מכונית רכב ניו nio
צילום: צילום מסך אתר החברה

מחכים שתיפול: נגד איזו מניה יש שורטים בהיקף 22.5 מיליארד דולר?

השוק מהמר הכי הרבה נגד מניות ה-FAANG למרות שהחברה שמובילה בפוזיציות היא בכלל חברת רכבים...
ארז ליבנה | (11)
נושאים בכתבה גלובל וול סטריט

לאורך מרביתה של 2020, המניה שבוול סטריט הכי הרבה הימרו נגדה, הייתה מניית טסלה (TSLA) של אילון מאסק. ב-2021 לא הרבה השתנה ו-TSLA עדיין החברה שמרבית השוק סבור שהמניה תרד במחירה, כשלא פחות מ-22.5 מיליארד דולר מושקעים בפוזיציית שורט נגד המניה.

 

לפי נתונים של S3, נכון ל-13 במאי, טסלה עוקפת את אמזון (AMZN) בכמעט 50%, כשהיקף הפוזיציות נגדה עומד על למעלה מ-15.5 מיליארד דולר. הבאה בתור היא מיקרוסופט (MSFT) עם למעלה מ-12 מיליארד שורטים, אפל (AAPL) עם 11 מיליארד שורטים ומי שסוגרת את החמישייה הראשונה היא עליבאבא (BABA) עם כמעט 10 מיליארד דולר בשורט.

 

בעשירייה אפשר למצוא גם את פייסבוק (FB), חברת האם של גוגל (GOOG) אלפאבת בשתי קטגוריות שונות גם ב-A קלאס וגם ב-C, עם שורט מצטבר של 13.7 מיליארד. במקום העשירי יש את AON עם 6.5 מיליארד בשורט.

 

משמעותה של פוזיציית שורט היא שמשקיע סבור שמניה תרד, אז הוא מלווה ממשקיע אחר מניות במחיר מוסכם. אם מחיר המניה יורד, מי שהשקיע בשורט מקבל את כספו חזרה כולל ההפרשים בין מחיר היעד למחיר בעת סגירת הפוזיציה. אם המחיר גבוה יותר, מי שלקח את הפוזיציה צריך להחזיר את הכסף בתוספת ההפרש – כך שהאפשרות להרוויח ולהפסיד כסף הם גבוהות מאוד. שורט סקוויז נוצר כשמחיר המניה עולה, אבל גם בעלי השורט ממשיכים להעמיק את הפוזיציה ומחיר המניה מאמיר. בדיוק כמו שראינו במניות גיימסטופ ו-AMC השנה.

 

כעיקרון, יש חברות שמתמחות בפוזיציית שורט נגד מניות ומהמרות נגד חברות שהן סבורות שהן מרמאות משקיעים. ראינו את זה במקרה של יצרנית המשאיות ניקולה (NKLA), שהואשמה שרימתה משקיעים ובתמורה המנכ"ל והיזם שלה התפטר ויחד אתו המניה קרסה ואיבדה 80% משוויה. אבל גם קרנות גידור וקרנות שמנהלות כסף פרטי, שמות פוזיציית שורט כאמצעי נוסף להשקעה, או כסוג של ביטוח. מי שעשה מזה קריירה הוא המתמטיקאי ניקולאס נאסים טאלב, שכתב את הברבור השחור והפך לגורו השקעות של זנבות השקעה.

