הירידות במטבעות הדיגיטליים ששוב נפלו הבוקר בחדות - מתמתנות
קשה לעקוב אחרי התנודות שמציגים המטבעות הקריפטוגרפיים לאחרונה. אמש המטבעות הציגו מגמת התאוששות ונסחרו בעליות משמעותיות, כאשר הביטקוין קפץ ב-12% ל-39 אלף דולר, אתריום קפץ ב-33% ל-2,525 דולר, והריפל זינק ב-26%. היום הם שוב מאבדים מערכם. הביטקוין יורד ב-2% ונסחר בשער של 37 אלף דולר, יורד ב-1.5% ל-2,557 דולר והדוגקוין – חביבו של אילון מאסק יורד ב-2% ל-0.0062 דולר. קודם לכן כבר איבד הביטקוין למעלה מ-5% והאתריום איבד כ-7%. הריפל כעת רושם עליה של 2.4% ל-0.94 דולר, לאחר שקודם ירד ב-3% לשער של 0.89 דולר. BITCOIN 0.85% ETHEREUM -1.22% הירידות הם המשך של מגמת ירידה משמעותית בשווי של המטבעות הדיגטליים שחטפו מכה קשה מאילון מאסק שהודיע כי טסלה תפסיק לקבל תשלום בביטקוין וממשלת סין שאסרה את השימוש במטבעות דיגיטליים בשטחה. מכה נוספת הגיעה מארה"ב שדרשה הצהרה על כל תנוע והעברה של מעל 10,000 דולר במטבעות דיגיטליים. היו שהעריכו שזו מכה ניצחת למטבעות הדיגטליים, אבל בספקולציות, כמו בספקולציות – זה לא נגמר עד שהאחרון מכבה את האור. הערך שמאחורי אותם המטבעות לא ברור, שווי מדויק אין להם והם מבוססים אך ורק על אמוציות של השוק. כמו כן, לא ברור האם מדינות ברחבי העולם יאפשרו שימוש בו כאמצעי תשלום. מדינות כמו טורקיה שראו עליה בשימוש של הביטקוין פשוט אסרו על השימוש בו. וכשחושבים על זה – איזה אינטרס יש למדינות לאפשר שימוש בביטקוין? הרי כאשר מדינות חוות משברים בעת המודרנית שלנו, כמו משבר הקורונה שזה עתה חווינו – הן מתמודדות עם ההוצאות הבלתי צפויות באמצעות הדפסת כסף. ללא הדפסת הכסף, הרוב המוחלט של המדינות לא היו יכולות לשלם את ההוצאות שלהן בתקופת הקורונה והן היו קורסות. וכאשר הסחר מתנהל באמצעות מטבעות דיגיטליים שלמדינה אין שליטה אליהן והיא לא יכולה לנפק עוד מהם במידת הצורך, איך המדינה תשרוד משברים? אז נכון שמצב תיאורטי שכזה יאלץ את המדינה לפעול עם הרבה פחות חובות ועם "רזרבות בצד" – אבל כאשר כן קורה משבר כלכלי לא צפוי, למדינה לא תהיה יכולת להתגונן כי היא לא יכולה להדפיס עוד כסף. הטלת מיסים בשביל להתמודד עם המשבר במקרה שכזה היא גם לא יעילה כי לא כולם נזילים. אז במצב שהדפסת הכסף והשליטה על המטבע הוא הנשק הכלכלי החזק ביותר של כל מדינה, נשק שבלעדיו המדינה לא יכולה להתקיים – איזו מדינה בדיוק לא תאסור את השימוש בקריפטוגרפיה ברגע שהוא יהפוך להיות נרחב? איזו מדינה תפרוק את הנשק שנדרש לצורך קיומה?
- 4.קידמה 26/05/2021 08:29הגב לתגובה זוכדי שחברות התקליטים יוכלו למכור דיסקים (אחרת הן יקרסו). אי אפשר לעצור את הקידמה רק כי היא לא מתאימה לשיטה הנוכחית.
- 3.גבי 25/05/2021 23:12הגב לתגובה זוככל שימהרו להשמיד את ההונאה הזו ולא משנה באיזה עטיפה טכנולוגית היא מגיעה. מתחילים להבין את הסכנה לעולם שגלומה בהמשך ההונאה הזו.
- 2.כל מטבעות החרא האלה שווים 0.0$ (ל"ת)הונאת פונזי 25/05/2021 18:20הגב לתגובה זו
- 1.ערך מטבעות הפייק דווקא ברור מאוד: 0$ (ל"ת)כסף מונופול 25/05/2021 16:47הגב לתגובה זו

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
