קורונה - עדיין לא הסוף: הוורייאנט ההודי הוא הכי נפוץ כעת בעולם
רק לפני קצת יותר מחודש, מספר חולי הקורונה המאומתים בהודו הגיע למספר בלתי נתפס שחצה את ה-400 אלף נדבקים ביום. נכון לאתמול, המספר ירד ל"רק" 58 אלף נדבקים. לפי האומדן הרשמי מתו במדינה קרוב ל-387 אלף בני אדם, אבל כמו במקרה של סין, צריך לקחת את המספר הזה בערבון מוגבל. לפי אומדנים של משקיפים עצמאיים, ייתכן ומספר המתים האמיתי גבוה עד פי 7 מהאומדן הרשמי, פי 7 – כלומר צפונה ל-2.5 מיליון בני אדם, מרביתם עניים, שלא יכלו להסתמך על שירותי הבריאות הקלוקלים של תת היבשת ושהעדיפו למות בביתם מאשר להגיע לבית החולים ולא לקבל טיפול.
אז נכון, נראה שהממוצע השבועי ירד לנמוך של חודשיים, אבל נראה שההודים לא לומדים מהטעויות שלהם. אחרי סגר של 5 שבועות בניו דלהי ובנגלור, המדינות ההודיות פתחו את החנויות ומרכזי הקניות בצורה מלאה. המדינה, שלה את יצרני החיסונים והתרופות הגדולים בעולם, לא מצליחה לייצר מבצע חיסונים ראוי, כשנכון לכרגע, רק כ-5% מכלל 900 מיליון הבגירים במדינה התחסנו, למרות שההודים מדווחים כי למעלה מ-2 מיליון בני אדם מקבלים את החיסון בכל יום. החשש הוא שהודו, שראש הממשלה נרנדרה מודי נמצא תחת מתקפה בשל ניהול המשבר עד כה, נמצאת כבר בדרך לגל נוסף.
זה לא טוב להודים ולא לכלכלה העולמית. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, העריך בתחילת השנה כי הכלכלה ההודית תצמח השנה בלמעלה מ-12%, בשבוע שעבר גרדו כבר קרוב לשליש מהצפי, כשהפגיעות האחרונות הביאו את התחזיות ל-8.3% - והזרוע, איך אומרים, עוד נטויה.
הוורייאנט ההודי, הידוע בכינוי ורייאנט "דלתא" נחשב לאחד מהזנים המדבקים ביותר, עד 60% יותר מהנגיף המקורי, והוא לא פגע קשות רק בהודו. גם בריטניה המשיכה את אמצעי הסגר עד סוף יולי הודות לדלתא, גם רוסיה – שדיווחה על למעלה מ-9,000 מקרים ביום שישי – סובלת ממנו ובארה"ב צופים שהזן יהפוך לשכיח ביותר במדינה במהלך הקיץ, כשבר כעת 10% מכל המקרים החדשים שם הם תודות לנגיף ההודי. בארגון הבריאות העולמי (WHO) אומרים כי הדלתא הופך להיות הזן הדומיננטי ביותר בעולם וכבר התפשט ללמעלה מ-80 מדינות – כשגם בישראל בוחנים אם ההתפרצויות החדשות הן בשל הוורייאנט שיובא מחו"ל.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מה שהכי מטריד כרגע, הוא ששרשרת האספקה העולמית נפגעת שוב. בחודש שעבר דיווחנו כאן על העומס הלא ברור שיש בנמלי ישראל. העומס הזה נמשך. אבל הוא כאין וכאפס מול מה שקורה בנמלים במחוז שינג'יאנג בסין. המחוז, שחווה עלייה משמעותית בנדבקים, הביא את הממשלה הסינית להשית אמצעי סגר משמעותיים במחוז, שהביאו, איך לא, סגירה מלאה של הנמלים לשבוע שלם, כשנכון לכתיבת שורות אלה, הם עדיין לא חזרו לתפוקה מלאה ופועלים חלקית.
תחילה היה זה נמל ינטיאן שסמוך להונג קונג שנסגר. הנמל שבימים כתיקונים מנהל טובין שיכולים למלא 36 אלף קונטיינרים ביממה היה סגור. כך שהלחץ שם החל להישפך לנמלים אחרים בסביבה, כולם באזור שנז'ן הנגוע וגאונז'ו. זה הביא לפקק תנועה בנמלים, כשביום חמישי האחרון למעלה מ-50 ספינות משא המתינו מחוץ לנמל גואנגדונג, הכי הרבה מאז 2019. במולר מארסק (AMKBY), חברת השילוח הימי הגדולה בעולם, אמרו ללקוחותיהם בשבוע שעבר כי העיכובים בנמל יכולים להגיע לצפונה משבועיים.
"העומס בינטיאן מייצר הפרעה על שרשרת האספקה העולמית, שגם ככה נמצאת בלחץ יתר", אמר פיטר סנד, אנליסט של בימקו – התאגדות של בעלי ספינות והוסיף כי "אנשים עלולים לא למצוא על המדפים בחנויות מתנות לקריסמיס מאוחר יותר השנה"
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 3.לילי 21/06/2021 09:42הגב לתגובה זויש לשים בסגר את מי שלא מחוסן ולא לכסות את עלות הטיפול הרפואי של מי שהוצע לו חיסון וסרב לקבלו
- פרבי 21/06/2021 15:37הגב לתגובה זוהחובה להגן על הציבור מטל על ממשלות העולם, הזכות לא להתחסן בידי הפרט
- 2.רבקה 20/06/2021 19:54הגב לתגובה זוהחיסון פותר את הבעיה. אבל אם מחסנים רק כאשר המגיפה כבר קיימת, אז נוצרים ווריאנטים שהחיסון לא יעיל נגדם. מכאן נובע למעשה, שאנו כנראה נצטרך להמשיך לחיות עם הקורונה כל חיינו.
- שוב אני 21/06/2021 08:47הגב לתגובה זויתרה מזאת מכיוון שהרצון הכלל עולמי הוא למנוע תמותה רחבה וכן למנוע קריסה של מערכת הבריאות הם שחררו לעולם חיסון "חלקי" (כפי שכתבתי לא יעיל ב-100%) אי לכך אנשים מחוסנים אים נתים ואפילו לא נדרש מהמם להתאשפז אך (ואך גדול במיוחד) בגוף אנשים אלו עלול להתפתח זן חדש אמיד בפני החיסון הקיים ואף תוקפני יותר ממנו לא נוכל להתגבר ע"י חיסון (ראי את ההיסטוריה של שימוש באנטיביותיקה) כיום כבר לא ממליצים להשתמש באנטיביותיקה כי היא כמעט ולא יעילה כך בשבעוד שנה בהעידר תרופה אמיתית נהיה עדים להתפרצות חמורה יותר.
- בר 21/06/2021 08:37הגב לתגובה זוהחיסון אינו פותר את הבעיה מכיוון שהוא לא יעיל ב-100% כך לדוגמה בישראל בלבד ונגד הזן ההודי (דלתה) החיסון יעיל בכ-89% כך שגם עם כול 8 מיליון תושבי ישראל היהו מחוסנים עדיין 880 אלף עלולים להדבק (בערך אותה כמות של נדבקים שהיו לנו ללא החיסון אך עם סגר כמעט מלא.
- 1.אבי 20/06/2021 18:57הגב לתגובה זולמה ? מחפשים צרות..אין אחריות ..
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
