סימילארווב עם גירעון בהון רוצה לגייס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
חברת סימילארווב הישראלית פרסמה תשקיף להנפקה שהיא מתכננת לבצע בוול סטריט. חברת סימילארווב עוסקת באיסוף מידע ואספקתו ללקוחותיה על אתרים ברחבי האינטרנט (מספר כניסות, מקור הכניסות וזמן כל כניסה), שוק ההון (בעיקר אינדיקטורים טכניים למיניהם) ושיווק בדיגיטל (דרכים למקסום התוצאות המתקבלות עבור עלות הפרסום).
המטה הראשי של החברה אומנם ממוקם בלונדון, אבל שני המייסדים שלה ישראליים וכמו חברות רבות יש לה מטה מחקר ופיתוח בישראל. מתשקיף החברה ניתן לגלות את נתוני החברה שעד כה לא היו גלויים לציבור הרחב שכן היא חברה פרטית. לפי התשקיף הכנסות החברה בשנת 2020 הסתכמו לסך של 93.5 מיליון דולר, גידול של 32% בהשוואה להכנסות של 70.6 מיליון דולר בשנת 2019.
החברה גם כן כותבת ש-99% מההכנסות שלה נובעות מתשלום חודשי של מנויים עבור השירותים שהיא מספקת להם ועל כן, כראוי לחברת Saas (Software as a service - תוכנה כשירות) שיעור הרווחיות הגולמית של החברה גבוה; בשנת 2020 שיעור הרווחיות הגולמית של החברה היה 77% (רווח גולמי של 72 מ' דולר) ובשנת 2019 שיעור הרווחיות הגולמית של החברה עמד על 71% (רווח גולמי של 50 מ' דולר).
אך כפי שכתבתנו בכתבה על שופיפיי, שיעור הרווח הגולמי של חברות ה-Saas מטעה לעיתים קרובות שכן החברות נאלצות להוציא סכום מסוים באופן קבוע בשביל לשמור על ההכנסות באותה הרמה משנה לשנה שכן יש לקוחות שעוזבים וצריך להביא לקוחות חדשים במקומם. העניין הזה נכון גם לסימילאר ווב שבשנת 2020 היא הוציאה 53.7 מיליון דולר על הוצאות שיווק ומכירה; לא צריך להוריד מהרווח הגולמי את מלוא הסכום של הוצאות השיווק והמכירה שכן חלק ממנו הוא שהוביל לזינוק של ה-32% בהכנסות החברה, אבל בהחלט צריך לקחת בחשבון שחלק ממנו צריך להוריד מהרווח הגולמי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 החברה הציגה הפסד תפעולי של 19.7 מיליון דולר, גידול של 22% בהשוואה להפסד תפעולי של 16.1 מיליון דולר בשנת 2019. למרות גידול של 22 מיליון דולר ברווח הגולמי, ההפסד התפעולי עדיין התרחב בגלל שהחברה רשמה זינוק של 15 מיליון דולר בהוצאות השיווק והמכירה, זאת לצד גידול בהוצאות ההנהלה והוצאות המחקר והפיתוח.
בשנת 2020 סימילארווב רשמה 2.8 מיליון דולר כהוצאות בגין תגמול מבוסס מניות לעובדים אך לא מדובר בתגמול שיש לנטרל אותו מההפסד שכן מדובר בהוצאה שאינה חד פעמית ושאם החברה תפסיק אותה היא ככל הנראה תצטרך להעלות לעובדים את השכר בהתאמה.
לחברה על פי הדוחות יש גירעון בהון העצמי בהיקף של 140 מיליון דולר, אם מנטרלים נכסים בלתי מוחשיים ורכוש קבוע שאת השווי שלו קשה להעריך מקבלים שלחברה יש גרעון מייצג בהון העצמי של 148 מיליון דולר.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
השווי שהחברה צפויה להנפיק לפיו, ככל והכל יתקדם כשורה עדיין לא ברור והוא תלוי במשא ומתן של החברה עם המשקיעים, אך נודע שמדובר על בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד דולר, פי 3 מהשווי שלפיו גייסה החברה רק לפני כשנה.
החברה יוצאת להנפקה ככל הנראה בגלל הטרנד שיש היום בשווקים שגורם לחברות רבות מהסוג שלה להגיע לשווים מנותקים מהדוחות הכספיים, מההכנסות או מכל נתון עסקי אחר. כמו כן, לחברה יש גרעון של 21 מיליון דולר בהון החוזר שמהווה "תמריץ" מצד החברה לביצוע ההנפקה. חשוב להדגיש שהגירעון בהון החוזר נובע מכך שהחברה קיבלה תשלום מראש בסך כולל של 53 מיליון דולר מלקוחות שלה, לפני שהיא העניקה את השירות (כמו לדוגמא מנויים שנתיים שמשלמים מראש וכו') ולכן זה נרשם במאזן כהתחייבות – למרות שזו לא באמת "התחייבות קלאסית". מה שכן, החברה צריכה כעת כסף בשביל להתרחב ובשביל למצב את האיתנות הפיננסית שלה שכעת אינה מאוד חזקה.
- 3.שלומיד 17/04/2021 10:37הגב לתגובה זולא הייתי שם שקל בתמחור כזה
- 2.רק מזומן 16/04/2021 22:33הגב לתגובה זוהדייסה תחכה בסוף
- 1.שלי 16/04/2021 17:56הגב לתגובה זואיך חברה כזאת יוצאת להנפקה אני מקויה שתמחק
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
