הממוזגת בהמשך, המשקיעים מצדם יכולים רק להצטער על כך שהפסידו חברה עם בסיס לקוחות רחב יותר, אחרי שלבטח הייתם מממשים את הסינרגיה ומקצצים בכפילויות. מה דעתך?

"אני חושב שאלה שתי חברות מדהימות ושניסינו לעשות משהו ובסוף החלטנו להתקדם לכיוון אחר. כמו שאמרתי קודם, הערך שחברות ישראליות שהונפקו לאחרונה מייצרות לאנשים הוא מקסים ומרגש. צריך להיות כמו וורן באפט ולחשוב על העתיד לא ברבעונים קדימה אלא בעשרות שנים".

ולא מהצד של המשקיעים, יגידו שגם לך אולי יש מקום להצטער – האחזקות שלך אולי היו שוות יותר בחברה הממוזגת. זו לא מחשבה שעוברת לך בראש?

"לא, כי אני חושב על טאבולה ב-2030".

ומה אתה רואה שם?