 

אחד מהמשקיעים הכי קולניים נגד טסלה הוא מייקל ברי, שהפך לשם ידוע בעקבות הסרט מכונת הכסף – כמי שעשה פוזיציית שורט נגד שוק ההלוואות האמריקאי לפני משבר הסאב פריים שהוריד את הכלכלה הגלובלית על ברכיה ב-2008. לפי דיווח של החברה שלו ל-SEC, הוא רק נהייה ובי יותר על המניה, כשנכון לאתמול, הוא שם פוזיציה בהיקף של 800 אלף מניות נוספות בשורט, לפי מחיר של כמעט 668 דולר למניה. לפי המחיר, זה יכולה להגיע להיקף של למעלה מחצי מיליארד דולר.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אליבאבא הולכת לשורטסקוויז (ל"ת)
    פז 27/06/2021 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 27/06/2021 08:26
    הגב לתגובה זו
    רק בשוק דובי מובהק,כמו 2000-2015
  • 5.
    לרון 27/06/2021 08:20
    הגב לתגובה זו
    כ"כ הרבה שורטים נגד מניה ש"רק תעלה",כן כוונתי למיקרוסופט שהיא בעצם סוג של אג"ח הלא כן?...
  • 4.
    22 מיליארד שורטים לחברה של 500 מיליארד זה המלצה לקנות? (ל"ת)
    א 11/06/2021 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 20/05/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
    תבדוק שוב מה זה שורט סקוויז ואיך הוא נוצר. הוא נוצר כי השורטיסט מבין שהוא יוצא מפוזיציה ויפסיד את כל כספו. הוא נאלץ לקנות את המניה כדי להחזיר את ההלוואה שלקח
  • שמשון 12/07/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
    אפשר הסבר מספר ?
  • נכון,ובנוסף השורטיסט לווה ולא מלווה (ל"ת)
    יואב 21/05/2021 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המשקיע הוותיק 19/05/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    תשואת המניות ב -5 שנים האחרונות והאם השורט השתלם ? טסלה 1096% אמזון 346% מיקרוסופוט 431% עלי באבא 177.7% פייסבוק 163.6% מימושים תמיד יהיו פה ושם , אבל מי שמשקיע לטווח ארוך צריך להתעלם מכל רעשי הרקע ופשוט לרכב על גל המגמה הארוך. לשוק ההון יש תוחלת חיובית ובטווח הארוך הוא רק יעלה , בנוסף הלונגיסטים תמיד מנצחים את השורטיסים , לשורט תוחלת שלילית מכיוון שהוא פעילות כנגד כיוונו הטבעי של השוק. אין טעם לתזמן כניסות ויציאות מהשוק , ומי שמנסה לרוב מפסיד. כדברי פיטר לינ'ץ אחד מגדולי המשקיעים בעולם : Far more money has been lost by investors preparing for corrections, or trying to anticipate corrections, than has been lost in corrections themselves
  • לרון 27/06/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    אך אחר מפולת 2000 ה"טווח הארוך" היה כזכור 15 שנה,יש לך הסבלנות??
  • 1.
    המשקיע הוותיק 19/05/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    מה שקובע הוא לא סכום השורט אלא אחוז השורט הצף או FLOAT SHORT הסכומים אמנם נראים כגבוהים אבל צריך לבחון כמה הם מהווים מסה"כ שווי החברות, וכמה אחוז השורט הצף מהווה מסה"כ אחוז מניות החברות. אחוז השורט הצף במניות הנ"ל : טסלה 5.34% שזה נחשב נמוך מאוד. אמזון רק 1.1% מיקרוסופט 0.62% עלי באבא 2.35% פייסבוק 1.12% כפי שאנו רואים , אחוז השורט הצף נמוך מאוד וממש לא מרמז על פעילות השורטיסטים או כוחם , להפך מדובר באחוזים נמוכים מאוד שניתן להבין מהם דווקא הפוך ממה שנטען בכתבה זו , שכוחם של הלונגיסטים על העליונה. בכלל כל מי שניסה לעשות שורט על המניות הללו, או בכלל על מדד הנאסד"ק הפסיד ובגדול.
  • מדד הנסדק נראה הכי פחות טוב להמשך עליות, הוא המדד הכי מנופח עם מכפילים אסטרונומיים , הבועה הכי גדולה נראת דווקה במדד זה . כמובן שזה רק עניין של זמן שנראה את כדור השלג מתגלגח חזרה למקומו האמיתי (ל"ת)
    אריאל 14/08/2021 09:41
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.